אליאסיאן נ' ליברמן ואח'

פסק - דין

הרקע

1.תביעה זו הינה תביעה שטרית, והיא החלה כהתנגדות לביצוע שטר.

ההתנגדות התקבלה בהחלטה של כב' הרשם (כתוארו אז) נמרוד פלקס, מיום 1.8.10.

2.הרקע לתביעה הינו הסכם שכירות שנחתם ביום 14.2.07 בין הנתבע 1 (להלן – השוכר) לבין התובע, לפיו הושכרה לשוכר חנות ברחוב אלקבץ 1 בירושלים (להלן – החנות).

במסגרת הסכם השכירות ולהבטחת קיומו, הועבר לתובע שטר חוב, ללא תאריך וללא סכום (להלן – שטר החוב), כאשר הנתבעים 2 עד 5 הם ערבים לשטר החוב ולהסכם השכירות (להלן – הערבים).

3.במסגרת ההתנגדות לביצוע שטר טענו השוכר והערבים כי התובע השלים על דעת עצמו את סכום השטר בסך 95,000 ₪, על אף שהשוכר אינו חייב לתובע דבר, ולא כל שכן אינו חייב את הסכום האמור.

4.ההתנגדות התקבלה, לאחר שכב' הרשם פלקס קבע כי בהתאם לסעיף 19 לפקודת השטרות (נוסח חדש) (להלן – הפקודה) אכן זכאי התובע להשלים את סכום השטר, ברם זאת אך ורק בדיוק בהתאם להרשאה שניתנה לו.

ככל שהתובע מילא בשטר סכום החורג מגדרי ההרשאה שניתנה לו – לא יהא רשאי לתבוע על פי השטר את הסכום הנקוב בו, משום שהמילוי נעשה בחריגה מהרשאה, ולא יהא זכאי לתבוע על פי השטר סכום הנמצא בגדרי ההרשאה, שכן סכום זה אינו כתוב בשטר.

המסגרת הנורמטיבית

5.סעיף 19 לפקודה, שעניינו מסמך לא שלם או חתימה "על החלק", קובע:

"(א) היה השטר חסר פרט מהותי, האדם המחזיק בו יש לו רשות לכאורה להשלים את החסר ככל שנראה לו.

(ב) מסמך כאמור שהושלם תוך זמן סביר ובדיוק לפי ההרשאה שניתנה, יהא אכיף על כל אדם שנעשה צד לו לפני ההשלמה; זמן סביר, לעניין זה, הוא שאלה שבעובדה; ואולם אם סחרו את המסמך לאחר השלמתו לאוחז כשורה, יהא השטר בידו כשר ובר-פעל לכל דבר, והוא יכול לאכוף אותו כאילו הושלם בתוך זמן סביר ובדיוק לפי ההרשאה שניתנה".

הדגש הוא על כך שהשלמת השטר צריכה להיות בדיוק לפי ההרשאה שניתנה.

6.בספרו "דיני השטרות" (מהדורה ששית – 1983) כותב ד"ר יואל זוסמן בעמ' 169:

"על פי סעיף 19(ב) לפקודה, אין חותם המסמך הלא-שלם חייב, בהתאם לרשות לכאורה האמורה בסעיף הנ"ל, אלא אם הושלם המסמך 'בדיוק לפי ההרשאה שניתנה'.

מכאן, שגם אם ניתנה ההרשאה, אבל החייב מוכיח שהשטר לא הושלם בדיוק על פיה, החייב פטור. התוצאה היא שפלוני שהורשה להשלים שטר ולכתוב בתורף '100 לירות' והוא כתב '200 לירות', אינו זכאי לגבות 200 לירות, כי לכך לא הורשה, אך הוא גם אינו זכאי לגבות 100 לירות, כי סכום זה לא רשום במסמך, והשלמה שלא נעשתה בדיוק לפי ההרשאה, אינה מחייבת וכמוה כלא נעשתה".

(וראה גם ע.א. 2688/91 רפפורט נ' רוט תק-על 95(1) 543 (1995), וכן ע.א. (מחוזי ת"א) 2275/05 מגדל נ' תבל ואח').

דיון והכרעה

7.השאלה שניצבת לפנינו במקרה דנן הינה – האם הוכיח התובע כי ניתנה לו הרשאה לרשום בשטר סכום של 95,000 ₪ הואיל וחובו של השוכר עולה לכדי סכום זה, או שמא נכונות טענות הנתבעים, כפי שפורטו בהתנגדות לביצוע שטר ובסיכומיהם כי אינם חייבים סכום זה כלל ודין התביעה נגדם להידחות.