אלדן תחבורה בע"מ נ' ש.שלמה רכב בע"מ ואח'

החלטה

בפני בקשה לבטל פסק דין שניתן בהעדר הגנה נגד המבקש, לאחר שהמבקש לא הגיש כתב הגנה.

המדובר בתביעה בגין נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שארעה ביום 2/2/10 בין רכב בו נהג המבקש לבין רכב בבעלות המשיבה.

בכתב התביעה נטען, כי הרכב בו נהג המבקש החל לבצע פניית פרסה באמצע הכביש, בניגוד לחוקי התנועה וכתוצאה מכך פגע בצדו השמאלי אחורי של רכב התובעת. לכתב התביעה צורפה חוות דעת שמאי אודות הפגיעות ברכב.

לכתחילה הוגשה התביעה גם כנגד חברת ש. שלמה רכב בע"מ, כנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת 2"). הנתבעת 2, הגישה כתב הגנה מטעמה בלבד וטענה כי דין התביעה כנגדה להדחות ו/או להמחק וזאת עקב אי שיתוף פעולה מטעם הנתבע 1, שכן הנתבעת אינה יודעת אם הנתבע 1 היה מורשה לנהיגה עובר לקרות ארוע התאונה. נטען, כי על אף ניסיונות ההתקשרות עם המבקש לא ניתן היה לזכות לשיתוף פעולה ממנו. הנתבעת 2, הוסיפה בכתב הגנתה, כי איננה יודעת מהן הנסיבות שגרמו לתאונה שכן אינה זוכה לשיתוף פעולה מצד הנתבע 1, אשר מתעלם מפניותיה ואינו מוכן לשתף עמה פעולה.

בנסיבות אלה, המציאה התובעת את כתב התביעה למבקש ביום 14/9/11 ומשזה לא הגיש כתב הגנה ניתן פסק דין בהעדרו ביום 24/4/12.

לאחר מתן פסק הדין בהעדר בהסכמת התובעת והנתבעת 2, נמחקה הנתבעת 2 מכתב התביעה.

לימים פנתה התובעת להוצאה לפועל לשם מימוש פסק הדין ואין מחלוקת כי המבקש קיבל לידו את האזהרה מן ההוצאה לפועל ביום 2/8/12.

הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה רק ביום 12/11/12.

בבקשה קצרה ותמציתית טען המבקש, כי פסק הדין ניתן מבלי שהיה נוכח בדיון, ומבירור שערך במרכז המידע של בתי המשפט, עלה כי לא נשלח אליו זימון לדיון שהתקיים. משכך, התבקש בית המשפט להורות על ביטול פסק הדין.

נוכח העובדה כי לא התקיים מלכתחילה כל דיון, ביקשתי את המבקש להתייחס לעובדה שבהתאם לאישור המסירה שהוצג על ידי המשיבה קיבל את כתב התביעה לידיו. המבקש השיב, כי מבדיקה שנערכה על ידו עולה, כי לא חתם כלל על אישור המסירה ולא ידע כלל שהוגשה נגדו תביעה עד ליום פתיחת תיק ההוצאה לפועל. עוד נטען על ידי המבקש, כי המבקש נשא בחלק מן התשלום החוב בכך ששילם את ההשתתפות העצמית לחברת הביטוח.

בנסיבות אלה, משהכחיש המבקש את חתימתו על אישור המסירה והעלה טענה כי שילם השתתפות עצמית בגין התאונה לחברת הביטוח, מצאתי לנכון לזמן את הצדדים לדיון וכן להורות למשיבה לזמן את פקיד המסירה שמסר למבקש את כתב התביעה.

בדיון ראשון שנקבע התייצבה באת כוח המשיבה על דעת שני הצדדים, מסרה לבית המשפט כי המבקש מיוצג וכי השליח לא יכל להתייצב במועד שנקבע לדיון ולפיכך מתבקשת דחיית הדיון. לענייננו חשוב כי עוד באותו מעמד נתתי החלטה לפיה המבקש יגיש לבית המשפט מסמכים המאמתים את טענתו כי שילם את ההשתתפות העצמית בנוגע לתאונה זו לחברת הביטוח.

בדיון הבא, התייצבו המבקש והשליח. המבקש שנחקר על תצהירו, הכחיש לכתחילה את חתימתו על אישור המסירה, אך משנתבקש לחתום לצד החתימה על האישור, חתימתו הייתה דומה מאוד לאישור המסירה החתום. המבקש השיב לשאלות ב"כ המשיבה, כי לא זכור לו שנמסר לו כתב התביעה וכי אם היה מגיע אליו כתב התביעה לא היה מחכה לדקה התשעים. המבקש אישר, כי קיבל את האזהרה מן ההוצאה לפועל ביום 2/8/12, והגיש את הבקשה לביטול פסק הדין רק ביום 12/11/12, שכן לדבריו הלך להתייעץ עם עורך דין. לדבריו, מי שהגיש בשמו את הבקשות הוא עו"ד יוסף, קרוב משפחה שלו, ולא כתוב בבקשות שהוא מיוצג שכן איננו מבין בדברים האלה. המבקש טען, כי הרכב הוא רכב חברה שנמצאת בבעלות אחיו. כאשר התבקש המבקש להציג ראיה לכך, כי שילם את ההשתתפות העצמית, טען שהיו לו הרבה תאונות ברכב, הוא עובד בחברה ואחרי כל תאונה הוא אומר לקצין הרכב. לדבריו, הרכב מבוטח אצל שלמה סיקס.

לשאלת בית המשפט אודות אופן התרחשות התאונה, השיב המבקש, כי יצא מחניה של הבית, היה קו מקווקו וכאשר עשה פרסה וחסם שני נתיבים, נסע אחורה כדי להתיישר ולהמשיך, הרכב השני המשיך לנסוע ונגרמה תאונת דרכים.

פקיד המסירה מר יוסי ממוק, העיד שאינו זוכר את המסירה הנוכחית, יחד עם זאת כפי שעולה מן המסמכים, הוא ביצע את המסירה למי שהזדהה כמבקש. העד הדגיש שאין לו סמכות לבקש מאדם הנמצא לפניו להזדהות.

דיון והכרעה

כפי שנפסק לא פעם, מספר שיקולים מנחים את בית המשפט בהכריעו בבקשה לביטול פסק דין שניתן מקום שבעל דין לא התייצב לדיון. בראש ובראשונה נשקלת הזכות החוקתית של פנייה לערכאות, יחד עם זאת זכות זו אינה מוחלטת ויש לערוך איזון נאות בין הזכות האמורה לבין אינטרסים נוספים כמו יעילות הדיון, אינטרס הסופיות, עילת המחדל וסיכויי התביעה או ההגנה.

לאחרונה שב וקבע בית המשפט העליון ברע"א 1957/12 חלה נ' כהן, כי שניים הם השיקולים המנחים בבחינת בקשה לביטול פסק הדין – הראשון עניינו בסיבת אי ההתייצבות ובגדר שיקול זה בודקים האם מדובר במי שהתעלם מדעת מההליך השיפוטי או שמא מי שלא התייצב או לא הגיש כתב הגנה מפאת צירוף נסיבות אומלל בהיסח הדעת או מרשלנות, במקרים אלה בניגוד למקרה הראשון תגבר נטיית בית המשפט לבטל את פסק הדין. השיקול השני שלו נודעת חשיבות רבה יותר, עוסק בסיכויי ההגנה או התביעה של מבקש הביטול.

בבוא בית המשפט לבחון בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה יש, לפיכך, לאזן בין השיקולים והאינטרסים האמורים על רקע מכלול נסיבות המקרה ולהבטיח, כי הסנקציה של מתן פסק דין במעמד צד אחד היא מידתית בנסיבות העניין ושלא ראוי להפעיל סנקציה אחרת פחותה בחומרתה, כגון השתת הוצאות.