ב"ל
בית דין אזורי לעבודה חיפה
|
17081-09-12
16/09/2013
|
בפני השופט:
מיכל פריימן
|
- נגד - |
התובע:
דרור אליאס
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
|
פסק-דין |
פסק דין
1.התובע הגיש לנתבע תביעה להכיר בירידה בשמיעתו ובטינטון כפגיעה בעבודה.
תביעתו נדחתה בנימוק, כי התובע אינו עומד בתנאי סעיף 84א' לחוק משהירידה אינה בשיעור של 20 דציבל לפחות בתדירויות הדיבור.
על כך התביעה שבפנינו.
2.התובע הציג בפנינו שתי בדיקות שמיעה ממכון "מדטכניקה אורתופון", האחת מיום 5/8/11, והשניה מיום 1/2/12.
לטענתו, בדיקות שמיעה אלה מצביעות על הירידה הנדרשת בשמיעה להכרה בליקוי כפגיעה בעבודה.
3.הנתבע הציג בדיקת שמיעה מיום 13/6/12 ממכון גל ובדיקה מיום 25/7/12 מאוניברסיטת חיפה. על פי שתי בדיקות אלו לא עומד התובע בתנאי של ירידה בשמיעה בשיעור ממוצע של 20 דציבל בתדירויות הדיבור.
4.התובע מבקש, לאור הספק הקיים לטענתו במצב שמיעתו, כי בית הדין יפנה את התובע למכון אובייקטיבי לקביעת מצב שמיעתו.
לחילופין, מבקש הוא מינוי מומחה רפואי שיבחן החומר ויקבע את מצב שמיעת התובע ועמידתו בתנאי החוק, ובמידת הצורך יפנה המומחה את התובע לבדיקה נוספת.
5.לטענת הנתבע, אין מדובר במחלוקת בין בדיקות שכן, גם על פי הבדיקות שהתובע צרף התובע אינו עונה לדרישות סעיף 84א' והפסיקה הדורשות ירידה של 20 דציבל בתדירויות הדיבור בהולכת העצם.
עוד מוסיף הנתבע וטוען, כי לא יתכן שחלה הטבה במצב שמיעתו של התובע והבדיקות המאוחרות והמהימנות משקפות את מצבו.
לטענת הנתבע, במקרה שבפנינו כלל אין להיזקק למינוי מומחה רפואי או לביצוע בדיקה נוספת ועל סמך 2 הבדיקות המהימנות והמאוחרות ניתן לקבוע כי התובע אינו עומד בתנאי הסף.
הכרעה
6.בבדיקה שצרף התובע מיום 1/2/12, המאוחרת מבין שתי הבדיקות שצרף ממכון זה, התובע אינו עונה על התנאי הנדרש בסעיף 84א' לחוק:
בתדר 500 הרץ הירידה היא של 15 דציבל בשתי האזניים, בתדר 1000 הרץ הירידה באוזן שמאל היא של 20 דציבל ובאוזן ימין הולכת העצם היא 15 דציבל, ובתדר 2000 הרץ הירידה היא של 20 דציבל.
כבר נפסק, כי מבחן הולכת העצם הוא המבחן המועדף בקביעת הליקוי בשמיעה, כאשר מדובר בחשיפה לרעש מזיק (עב"ל 105-10 ארקדי שייביס נ' המל"ל, פס"ד מיום 177/3/11).
7.מהאמור עולה, כי שלוש הבדיקות המאוחרות שבפנינו, שמתוכן, המאוחרת ביותר, זו מאוניברסיטת חיפה, בוודאי הינה של מכון שמיעה מוכר ומהימן, אינן מצביעות על הירידה הנדרשת בשמיעה.
8.בהתבסס על פסיקות בית הדין הארצי בעניין דוד אלון (עב"ל 199/08 המל"ל נ' דוד אלון) ורבאח חג'וג' (עב"ל 414/09 רבאח חג'וג' נ' המל"ל) והכללים שנקבעו שם בעניין העדפת מי מבין בדיקות השמיעה הסותרות, ולאור פסקי הדין בעב"ל 10957-05-10 המל"ל נ' מאיר עמיר (פס"ד מיום 1/3/11) ובר"ע 23404-03-13 המל"ל נ' אהרון פנקר (פס"ד מיום 20/5/13), הרי שבנסיבות העניין אין כל מקום לביצוע בדיקה נוספת או למינוי מומחה רפואי.
9.על יסוד בדיקות השמיעה הקיימות ניתן לקבוע כי התובע אינו עומד בתנאי הסף של ירידה של 20 דציבל בממוצע בתדירויות הדיבור בכל אחת מהאזניים לפי מבחן מוליכות עצם.
אשר על כן, התביעה נדחית. אין צו להוצאות.