אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אליהוד יערי נ' רקח דוד ואח'

אליהוד יערי נ' רקח דוד ואח'

תאריך פרסום : 17/05/2017 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט העליון
1376-17,45656-12-16
15/05/2017
בפני השופט:
ע' פוגלמן

- נגד -
המבקש:
אליהוד יערי
עו"ד כרמלה פלורנטין
המשיבים:
1. רקח דוד
2. הממונה על מרשם המקרקעין

עו"ד כרמית בר-און
עו"ד איילת עומר-ליפשיץ
החלטה
 
  1. המבקש הגיש ללשכת רישום המקרקעין בתל אביב בקשות לרישום הערת אזהרה בגין הימנעות מעשיית עסקה, על חלקו של המשיב 1 בחלקת מקרקעין (להלן: בקשת הרישום והנכס). בהחלטותיו מיום 4.8.2015 ומיום 20.8.2015 נמנע סגן רשם המקרקעין (להלן: סגן הרשם) מלהיעתר לבקשת המבקש לרישום הערת האזהרה. המבקש הגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטות סגן הרשם, זאת בטענה כי יש לרשום הערת אזהרה על הנכס נוכח איסורים והגבלות שהוטלו בהסכמי מכר בין המבקש לבין המשיב 1 לגבי זכויות ברכוש המשותף (להלן: הסכמי המכר). ביום 12.7.2016 דחתה רשמת המקרקעין (תל אביב) (להלן: הרשמת) את בקשת המבקש לעיון חוזר. על החלטתה הגיש המבקש ערר לממונה על מרשם המקרקעין (להלן: הממונה). ביום 15.11.2016 דחתה סגנית הממונה את הערר בקבעה כי הסכמי המכר שאליהם הפנה המבקש אינם מבססים התחייבות מצד המשיב 1 להימנע מעשיית עסקה בנכס. התחייבות שכזו הינה תנאי לרישומה של הערת אזהרה לפי סעיף 126(א) לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (להלן: חוק המקרקעין).

 

  1. ביום 21.12.2016 הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת סגנית הממונה בערר (להלן: הבקשה להארכת מועד). בבקשה זו נטען כי סיכויי הערעור גבוהים; כי דחיית הבקשה תפגע קשות בזכויותיו הקנייניות של המבקש; וכי האיחור בהגשת הערעור נבע מטעות של באת כוחו של המבקש, שסברה כי סעיף 122 לחוק המקרקעין מפנה – לעניין המועד להגשת ערעור על החלטות הממונה – לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי) חלף תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011. בית המשפט הורה על קבלת תגובות המשיבים לבקשה להארכת מועד. המשיב 2, הוא הממונה, הודיע כי הוא מותיר את ההחלטה לשיקול דעתו של בית המשפט ואילו המשיב 1 התנגד לבקשה. ביום 30.1.2017 דחה בית המשפט (כב' השופטת נ' גרוסמן) את הבקשה להארכת מועד בקבעו כי טעות של עורך דין אינה מהווה טעם מיוחד להארכת מועד כנדרש בתקנות סדר הדין האזרחי; כי מדובר ב"גלגול שלישי" של ההליך שראשיתו לפני המפקח על המקרקעין (כך במקור – ע' פ') והמשכו בערר לפני הממונה; וכי נסיבות המקרה אינן מצדיקות היעתרות לבקשה להארכת מועד.

 

  1. מכאן הבקשה שלפניי. לטענת המבקש בקשת הרשות לערער דנן הוגשה "לשם הזהירות" שכן קיימת לו זכות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי. המבקש טוען, בעיקרם של דברים, כי הטעות שנפלה לעניין מועד הגשת הערעור הייתה טעות סבירה שלא נבעה מזלזול או התעלמות מהוראות הדין; וכי המשיב 1 צורף לבקשה להארכת מועד בטעות ועל כן שגה בית המשפט המחוזי משהתחשב בהתנגדותו לבקשה זו, בעוד הממונה לא הביע התנגדות להארכת המועד המבוקשת. כמו כן, טוען המבקש כי סיכויי הערעור טובים וכי הארכת המועד לא תפגע באינטרס ההסתמכות וסופיות הדיון של המשיב הרלוונטי לבקשה, הוא הממונה.

 

  1. התבקשה תשובת המשיבים. המשיב 1 סומך ידיו על החלטת בית המשפט המחוזי והחלטת סגנית הממונה בערר, שלפיה הסכמי המכר אינם מבססים את זכותו הנטענת של המבקש לרישום הערת אזהרה על הזכויות האמורות בנכס. נטען, בין היתר, כי טעותה של באת כוח המבקש אינה מהווה טעות סבירה שיש בה כדי להצדיק היעתרות לבקשה להארכת מועד להגשת ערעור; כי קבלת הבקשה להארכת מועד תפגע באינטרס ההסתמכות וסופיות הדיון של המשיב 1; כי עניינו של המבקש נדחה באופן מפורט במסגרת ארבע החלטות שונות בעבר; וכי סיכויי ערעורו של המבקש קלושים. בהקשר זה מציין המשיב 1, בין היתר, כי בקשתו של המבקש להסדיר את זכויותיו ברכוש המשותף נדונה בימים אלה במסגרת הליך רישום הבית המשותף המתנהל בפני המפקחת על הבתים המשותפים וזאת בהינתן הקבוע בפסק בוררות שניתן בעניין. עוד מצוין בתגובה כי המבקש מנהל הליך משפטי מקביל כנגד המשיב 1 שבמסגרתו נדונות, בין היתר, גם הזכויות להן טוען המבקש ברכוש המשותף. על כן טוען המשיב 1 כי יש לדחות את בקשת המבקש למתן רשות לערער ואף לחייבו בהוצאות משפט ובשכר טרחת עורך דינו של המשיב 1. הממונה אף הוא סומך ידיו על ההחלטות הקודמות שניתנו בעניין, הגם שמותיר את ההחלטה בדבר הארכת המועד להגשת הערעור לשיקול דעת בית המשפט, זאת בשל הנסיבות הפרטניות שהביאו להגשת הבקשה האמורה. לדידו, לא נפל כל פסול הן בדחיית בקשת המבקש לרישום הערת אזהרה והן בדחיית הערר שהגיש המבקש על החלטה זו. לטענת הממונה, מעיון בהסכמי המכר לא עולה כל התחייבות מצד המשיב 1 להימנע מעשיית עסקה במקרקעין הנדונים, אף לא במשתמע, ועל כן סבור שסיכויי הערעור של המבקש קלושים.

 

  1. דין הבקשה להידחות בהיעדר עילה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי. תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי מועד להגשת ערעור שנקבע בחיקוק יוארך בהתקיים "טעמים מיוחדים שיירשמו". בפסיקתו של בית משפט זה נקבע כי "טעם מיוחד" כאמור ייקבע על פי נסיבות המקרה (ראו בש"ם 1181/15 זועבי נ' זועבי, פסקה 5 (30.3.2015); בע"ם 2205/09 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 5 (22.4.2009) (להלן: עניין פלונית)). במסגרת שיקולים אלה בוחן בית המשפט, בין היתר, את "הסיבה לעיכוב בהגשת ההליך, את משך האיחור, קיומו של 'הליך תלוי ועומד', מהות ההליך, הסתמכות בעל הדין שכנגד וכן סיכוייו הלכאוריים של ההליך הערעורי לגביו מתבקשת הארכת מועד" (עניין פלונית, פסקה 5; בש"א 482/08 פיכמן נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 4 (28.1.2008)). בענייננו, בית המשפט המחוזי סבר כי טעותה של באת כוח המבקש אינה כזו המקימה בנסיבות העניין "טעם מיוחד" המצדיק את הארכת המועד להגשת הערעור ובכך לא ראיתי להתערב. הגם שבית המשפט המחוזי לא ערך דיון מפורט בשאלת סיכויי הערעור, לאחר שבחנתי את טענות המבקש לגופן ואת נספחי הבקשה – איני מוצא עילה להתערב בהחלטה. זאת, מאחר שעל אף שהוטלו בהסכמי המכר מגבלות על זכויותיו של המשיב 1 ברכוש המשותף שבנכס דנן, אין בהן, ולו במשתמע, משום התחייבות מצד המשיב 1 להימנע מעשיית עסקה בנכס (אשר מהווה כאמור תנאי לרישומה של הערת אזהרה בנכס); וכן בשים לב לכך שמתנהלים הליכים נוספים בזיקה להסדרת זכויות המבקש ברכוש המשותף – אותם כלל לא הזכיר המבקש בבקשתו.

 

  1. אשר לטענת המבקש כי מוקנית לו זכות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי – הכלל הנוהג בפסיקתנו קובע כי החלטה בבקשה להארכת מועד להגשת הליך היא בגדר "החלטה אחרת", אשר הערעור עליה הוא ברשות, ומשכך בצדק סיווג המבקש את ההליך שהגיש כבקשת רשות ערעור (ראו למשל ע"א 7829/04 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' פאן אל-א סחר בינלאומי פ.א. בע"מ (בפירוק), פסקה 13 (13.7.2008); רע"א 10640/04‏ גיא המוביל באשדוד בע"מ נ' סהר חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נט(3) 189, 191 (2005); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 106-104, 145-144 (מהדורה שלישית, 2012)).

 

           הבקשה נדחית אפוא. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

 

 

           ניתנה היום, ‏י"ט באייר התשע"ז (‏15.5.2017).

 

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ