אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אלחורי נ' אוחנה ואח'

אלחורי נ' אוחנה ואח'

תאריך פרסום : 02/02/2012 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
8767-05-10
29/01/2012
בפני השופט:
מנחם (מריו) קליין

- נגד -
התובע:
פאוזי אלחורי
הנתבע:
1. שמעון אוחנה
2. הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ
3. פרג' אלחורי - מוסך סיכת התחנה
4. שירביט חברה לביטוח בע"מ

פסק-דין

פסק דין חלקי

רקע

מונחת לפניי תביעתו של מר פאוזי אלחורי יליד, 1987 (להלן:"התובע") המועסק ע"י אביו מר פרג' אלחורי במוסך סיכת התחנה (להלן:"הנתבע 3" או "המוסך"). שירביט חברה לביטוח בע"מ (להלן:"הנתבעת 4") היא חברת הביטוח אשר ביטחה בזמנים הרלוונטיים את המוסך. ביום 05.03.07 במהלך עבודתו של התובע הוא עסק בתיקון רכבו של מר שמעון אוחנה (ולהלן:"הנתבע 1"). רכבו של הנתבע 1 היה מבוטח בזמנים הרלוונטיים ע"י הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ (להלן:"הנתבעת 2").

כאשר הרכב היה על 'הליפט' והתובע מתחתיו- בודק את הגה הרכב, ביקש התובע מהנתבע 1 לשבת בתוך הרכב ו'לשחק' עם ההגה ימינה ושמאלה. על פי טענת התובע, הנתבע 1 סובב את 'כל ההגה' ימינה ושתי אצבעות יד ימינו נמחצו ונפגעו.

התובע טוען כי מדובר בתאונה כמשמעותה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975 (להלן:"חוק הפלת"ד") ועל כן חייבים הנתבעים 1 ו-2 לפצות את התובע בגין נזקין. לחילופין טען התובע כי האחריות לתאונה ולביטחונו ושלומו של התובע מוטלים על הנתבעים 3 ו-4 מכוח דיני הנזיקין.

בקדם משפט שהתקיים ביום 23.12.10 הוריתי על פיצול הדיון כאשר בשלב הראשון תיבחן שאלת סיווגה של התאונה כמו כן הורתי על הגשת תצהירי עדות.

ביום 11.05.11, משלא הגיעו הצדדים להסכמה בעניין, ועמדו על טענותיהם קבעתי את התיק לישיבת הוכחות בשאלת סיווג התאונה.

ביום 05.10.11 התקיימה ישיבת ההוכחות בה העיד התובע, הנתבע 1 ומר אלחורי פרג'. בסיומה נעתרתי לבקשת ב"כ הנתבעים 1-2 בהסכמת שאר ב"כ הצדדים והוריתי על הגשת סיכומים בכתב. ביום 09.11.11 הוגשו הסיכומים מטעם התובע וביום 14.11.11 מטעם נתבעים 1-2. לאחר שניתנה ארכה כמבוקש הוגשו הסיכומים מטעם הנתבעים 3-4 ביום 19.12.11.

טענות הצדדים

ב"כ התובע המלומד טען כי על פי עובדות המקרה המתוארות בתצהיר התובע ובעדותו הרי שהאירוע מהווה תאונת דרכים כמשמעותה בחוק הפלת"ד. לטענתו חוק הפלת"ד מגדיר תאונת דרכים גם כמאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המכני של הרכב ונסיבות המקרה דנן נופלות לתוך הגדרה זו ולכן עסקינן בת"ד. עוד טען ב"כ התובע כי נסיבות המקרה יכולות להחשב כת"ד גם מכוח ההגדרת המונח 'שימוש ברכב מנועי' ונסיבות המקרה מתאימות ל"טיפול דרך או תיקון דרך ברכב שנעשה על ידי המשתמש".

ב"כ הנתבעים 1-2 ציין כי בתצהירים שהגיש התובע הוא לא התייחס אל השאלה האם רכב המנוע דמם אם לאו. בניגוד להתעלמות זו מצד התובע, הנתבע 1 מר אוחנה התייחס מפורשות לעניין זה בתצהירו וציין כי בעת שסובב את ההגה היה המנוע כבוי וכי הנתבע 1 שב והעיד על עובדה זו במסגרת עדותו. לאור עניין זה טען ב"כ הנתבעות 1-2 כי עומדת על הפרק שאלה מהותית והיא האם ניתן היה להזיז את הגה הרכב ימינה ושמאלה כשהמנוע כבוי אם לאו. משתשובה לשאלה זו יכולה להינתן רק על ידי עד מומחה היה על התובע להמציא לבית המשפט חוות דעת מקצועית של מומחה בתחום. משלא הובאה חוות דעת שכזו הרי שיש לקבוע שבמקרה דנן הטיפול התבצע כאשר היה מנוע הרכב כבוי. ב"כ הנתבעים 1-2 טען כי יש להתעלם מעדותו של מר אלחורי פרג' שטען כי מנוע הרכב פעל שכן מדובר באביו של התובע ובמבוטח בפוליסת חבות מעבידים ועל כן הוא בעל עניין כי ייקבע שמדובר בתאונת דרכים.

ב"כ הנתבעים 1-2 טען כי המקרה דנן מוחרג מהגדרת תאונת הדרכים שבחוק הפלת"ד שכן תיקון הדרך הכלול בהגדרה הוא טיפול שנעשה שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ובפסיקה הוסבר ההיגיון שבהחרגת נזקי גוף הנגרמים לעובדים במהלך עבודתם במוסך בהיות הרכבים אשר מטופלים במוסכים במצב דומם שלא בתנועה ומהווים חפץ ככל חפץ אחר ורק מששב הרכב לשמש לנסיעה חוזר וקם הסיכון התחבורתי. ב"כ הנתבעים 1-2 טען כי על התביעה כנגד נתבעים 1-2 להידחות ולהתנהל כנגד נתבעים 3-4 במסגרת פקודת הנזיקין.

ב"כ הנתבעים 3-4 המלומדת טענה כי התיקון בוצע כאשר מנוע הרכב היה דולק שכן התובע אישר עובדה זו במהלך חקירתו בבית המשפט מספר פעמים וכי בעובדה שהדבר לא נכתב בתצהיר העדות אין ולא כלום שכן נתון זה לא הוסתר על ידי התובע ובתצהיר התשובות לשאלון שהופנה אליו כתב התובע כי המנוע פעל. באשר לעדותו של הנתבע 1 שאמר שהמנוע היה כבוי טענה ב"כ הנתבעים 3-4 כי מעדותו של הנתבע 1 עולה כי הוא אינו זוכר את האירוע במדוייק אלא בערך וממרחק של חמש שנים ועל כן יש להעדיף את עדות התובע. עוד טענה ב"כ הנתבעים 3-4 כי מדובר ברכב בעל הגה כח אשר לא ניתן להזיזו בעת שהמנוע אינו פועל וטענה כי הוכחת עובדה זו אינה מצריכה הבאת עד מומחה מאחר שניתן להוכיח עובדה זו מעדותם של התובע ומר אלחורי פרג' שהינם מכונאי רכב וממילא מדובר בעובדה שהיא בידיעה של כל אדם. עוד טענה ב"כ הנתבעים 3-4 כי במהלך חקירת התובע התברר כי בשל סיבוב ההגה על ידי הנתבע 1 ארעה תזוזה של הרכב לכיוון ימין ומשמדובר בתזוזה של הרכב עצמו יש לראותה כתנועה של כלי הרכב ועל כן מתקיים רכיב 'השימוש' שבהגדרת תאונת דרכים שבחוק הפלת"ד שכן ניתן למצוא בפסיקה שורה של מקרים כאשר תזוזה וקפיצת הרכב הוכרו כתאונת דרכים. ומשמדובר בתזוזת הרכב מנקודה א' לנקודה ב' מתקיים אף רכיב 'למטרת תחבורה' ואין העובדה כי האירוע התרחש במוסך משנה לעניין זה. לחילופין טענה ב"כ הנתבעים 3-4 כי המקרה מהווה תאונת דרכים כמשמעותה בחוק הפלת"ד גם על פי החזקה המרבה בעניין הכוח המיכני שכן תזוזת ההגה נעשית באמצעות כח המנוע. ב"כ הנתבעים 3-4 טענה כי נסיבות המקרה דנן בהן רכב מונע ביצע תזוזה ופגע בידו של התובע מדובר בתאונת דרכים על מובנה הקלאסי ועל כן יש לדחות את התביעה כנגד נתבעים 3-4.

דיון והכרעה

ראשית, לעניין השאלה העובדתית באשר למצבו של המנוע. לאחר שעברתי על העדויות, התצהירים ועל טענות ב"כ הצדדים אני מקבל את עדותו של הנתבע 1 שהמנוע היה במצב דומם. הנתבע 1 כתב כך בתצהירו ואישר עניין זה בעדותו. מדובר בעד נטול פניות וזאת לעומת התובע ואביו שלהם אינטרס ברור שהתאונה תוכר כתאונת דרכים בה קיימת דוקטרינת אחריות מוחלטת ואין צורך להוכיח חבות, אשם תורם וכו'. כמו כן איני יכול להתעלם מהעובדה שעניין זה נשמט הן מכתבי הטענות של התובע והן מהתצהירים שהגיש.

באשר לטענה כי מדובר בהגה כוח אשר לא ניתן להזיזו כלל כאשר המנוע כבוי סבורני כי דווקא ידיעתו של כל אדם כפי שאף העיד הנתבע 1 היא כי כן ניתן להזיז את ההגה גם כאשר המנוע כבוי – אומנם התזוזה קשה יותר וייתכן כי היא אף מוגבלת אך באם רצה התובע או הנתבעים 3-4 להוכיח כי התאונה לא הייתה יכולה להתרחש כאשר המנוע היה כבוי היה צורך בחוות דעת מומחה לעניין זה – שלא הובאה, ואיני יכול להסתפק בעדותם של התובע ואביו לעניין זה שהם כאמור בעלי עניין ובנוסף לא הביאו ראיות שייתמכו בטענה זו.

יתירה מזה, עדותו של נתבע 1 הייתה קוהרנטית, אמינה ועדיפה בעיני מעדותם של התובע ואביו.

אשר על כן אני קובע כי יש לבחון האם האירוע עולה כדי תאונת דרכים כמשמעותה בחוק הפלת"ד כאשר נסיבות המקרה הן שהרכב היה על הליפט כאשר מנועו דומם.

אין מחלוקת כי מתקיימים היסודות של 'מאורע' שכן אין מדובר בתהליך מתמשך. של 'נזק גוף' שכן התובע נפגע בידו וכן מתקיים יסוד 'עקב' שכן מתקיים הקשר הסיבתי. באשר ליסוד ה'שימוש' קיימת מחלוקת בין הצדדים – לדידי שני היסודות 'שימוש ברכב מנועי' ו-'למטרות תחבורה' הן הביטוי המובהק לרצונו של המחוקק להחיל את מבחן הסיכון התחבורתי. המחוקק קבע רשימה מפורטת של דרכי שימוש המצויה בסעיף ההגדרות. את הרשימה הזו ניתן לחלק לשלוש קטגוריות: הראשונה היא המשמעות הטבעית של השימוש ברכב מנועי הכוללת נסיעה, חנייה ואף הידרדרות היוצרות מטבען סיכון תחבורתי. הקטגוריה השנייה כוללת פעולות שהן חלק בלתי נפרד מהליך הנסיעה כדוגמת כניסה ויציאה מהרכב והשלישית היא לעניין שימושי הלוואי- הכוללת תיקונים וטיפולי דרך. ב"כ התובע טען כי בנסיבות המקרה דנן מתקיימת הקטגוריה השלישית של תיקוני דרך שנעשה בידי המשתמש. סבורני כי טענת ב"כ התובע אינה במקומה שכן בע"א 4469/95 דראושה נ' אררט חברה לביטוח בע"מ פ"ד נ(3) 475 נקבע כי המושג תיקון דרך מתייחס למקרים בהם הטיפול נעשה אגב נסיעה או לצורך המשכה מיידית בנהיגה – דבר שאינו מתקיים בענייננו. בע"א 3024/94 יונאי נ' אררט חברה לביטוח בע"מ פ"ד נא(5) 208 נקבע כי הכוונה במושג תיקון דרך היא להוציא את המקרים בהם הטיפול בידי מוסכניק שם ראוי שהטיפול לא יהיה במסגרת חוק הפלת"ד. אשר על כן אני קובע כי נסיבות המקרה דנן אינן נופלות בגדר קטגוריית שימושי הלוואי של 'תיקון דרך שנעשה בידי משתמש'.

ב"כ הנתבעת 3-4 טענה כי מתקיים היסוד 'שימוש' בקטגוריה הראשונה והבסיסית שלו שכן על פי טענתה בסיכומיה מעדותו של התובע יש ללמוד שכאשר הנתבע 1 הזיז את ההגה ימינה ושמאלה גם הרכב זז ימינה ובכך מתקיימת נסיעה. לדידי ולאחר שעברתי שוב ושוב על עדותו של התובע לא ניתן ללמוד בשום אופן כי הרכב זז ימינה כתוצאה מתזוזת ההגה. סבורני שאין כל סיכוי שבהיות הרכב מצוי על הליפט, תתקיים תזוזה של כלי הרכב שכן אילו היה הדבר כך היה הרכב נופל מהליפט. ב"כ הנתבעים 3-4 אף הגדילה וטענה כי בכך מתקיים גם היסוד של 'למטרת תחבורה' שכן לדבריה הרכב זז מנקודה א' לנקודה ב' – סבורני כי לא ניתן לקבל טענה זו שכן לא הוכח שהרכב זז ממקומו כלל .לעניין זה אציין כי אין נסיבות המקרה דנן דומות כלל ועיקר למקרים בפסיקה מהם הביאה ב"כ הנתבעים 3-4 באשר לקפיצת רכב שהונע תוך היותו משולב להילוך.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ