תא"ק
בית משפט השלום נתניה
|
11229-08-09
01/11/2010
|
בפני השופט:
גלית אוסי שרעבי
|
- נגד - |
התובע:
אליאנס שווק צפון (1992) בע"מ
|
הנתבע:
באסם עמרור
|
|
החלטה
המבקש הגיש בקשה למתן רשות להתגונן מפני תביעה ע"ס 464,853 ₪, בגין ערבותו לשטר חוב משוך על ידי "חברת צמיגי בדר בע"מ (להלן: "החברה") ע"ס 300,000 ₪ מיום 11.9.07 , ובערבות ערב נוסף.
התביעה הוגשה אף כנגד החברה, הערב הנוסף עפ"י השטר וערב נוסף עפ"י כתב ערבות.
יצוין כי ביום 26.11.09 ניתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה בין המשיבה לחברה ולערב נוסף, וביום 25.10.10 ניתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד הערב השלישי.
א. טענות הצדדים:
בתצהיר התומך בבקשה למתן רשות להתגונן טען המבקש כי המסמך מכוחו נתבע איננו "שטר", שכן חתימת עושה השטר איננה שלמה מאחר וחותמת החברה לא מצויה על גבי השטר.כן טען המבקש כי לא נשלחה הודעת חילול ואף עילת התביעה מכח השטר התיישנה. בנוסף טען המבקש כי ההתחשבנות בין הצדדים מוצתה, הרכב הבעלות והניהול בחברה שונה, כך שהשטר איננו חל עוד ואף המשיבה חייבת סכומי כסף ניכרים לנתבע הנוסף בשל גביית סכומים ביתר. לטענת המבקש, מסמכים הנוגעים בדבר אינם בהישג ידו.
המבקש נחקר על תצהירו והצהיר כי פנה טלפונית באמצעות בא כוחו לב"כ המשיבה על מנת לקבל מסמכים מהמשיבה.
בסיכומיו חזר המבקש על טענותיו דלעיל לענין אי קיומו של שטר, העדר הודעת חילול, התיישנות עילת התביעה, אי הצגה לפרעון, פקיעת השטר וקיזוז. כן טען המבקש כי מאחר והנתבע הנוסף שילם סכומי כסף למשיבה, הרי על המשיבה להגיש כתב תביעה מתוקן.
המשיבה בסיכומיה טענה כי החברה משכה שיקים לפרעון החוב, אשר חוללו, ובסופו של יום, לאחר הגשת התביעה, הודתה החברה בחובה כלפי המשיבה ונחתם עימה הסדר פשרה שניתן לו תוקף של פסק דין. משהודתה החברה, שהינה "עושה השטר", בחוב והמבקש אינו כופר בחתימתו כערב לשטר, ממילא אף הוא חב בתשלום החוב למשיבה. כל סכום שיתקבל על חשבון החוב על ידי מי מהנתבעים יוקטן ממילא מהחוב הנתבע.
לטענת המשיבה, לא היה צורך במשלוח הודעת חילול, משום שהשיקים שנמסרו לפרעון החוב חוללו נוכח הגבלת חשבונה של החברה, כך שדבר קיומו של החוב היה ידוע . המבקש אינו מכחיש את הטענה שקיבל התראה באשר לקיומו של החוב. שם עושה השטר רשום במפורש על גבי השטר ונציג החברה חתם בשמה, כך שלכל הפחות מדובר בחתימה מכוח הרשאה.
העדר חותמת החברה אינו פוגם בכשרות השטר.
באשר למועד הצגת השטר לפרעון, מלכתחילה ניתנה לחברה האפשרות לפרוע את החוב באמצעות השיקים שמסרה, ולאחר שחוללו, הוצג השטר לפרעון תוך זמן סביר בהתחשב במנהג הסוחרים.
המבקש מסייג את חבותו רק לחובות שנוצרו עד לשנת 2007 ואולם השטר עצמו נמשך בשנת 2007.
המבקש טוען כי איננו בקיא בהתחשבנויות שבין המשיבה לחברה, ולפיכך טענתו כי החובות עד לשנת 2007 נפרעו עומדת בסתירה לטענה זו.
שינויים בהרכב בעלי המניות או בניהול החברה אינם פוגמים בערבויות שניתנו להבטחת התחייבויות החברה. אין לקבל אף את טענת הקיזוז שעה שמדובר בטענה סתמית וכאשר החברה עצמה מודה בחוב.
ב. דיון :
בשלב זה, בו נדונה הבקשה למתן רשות להתגונן, על בית המשפט לבחון האם טענות המבקש המופיעות בתצהירו, ככל ותוכחנה, עשויות לשמש הגנה לכאורה מפני התביעה.
די בהגנה דחוקה, על מנת ליתן לנתבע להתגונן מפני התביעה.
במקרה דנן, המבקש איננו מכחיש את חתימתו כערב לשטר נשוא התביעה.
טוען המבקש כי על גבי השטר לא מצויה חותמת של החברה "עושה השטר" ולכן אין מדובר למעשה ב"שטר" כמשמעותו בפקודת השטרות. לענין זה מסתמך המבקש על סעיף 22 לפקודת השטרות.