אלזוהרה וליד נ' מ.ח. חנין לבנין בע"מ

פסק דין

מבוא

בפניי תביעה שטרית, בסכום של 30,095 ₪.

ראשיתה של התביעה בהתנגדות לביצוע שטר, אשר הוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בירושלים בתיק 03-36166-09-0.

הנתבעת טענה בהתנגדותה לביצוע השטר שהשטר אבד, ושחתימתה על השטר זויפה לאחר מכן. ביום 11.2.10 קיבל כב' הרשם נ' פלקס את התנגדותה. בהחלטתו פירט כב' הרשם שיש לקבל את ההתנגדות, שכן בהתאם להוראות סעיף 23(א) לפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן: "פקודת השטרות") חתימה מזויפת אינה מחייבת את מי שהחתימה נחזית כשלו, וכן משום ששטר אינו שלם, ואף אינו מסמך סחיר, באם מושכו כלל לא התכוון להוציאו. עוד קבע כב' הרשם בהחלטתו, שהתביעה תתנהל בסדר דין מהיר.

בעקבות דיון מקדמי אשר נערך בפני כב' השופטת ע' אבמן-מולר, ביום 08.06.10, הועבר התיק לשמיעת הוכחות בפני. השאלה המרכזית השנויה במחלוקת בין הצדדים הינה האם נעשה מעשה זיוף, היינו, האם זויפה חתימת הנתבעת על גבי השטר.

טענות הנתבעת

לטענת הנתבעת בוטלה ההמחאה על ידה לאחר שפנקס ההמחאות אבד. נטען שהחתימה המופיעה על גבי המחאה אינה חתימתו האישית של מורשה החתימה מטעמה של הנתבעת ומנהלה, מר מחמוד אלזואהרה (להלן: "מחמוד"), ולפיכך מדובר במעשה זיוף.

הנתבעת טענה שמעולם לא התקשרה עם המוטב המופיע בהמחאה- ס.ד. סדר בע"מ. עוד טענה שהתובע אינו אוחז כשורה בהמחאה, מאחר ועל ההמחאה שורטט סימן // שמשמעותו איסור הסבה של ההמחאה לצד ג' כלשהו, ומחייב הפקדתה בחשבון המוטב בלבד. לטענת הנתבעת נראה שההמחאה הועברה לידי התובע לאחר שהמוטב הפקיד את ההמחאה בחשבון הבנק וזו חוללה.

בתצהירו פירט מחמוד שבעקבות הודעות חיוב שקיבל מחברות האשראי בתחילת חודש מרץ 2006, גילה שנעשה בכרטיסי האשראי של הנתבעת שימוש שלא כדין. מחמוד הוסיף שבתקופה זו החזיק התובע בחלק מפנקסי ההמחאות של הנתבעת, וחלק אחר הוחזק ברכבה של הנתבעת אשר נגנב במהלך חודש אפריל 2006. משכך, פנה לטענתו אל הבנק והודיע לו על ביטול ההמחאות.

במסגרת תצהיר עדות ראשית הצהיר מחמוד שבעקבות גניבת הרכב ופנקס ההמחאות שהיה מצוי בו, הגיש תלונה במשטרה.

טענות התובע

בתצהיר עדותו הראשית הצהיר התובע שמחמוד מסר לו את ההמחאה נושא הדיון באופן אישי. לטענתו, הייתה הנתבעת שותפתו בציוד הנדסי כבד ובבעלות על "באגר". לטענת התובע, מכר את חלקו ב"באגר" למר מחמוד אלקאדי מכפר נחלין שבשטחים, ותמורת חלקו קיבל שלוש המחאות ע"ס 19,000 כל אחת. בעוד ששתי המחאות הראשונות נפרעו, חוללה ההמחאה השלישית, היא כאמור ההמחאה נושא התביעה.

את שלוש ההמחאות קיבל התובע, לטענתו, באופן אישי ממחמוד, אשר רשם את ההמחאות וחתם עליהן בפניו. בהתאם לדרישת מחמוד נרשמה ההמחאה לטובת חברת ס.ד. סדר בע"מ, וזאת בשל שיקולים של הנהלת חשבונות. באשר לחותמת החסרה, טען התובע שבהמחאות של הנתבעת חותמת מובנית לפיכך מתייתר הצורך בחותמת נוסף לחתימה.

התובע טען שההמחאה סחירה, שכן אין בה מילים המגבילות את סחירותו של השטר, בהתאם לסעיף 7(א) לפקודת השטרות. עוד טען התובע שהחזקות מכוח סעיף 29(ב) לפקודת השטרות עומדות לו, בעוד שעל הנתבעת להפריכן. כך עומדת לו חזקת התמורה, לפיה כל צד שחתימתו צוינה על השטר, חזקה היא לכאורה שנעשה לו צד בעד ערך; וכן חזקת תום הלב, לפיה כל אוחז בשטר נחשב כאוחז כשורה, זולת אם הודה בתובענה שהקיבול, ההוצאה או הסיחור שלאחריה פגועים ברמאות או בפגם אחר.

אשר לטענת הזיוף, פירט התובע בתצהירו, שההמחאה חזרה עקב הוראה שניתנה לביטולה, ולא בשל בעיה בחתימה.

כמו כן, צירף התובע חוות דעתה של גרפולוגית, גב' רומה אבישי, לפיה החתימה המופיעה על גבי השטר הינה חתימתו של מחמוד, באופן מובהק.

המסגרת המשפטית

סעיף 23 (א) לפקודת השטרות קובע כדלקמן:

(א)חתימה על שטר שהיא מזוייפת או שומה בו שלא בהרשאת האדם שהחתימה נחזית כשלו, אין כוחה יפה כלשהו, ואין רוכשים על ידיה או על פיה כל זכות להחזיק בשטר או להפטיר ממנו או לאכוף פרעונו על כל צד שבו, אלא אם האדם שכנגדו באים להחזיק את השטר או שעליו באים לאכוף מנוע מלטעון טענת זיוף או העדר הרשאה, והכל בכפוף להוראות פקודה זו.