אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אלטמן נ' שטלברג

אלטמן נ' שטלברג

תאריך פרסום : 04/12/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
26-01-13
21/11/2013
בפני השופט:
גד ארנברג

- נגד -
התובע:
יצחק אלטמן
הנתבע:
חנוך שטלברג

החלטה

לפניי בקשה לתיקון כתב תביעה מכוח תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

התביעה דנן נפתחה בבקשה לביצוע שטר, בקשר לשיק על סך 250,000 ₪ שנמשך מחשבונו של המשיב (הנתבע). בהתנגדות שהוגשה נטען ע"י המשיב כי השיק נמשך לטובת אדם ששמו יואל וינר, וכי חתימת ההיסב שנעשתה על השיק לטובת המבקש (התובע), זויפה והיא אינה של אותו וינר.

ההתנגדות התקבלה ביום 3.7.13 וביום 31.7.13 הוגשה הבקשה לתיקון כתב התביעה.

בבקשה לתיקון כתב התביעה נטען שבמסגרת הסכם שהתובע והנתבע התקשרו בו, הפקיד התובע לפיקדון בידי הנתבע סך של 600,000 ₪. סכום זה אמור היה להיות מוחזר לתובע במקרה שהנתבע לא יצליח לבצע את התחייבותיו עפ"י ההסכם. לשם הבטחת הפיקדון, הפקיד הנתבע בידיו של נאמן שני שיקים: האחד, על סך 250,000 ₪, אשר הוגש להוצל"פ בבקשה לביצוע שטר, והשני, ללא ציון סכום, שהנאמן היה אמור למסור לתובע אם הנתבע לא יעמוד בהתחייבויותיו כלפיו. מאחר שהנתבע לא עמד במחויבויותיו עפ"י ההסכם, הגיש התובע את השטר על סך 250,000 ₪ לביצוע בהוצאה לפועל (ורק משיקולי אגרה לא הגיש גם את השיק השני). לטענת התובע, מאחר שאין מחלוקת על קיומו של חוב בין הצדדים מכוח ההסכם, הוא מבקש לתקן את כתב התביעה באופן הבא:

הוספת עילות שלא ניתן היה להוסיף לעילה השיטרית, עת הוגש השטר לביצוע בהוצאה לפועל, אך מכוחן נמסר השיק הראשון לתובע ומכוחן חייב הנתבע לתובע את הסכום הרשום בו.

הוספת סכום נוסף שחייב הנתבע לתובע מכוח אותן עילות נוספות (מדובר בסכום שהיה אמור להירשם על השיק השני, ולהביא לסגירת מלוא גובה החוב).

הוספת נתבעים, באופן שיוסף אביו של הנתבע, אשר חתום כערב על השיק, ויש להניח שיצטרך לממש את מחויבותו כערב, וכן יוסף יואל וינר אשר חתם חתימת היסב על השיק, ולפיכך אמור לשאת בחוב.

אישור התיקונים המבוקשים, יביא לידי כך שמלוא הסכסוך שבין התובע לנתבע יתברר בהליך דנן ולא יהיה צורך בהליכים נוספים שיכבידו על הצדדים ועל בית המשפט. ברי כי הגשת הבקשה לתיקון כתב תביעה בשלב כה מוקדם, מונעת גרימת נזק כל שהוא לנתבע בגין בקשת התיקון. התיקונים המתבקשים והשלב שבו הוגשה הבקשה מתיישבים היטב עם הגישה הליברלית העקבית של הפסיקה באשר לאישור תיקון כתבי טענות, ולפיכך יש להיעתר לבקשה.

התובע צירף לבקשתו תצהיר של ברוך בלוי, אשר הצהיר בפתח תצהירו כי הוא גיסו של התובע (אשר מתגורר בארצות הברית), וטיפל עבורו בכל ההתקשרות שבינו לבין הנתבע.

הנתבע מתנגד לבקשה לתיקון כתב התביעה בשל שלושה נימוקים:

הבקשה הוגשה מבלי שצורף לה תצהיר של בעל הדין, אלא רק של מר בלוי, ואין לאשר למי שחפץ לנהל הליכים לנהלם בשלט רחוק, ללא תצהיר כדין מטעמו.

התיקון אינו דרוש על מנת לאפשר לביהמ"ש לדון בשאלות השנויות שבמחלוקת. מדובר בהליך שטרי שבמסגרתו יש להכריע בשאלה עיקרית אחת בלבד – האם חתימת ההיסב שעל השטר זויפה או לא. לעומת זאת, אם יאושרו התיקונים שהתובע מבקש, תיווצר תביעה חדשה לגמרי, מורכבת שבעתיים.

תצהירו של מר בלוי אינו מפרט כהלכה את התיקונים הנדרשים, ורק טוען באופן לאקוני, שברצונו להוסיף עילות, סעדים ונתבעים. בשל כך, הנתבע מבקש לחקור את המצהיר על תצהירו בטרם תינתן החלטה.

התובע הגיש תשובה לתגובה, שבה דחה את שלוש הטענות הנ"ל, ומשהוגש כל שהוגש, ניתן להכריע בבקשה.

סוגיית התיקון של כתבי הטענות זכתה לפסיקה עקבית, המלמדת כי גישת בתי המשפט לבקשות מעין אלה היא ליברלית. זאת מן הטעם, שהתיקון המבוקש נועד, לרוב, להועיל לבעלי הדין להגיע לגיבוש השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת ביניהם, ולייעל את ההליך המשפטי (ראו: א. גורן, סוגיות בדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, 2009, עמ' 152). לפיכך, רק במקרים חריגים תידחינה בקשות לתיקון כתבי טענות, כגון אם הבקשה הוגשה בשלבים מאוחרים של ההליך, בשיהוי, בחוסר תום לב, או באופן שעלול לגרום עוול לצד השני. אף כאשר מתבקשת עילה חדשה לחלוטין, לא יהיה בכך כשלעצמו להביא לדחיית הבקשה, אך הגישה תהיה מחמירה יותר וביהמ"ש יבדוק, למשל, האם העילה החדשה המתבקשת הוגשה בשיהוי או בשלב שבו הוספתה תדרוש הבאת מערכת ראיות שונה לגמרי מאלה שכבר הוגשו (א. גורן, שם, עמ' 152-156; וכן: רע"א 282/80 המגדר ברזלית חוטי ברזל ורשתות בע"מ נ' מ"י, פ"ד לו(4) 130; רע"א 2345/98 דנגור נ' ליבנה, פ"ד נב(3) 427, ועוד). באשר למונח "עילה", מצאנו כי לצורך תיקון כתבי טענות, המונח "עילה" מוגדר באופן רחב ביותר, הזהה לזה של "זכות" או "עסקה" (א. גורן, שם בעמ' 155, והמובאות המפורטות בה"ש 27), ומתירים להסב תביעה שאינה כספית לתביעה כספית, במקרה שבו השאלה האמיתית הנמצאת בבסיס הסכסוך היא האם קיים חוב של הנתבע כלפי התובע (רע"א 6064/90 סאסי נ' יקבי ארזה ת.ר.ז. בע"מ, פ"ד מה(2), 130).

במקרה דנן, הוגשה הבקשה בשלב מוקדם ביותר – בסמוך לאחר שהתקבלה ההתנגדות. כמו כן, קיים אינטרס מובהק לצדדים ולביהמ"ש לאשר התיקון, שהרי, אין מחלוקת כי בין הצדדים התקיימה מערכת יחסים מעבר לזו שבאה לידי ביטוי בשטר עצמו, שבעטיה טוען התובע שקיים חוב של הנתבע כלפיו. כאמור, לטענת התובע (והגם שהנתבע מכחיש זאת), השטר הגיע לידיו במסגרת התחייבויות הנתבע כלפיו באותה מערכת יחסים, ולפיכך, במקרה זה, אם תידחה העילה השטרית, קיים פוטנציאל ממשי להגשת תביעות בהליכים נוספים, בגין אותה מערכת יחסים, אותם עילות ואותם סעדים, מה שיגזול זמן יקר מהצדדים, מביהמ"ש ואף מעדים פוטנציאליים. עיקר הדברים הוא, שהמחלוקת האמיתית הנטושה בין צדדים, היא שתידון ותוכרע – ובמקרה זה, החובות והזכויות (אם קיימים) מכוח ההסכם שנכרת בין הצדדים.

לא מצאתי ממש בטענות שנטענו לגבי התצהיר שצורף. תקנה 241א' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אינה מחייבת שתצהיר המוגש בתמיכה לבקשה יהיה של בעל הדין עצמו דווקא, אלא כזה שיוכל לתמוך בבקשתו. לפיכך אין כל פגם בעצם העובדה שהתצהיר שהוגש אינו של המבקש אלא של גיסו (בעניין זה גם לא ברורה הטענה שהתובע, מתגורר בחו"ל ולא יכול לנהל תביעתו בשלט רחוק בעניינים כגון אלה). השאלה היחידה שיש לבחון היא האם מי שהגיש את התצהיר אכן יכול לתמוך בעובדות, ובשאלה זו הוצהר ע"י מר בלוך כי הוא היה זה שטיפל בענייני התובע, בכל הקשור במערכת היחסים שבינו לבין הנתבע. אוסיף כי תימוכין להצהרה זו עולים גם מדברי אביו של הנתבע בתצהיר ובדיון שהתקיים בבקשת הרשות להתגונן, שם צוין שמר בלוך ניהל עימומ מו"מ בקשר לבקשה לביצוע שטר שהוגשה). באשר לטענה שהתיקון המבוקש לא פורט בתצהיר, אומר שכך אכן ראוי לעשות. תצהיר מטרתו לתמוך בעובדות המשמשות יסוד לבקשה, ובעניין זה התצהיר שהוגש מפורט דיו. באשר לטיב התיקון המבוקש – התיקונים המבוקשים פורטו כנדרש בבקשה, ולא היה טעם לחזור עליהם שוב בתצהיר.

סוף דבר הבקשה לתיקון כתב תביעה מתקבלת, ללא צו להוצאות.

התובע יגיש כתב תביעה מתוקן, לכל המאוחר ביום 24.12.13.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ