אלבר שרותי מימונית בע"מ נ' דוידי ואח'

פסק דין

לאחר ששמעתי את הנהגים ועיינתי בתמונות הנזק, ניתן בזה פסק דין תוך ציון נימוקים בקצרה כדלקמן:

הנהג מטעם התובעת העיד ביחס לנסיבות קרות האירוע, לדבריו הוא נוסע בכביש דו סטרי נתיב אחד לכל כיוון, כאשר הוא מחליט לבצע פניית פרסה במקום שבו מותר לבצע פניית פרסה ולדידו אף ניתן לעשות כן מבלי לנסוע לאחור.

ברגע שהוא מחליט לבצע פרסה הוא מאט את הנסיעה, מאותת לצורך ביצוע פניית הפרסה ומביט במראה ורואה את כלי רכבה של הנתבעת 1 במרחק מכלי רכבו, כזה שיאפשר לו לבצע את פניית הפרסה וממילא יאפשר לנתבעת 1 להתנהג בהתאם כאשר נהג התובעת מבקש לבצע פרסה.

הנהג מטעם התובעת העיד כי בעת שביקש להשלים את פניית הפרסה, הגיחה הנתבעת 1 שלא עצרה, לטענתו סברה כי תוכל לעבור במרווח שנוצר בין כלי הרכב שלו בתוך הנתיב שבו היא נסעה, אולם היא פוגעת בו בחלק הימני אחורי, לטענתו הוא לא זכר היכן אם בכלל נגרם נזק בכלי רכבה של הנתבעת.

הנתבעת 1 העידה ביחס לנסיבות קרות האירוע, לטענתה היא נוסעת אחרי כלי רכבה של התובעת, לפתע כלי הרכב מאט, הנתבעת 1 לא ציינה האם נהג התובעת אותת לצורך ביצוע הפרסה, יחד עם זאת היא הבינה שבכוונת הנהג לבצע פרסה, משכך עצרה את כלי רכבה, על מנת לאפשר לנהג התובעת לסיים את הפניה, ומשזה התמהמה משך דקה ומחצה, היא החליטה להמשיך בנסיעה, או אז החל נהג התובעת בנסיעה לאחור ופגע בכלי רכבה של הנתבעת 1 בדלת האחורית שמאלית.

הנתבעת 1 העידה כי היא לא ראתה את הנהג מטעם התובעת נוסע לאחור, לטענתה זה מתבקש הואיל והיא נסעה ישר לאחר שנהג התובעת התיישר ועמד במצב של חנייה כפולה אל מול כלי הרכב שחנו בצד שמאל של הכביש.

וכאשר נתבעת 1 נתבקשה להציב ולהדגים עם כלי הרכב שמצויים באולם ביהמ"ש כיצד ארע אירוע התאונה במובן של המפגש בין שני כלי הרכב, הנזק בכלי רכבה של התובעת היה צריך להיות בצד שמאל, בעוד שאין מחלוקת כי הנזק בכלי רכבה של התובעת מצוי בצד ימין.

נראה כי אירוע התאונה ארע כאשר אין מחלוקת נהג התובעת ביקש לבצע פרסה במקום שניתן לעשות כן. בעת שהוא החל לבצע את פניית הפרסה, הנתבעת 1 הגיחה מאחור, לא שמרה מרחק מספיק מכלי רכבה של התובעת.

הנתבעת 1 לא הציגה שום ראיה לכך שהנזק שנגרם בכלי רכבה מצוי בדלת האחורית שמאלית, לטענתה, בעניין זה לא זכרה האם תוקן אם לאו, האם הופעלה הפוליסה אם לאו, גם אם אניח שהנהג מטעם התובעת לא הבחין במיקום הנזק אצל הנתבעת 1, הרי שסוג הנזק כמו גם מוקד הנזק אינו מתיישב עם גרסת הנתבעת 1 לפיה, החלק שגרם לנזק אצל הרכב התובעת, הינו הדלת, מדובר בנזק ממוקד בצד ימין בפגוש בחלק התחתון של הפגוש, מסוג מעיכה, בהכרח היה צריך לגרום לכך חלק בולט ברכב הנתבעת 1 ולא חלק ישר כמו דופן דלת.

יוצא איפה כי האשם המכריע רובץ לפתחה של הנתבעת 1, יחד עם זאת גם לנהג התובעת, אשר מבקש לבצע פניית פרסה אחריות לעשות כן בזהירות ראויה על מנת למנוע אירוע תאונת דרכים, במיוחד כאשר כלי רכב נוסעים מאחריו משכך הנני קובעת כי לנהג התובעת אשם תורם בשיעור של 30%.

סוף דבר, הנתבעות ישלמו לידי התובעת סך של 2,325 ₪ בגין הנזק הישיר בצירוף הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל, אגרה בסך 347 ₪, שכר בטלה עבור העד שאינו בעל דין בסך של 300 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 1,200 ₪.

הסכומים ישולמו תוך 30 יום.

ניתנה והודעה היום י"א אדר א תשע"א, 15/02/2011 במעמד הנוכחים.

לימור רייך, רשמת

הוקלד על ידי: שיפרה סויסה