אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אליאב נ' מדינת ישראל

אליאב נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 24/04/2013 | גרסת הדפסה
ה"ת
בית משפט השלום חדרה
1422-04-13
12/04/2013
בפני השופט:
נאסר ג'השאן

- נגד -
התובע:
ניר אליאב
הנתבע:
מדינת ישראל

החלטה

1.בבקשתו שלפניי, עותר המבקש להורות למשיבה "להחזיר למבקש דגימת שתן שניטלה ממנו וכן כל ממצא שנתפס במכוניתו ביום 26.3.2013 בזכרון יעקב על ידי שוטרים מיחידת תנועה של תחנת זכרון יעקב" .

2.בבקשתו, טוען המבקש, כי ביום 26.3.2013 בכביש 4 הורו לו שוטרים לעצור, הודיעו לו כי הם עומדים לבצע חיפוש ברכב- אם הוא מסכים, ומשמצא המבקש את עצמו מאויים "בעל כורחו הסכים כביכול לחיפוש". במהלך אותו חיפוש שנערך ברכב, נמצאה כמות קטנה של קנאביס שאיננו שייך למבקש, וכתוצאה מכך עוכב המבקש ונדרש הוא ליתן דגימת שתן.

3.לטענת המבקש החיפוש, העיכוב ונטילת דגימת שתן אינם חוקיים. המבקש מפנה לפסק דינו של בית המשפט העליון ברע"פ 10141/09 ישראל בן חיים נ' מדינת ישראל (טרם פורסם- ניתן ביום 6.3.2012), וטוען כי החיפוש נעשה באופן בלתי חוקי, ועל כן אף נטילת השתן מן המבקש נעשתה באופן בלתי חוקי וכפועל יוצא מכך, כל ראיה שמקורה באותו מעשה פסול תהא בלתי קבילה ולפיכך, יש להורות על החזרת "התפוס" הנ"ל.

4.קבעתי דיון ליום 8.4.2013. נציג המשיבה לא התייצב במועד, ובהחלטתי מאותו יום קבעתי כי המשיבה תגיש תגובתה לטענות המבקש תוך 24 שעות. באותו יום הוגשה התייחסות המשיבה.

5.ואלה טענות המשיבה כפי שהן עולות מן התגובה; המבקש נעצר לביקורת שגרתית על כביש 4 וכאשר נגלה לעיני השוטרים נהג לחוץ, עיניו אדומות, וידיו רועדות וכאשר אחד השוטרים הריח ריח של סמים ברכב, עלה חשד סביר, כי המבקש עישן סמים. המבקש הסכים לערוך חיפוש ברכב, אף שהוסבר לו כי סירוב לחיפוש אינו מהווה עבירה, ובחיפוש נמצאה כמות של חומר החשוד כסם מתחת לכסאו של הנהג. המבקש עוכב ונחקר לגבי מעורבותו בעבירת סמים.

6.עוד עולה מן התגובה שהגישה המשיבה, כי בחקירתו לא הכחיש המבקש כי הוא עישן סם שבועיים לפני היום שבו הוא נחקר, וכי בדיקת השתן ניתנה לאחר שעלה חשד סביר כי הנהג נוהג תחת השפעת סמים ועל כן התבקש הוא לתת דגימת שתן.

7.לתגובה צורפה ממצאי בדיקה שנערכה לדגימת השתן, ממנה עולה כי בבדיקה ראשונית נמצא קיומו של סם מסוכן.

8.יצויין כי ביום 26.3.2013 נמסר למבקש דו"ח, לפיו מיוחסת לו עבירת נהיגה תחת סמים בניגוד לסעיף 62 (3) ו- 64 ב(ג)(4) לפקודת התעבורה התשכ"א- 1961 .

9.בטרם ניגש להכרעה, נציין כי אין מחלוקת, והמבקש אינו מסתיר זאת, כי כוונת המבקש היא למנוע בדיקת השתן שניטל ממנו, לטענתו, שלא כחוק.

10.דין הבקשה להידחות ולהלן הנמקתי בקצרה.

11.ראשית; תוצאות בדיקת השתן התקבלו והן צורפו לתגובת המשטרה מיום 8.4.2013, ועל כן אין טעם להשיב את השתן שניטל לידי המבקש כדי למנוע שימוש בו, לאחר שהמשטרה כבר בדקה אותו ולאחר שהתקבלו ממצאי הבדיקה המצביעים על קיומו של סם בדגימת השתן שניטלה מן המבקש.

12.אפילו לא היו מתקבלות תוצאות המעבדה, דין הבקשה להידחות.

13.בענייננו נתפס חפץ או ראיה ולמבקש – נאשם או מי שעשוי להיות נאשם, השגות על הדרך שבה נתפסה ראיה זו והוא טוען כי בבוא היום, ראיה זו ותוצאות בדיקתה אינן קבילות בבית המשפט באשר הראיה נתפסה באופן בלתי חוקי אגב הפרת חירותו של החשוד. המבקש תולה יהבו בפסק הדין בעניין בן חיים הנ"ל בו נפסק, כי בהעדר מקור חיפוש אחר, בנסיבות המצדיקות זאת יכולה להיות הסכמת החשוד מקור לסמכות ובלבד שהסמכתו היא מדעת ורצונית. המבקש טוען כי אף כאן הסכמתו המשיב ליתן שתן לא היתה רצונית. לטענת המבקש, את שניתן לטעון בבית המשפט שיידון בתיק הפלילי בבוא היום, מבקש הוא לטעון היום.

14.כאמור, אפילו היתה מוגשת הבקשה לפני קבלת ממצאי המעבדה, הייתי מורה על דחייתה מן הנימוקים שלהלן:

15.ראשית- איני מוצא מקור חוקי להורות על השבת ראיה או אמצעי זיהוי המצויים בידי המשטרה. פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [ נוסח חדש] – 1969 קובעת כי המשטרה רשאית להחזיק תפוס לתקופה של ששה חודשים ובית המשפט רשאי להורות כי המשטרה תמשיך להחזיק בה אם מצא בית המשפט כי היא דרושה למשטרה לצורך הגשתו במשפט. אין כל הוראה בפקודה הנ"ל או בפקודת התעבורה (המסדירה את בדיקת השתן- ראו להלן) או בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף, ונטילת אמצעי זיהוי) התשנ"ו- 1996 המקנה לבית המשפט סמכות להורות על החזרת נתוני זיהוי או ראיה, כאשר כוונת המחוקק ברורה- בית המשפט שדן בהליך הפלילי הוא שיידון בטענות אלה של הנאשם.

16.טוען המבקש כי הוא מבקש להעלות את הטענה עתה, בטרם יתחיל המשפט ואולי כדי לחסוך תחילתו של המשפט. דין טענה זו להידחות. טענות המבקש לגבי אי קבילות ראיה בשל חיפוש שאינו חוקי מקומה להתברר במסגרת התיק העיקרי- בפני בית המשפט שישמע ראיות הצדדים. כידוע, טענה בדבר חיפש בלתי חוקי או טענה כי הסכמת המבקש לא היתה מדעת לאחר שלא הבין את משמעות סירובו לחיפוש הן טענות שבעובדה (ודי אם נעיין בבקשה ובתגובה כדי לגלות כי מדובר בטענות עובדתיות צרופות, כאשר המבקש טוען שלא הסכים ואילו השוטרים טוענים כי התהווה חשד סביר וכי המבקש הסכים ואף חתם לאות הסכמה לביצוע הבדיקה). קבלת בקשת המבקש, לפיה יוכל הוא להעלות טענתו זו כעת, תאלץ בית המשפט לערוך מעין "משפט זוטא" בטרם הוגש כתב אישום , או לפני שהחל שלב הראיות, ובכך ידרש בית המשפט לשמוע את הראיות פעמיים. סבורני כי הדרך בה בחר המחוקק היא שטענות אלה שמורות לנאשם לאחר הגשת כתב האישום, ובעת ניהול המשפט.

17.שנית, לדעתי אין תחולה לפסק הדין בן חיים בענייננו. בפסק דין בן חיים נקבע, כאמור, שנסיבות מתאימות, בהעדר מקור חוקי לחיפוש על גופו של חשוד, יכולה להיות הסכמת החשוד מקור לסמכות ובלבד שהסמכתו היא מדעת ורצונית. בענייננו החיפוש נעשה עפ"י סמכות השוטרים בפקודת התעבורה, אשר קובעת בסעיף 64ב(ב) ששוטר יכול לדרוש מנהג לתת דגימת שתן אם לשוטר היה יסוד סביר כי הנהג נוהג תחת השפעת סם. עיינתי במזכרי השוטרים ומצאתי כל לכאורה התהווה אותו "חשד סביר" הדרוש לצורך הדרישה למתן דגימת שתן, שכן ברכב נמצאו סמים, ברכב היה ריח של סמים, והתנהגות הנהג ומצב עיניו, כולם ביחד, הקימו חשד סביר שמא הנהג נוהג ברכב תחת השפעת סם.

18.כך או כך, המבקש רשאי לטעון כל טענה לרבות הטענה לא היה לשוטרים אותו "חשד סביר" , אולם טענה זו טעונה בירור עובדתי והמקום לטוענה הוא בפני בית המשפט שיידון בהליך העיקרי.

19.אוסיף, כי המבקש מבקש כעת לסלק ראיה מן התיק, לאחר שהסכים למתן דגימת שתן, ובכך מבקש הוא "ליהנות מכל העולמות". אילו היה המבקש מסרב לבדיקה היה מואשם בסירוב להיבדק ובנהיגה תחת השפעת סם, ואילו כעת, לאחר שהסכים וניטלה ממנו בדיקת סם, חוזר בו ומבקש למנוע מן המשיבה להשתמש בדגימת השתן אף שניתנה לטענת השוטרים בהסכמת המבקש, כל זאת מבלי שיתקיים דיון ממצה ומבלי שתישמענה ראיות בעניין (וכאמור ראיות אלה תישמענה בעת בירור אשמתו של המבקש).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ