אלחנוב נ' בנק הפועלים בע"מ. ואח'

פסק דין

1.לפני בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצל"פ מירי ברטהולץ, מיום 13.5.13, בתיק הוצל"פ 10-03397-13-7, לפיה נעתרה לבקשת המבקשת להכריז עליה כחייבת מוגבלת באמצעים ולפתוח תיק איחוד כפוי נגדה, תוך שהתנתה זאת בהפקדת עירבון כספי, חד פעמי, של המבקשת בסך 2,000 ₪, והשיתה על המבקשת צו תשלומים חודשי בסך 850 ₪, החל מיום 28.5.13.

2.בקשת רשות הערעור מופנית כלפי התניית ההכרזה בהפקדת עירבון כספי וגובהו וכן, גובה התשלום החודשי שנקבע בצו התשלומים, כאשר המבקשת עותרת לביטול העירבון החד פעמי או לחילופין להפחתתו ולפריסתו ל- 10 תשלומים וכן, להפחתת גובה צו התשלומים.

רקע עובדתי וטענות הצדדים:

3.נגד המבקשת, החייבת בתיק ההוצל"פ, מתנהלים שני תיקי הוצל"פ בהם המשיבים הם הזוכים, בהיקף חובות כולל של 78,000 ₪ (נכון למועד מתן ההחלטה נשוא הבקשה).

המבקשת ילידת 1967, גרושה ואם לשלושה ילדים בגירים, אינה עובדת, בעלת דירה ומשכנתא, ומקבלת קצבת נכות כללית מהמוסד לביטוח לאומי בסך 2,445 ₪.

ביום 6.5.13 הגישה המבקשת בקשה להכריז עליה חייבת מוגבלת באמצעים ולפתוח כנגדה תיק איחוד כפוי, תוך שהציעה בבקשתה להשית עליה צו תשלומים בסך 200 ₪, לאור הכנסותיה הנמוכות.

4.בהחלטה מיום 13.5.13 סקרה כב' הרשמת ברטהולץ את מצבה הכלכלי של המבקשת על פי הנתונים והמסמכים שצירפה המבקשת לבקשתה וקבעה כי הכרזה עליה כחייבת מוגבלת באמצעים מותנית בתשלום עירבון חד פעמי בסכום של 2000 ₪, זאת "בהתחשב במועד הגשת הבקשה, היקף החוב ותשלומים שהיה על החייבת לבצע זה מכבר". כן, קבעה כב' הרשמת ברטהולץ צו תשלומים חודשי בסך 850 ₪.

5.המבקשת עתרה בבקשה לעיון חוזר בהחלטה, לשם הפחתת סכום העירבון שנקבע. בקשה זו נדחתה על ידי כב' הרשמת, שהאריכה את מועד התשלום ב- 15 ימים, עד ליום 28.5.13.

6.לטענת המבקשת, החלטת כב' הרשמת באשר לגובה העירבון לוקה בחוסר סבירות קיצוני ואינה מאזנת כראוי בין כל השיקולים הרלוונטיים בזיקה לסעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז- 1967 (להלן: "חוק ההוצל"פ"). יש לתת עדיפות ומשקל על פני יתר השיקולים למכסת ההכנסה הפנויה של החייב ובנסיבותיה של החייבת, אשר הכנסתה היחידה הינה קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי בסך 2,445 ₪, לא היה מקום להתנות את ההכרזה בתשלום חד פעמי. כב' הרשמת לא נימקה החלטתה לגבי גובה צו התשלומים ולא ביססה את ההתניה בתשלום החד פעמי. המבקשת אינה מסוגלת לעמוד בצו התשלומים. שגתה כב' הרשמת עת קבעה כי אין מקום לתת עדיפות להחזר החוב לבתה בסך 800 ₪ בגין החזר הלוואה, חוב שאינו במסגרת תיק ההוצל"פ, שכן בפועל ההלוואה ניטלה על ידי בתה לבקשת המבקשת לכיסוי חובותיה.

7.לטענת המשיב 2, המבקשת לא עמדה בחזקה בדבר הוכחת יכולותיה לפרוע את החוב ולא המציאה מסמכים רלוונטיים נדרשים, כמצוות סעיפים 7א ו- 7ג לחוק ההוצל"פ. החלטת כב' הרשמת ניתנה לאחר שקילת כל השיקולים לרבות הכנסותיה והוצאותיה של המבקשת ואת העובדה כי המבקשת מחזירה לבתה הלוואה בסך 800 ₪ בחודש, מבלי שהמציאה אסמכתא לעניין ההלוואה, דבר המהווה העדפת נושים אסורה על פי דין.

לא הוגשה תגובה מטעם המשיב 1.

דיון:

8.החלטתי לדון בבקשה כאילו נתנה רשות ערעור והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה.

התניית ההכרזה ואיחוד התיקים בתשלום עירבון:

חוק ההוצל"פ נועד ליצור מנגנון לגביית חובות באופן יעיל ומהיר, תוך שהוא מספק הגנה לחייבים אשר מצבם הכלכלי אינו מאפשר להם לפרוע את חובותיהם. יש לאזן בין שתי מטרות אלה, בהתאם לנסיבות (ע"א 2097/02 איטונג נ' חדיד, מיום 13.05.03).

סעיף 74יא(א) לחוק ההוצל"פ קובע:

"נתן רשם ההוצאה לפועל צו איחוד, רשאי הוא להתנותו במתן ערובה להנחת דעתו, ולהורות בו על נקיטה של כל הליך לפי חוק זה, ועל התנאים לפרעון חובות החייב, לרבות סדרי התשלומים, שיעוריהם ומועדיהם...". (ההדגשה שלי – ס"י).

9.הלכה פסוקה היא, כי ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בצווי תשלומים כמו גם בקביעות בדבר הפקדת ערובה כתנאי לאיחוד תיקים, אשר ניתנו על ידי רשם הוצאה לפועל, אלא במקרים נדירים וחריגים (ר' רע"א 7195/09 ציון קרטה נ' פרקליטות מחוז חיפה, מיום 3.12.09).

עם זאת, קיימים מקרים פרטניים של חייבים שמגישים בקשות, בהן נפרסת מסכת עובדות ונסיבות ספציפיות המחייבות לנהוג בהן ברגישות, שכן גם הדין וגם המחוקק בחרו לאפשר לחייבים חיים וקיום סבירים ואין לדרוש מהם יותר ממה שהם מסוגלים לשלם.