אלבר שרותי מימונית בע"מ נ' אלדן תחבורה בע"מ

פסק דין

לפניי תביעה בגין נזקים שנטען שנגרמו לרכב התובעת בתאונת דרכים.

התובעת טענה, כי בתאריך 11/11/07 בשעה 06:15 לערך, עת הוסע רכבה בכביש ירושלים אשקלון, פגע בו רכב שמספרו 5348862 השייך לנתבעת מאחור, לאחר שהנהג ברכב לא שמר מרחק.

בכתב ההגנה, טענה הנתבעת העוסקת בהשכרת רכבים, כי במועד הנטען, הנתבעת הייתה בעלת הרכב. במועד זה היה רכב ברשותו של שוכר בשם דויד קרייג. התביעה הוגשה בשיהוי רב של כארבע שנים ולפיכך נגרם לנתבעת נזק ראייתי שכן אין באפשרותה לברר את נסיבות התאונה. לטענתה, הנהג ברכב לא דיווח כי היה מעורב בתאונה והרכב הוחזר לנתבעת ללא כל נזק.

בדיון שהתקיים לפניי, שמעתי את עדותו של הנהג ברכב התובעת. זה העיד כי בעת שעצר בתחנת אוטובוס בצד ימין של הדרך, פגע בו רכב מאחור. הרכב שפגע בו היה יונדאי מסוג גסט עליו היה סמל של הנתבעת. הנהג רשם את המספר. הוא שוחח עם הנהג שהיה לו תג זיהוי של עובד אינטל וביקש ממנו את הפרטים. זה השיב לו שהוא אינו אשם ועזב את המקום מבלי שמסר את פרטיו. לאור זאת, הוא הגיש תלונה במשטרה. לדבריו, הוא לא ראה את השם על תג הזיהוי.

בדיון הוצג טופס ההודעה שמסר הנהג ברכב התובעת ולפיו מספר הרישוי של רכב הנתבעת היה 4348882 ולא המספר 5348862, הוא המספר של הרכב שבבעלות הנתבעת. כאשר נשאל נהג התובעת בעניין זה, הוא השיב שזכור לו שבמעמד הגשת התלונה במשטרה נאמר לו, שיש בעיה עם מספר הרכב, לכן הוא נסע לביתו וחזר מאוחר יותר לתחנת המשטרה עם המספר הנכון. לדבריו, הוא זכר שבטופס שהוא מסר הייתה טעות בספרה אחת. לא היה ברשותו את טופס ההודעה המתוקן. כמו כן, לא היו ברשותו המסמכים המקוריים אשר בהם הוא רשם את פרטי הרכב המעורב. הוא גם אמר, שברכב הנתבעת הייתה פגיעה, אולם הוא לא זוכר את מהותה של הפגיעה.

בסוף הדיון ביקשה ב"כ התובעת לאפשר לה להציג את מכתב הדרישה שנשלח לנתבעת ולאור הסכמת בא כוח הנתבעת אפשרתי לה זאת. בדיון הנוסף הציגה בא כוח התובעת את מכתב הדרישה האמור.

השתלשלות העניינים בתיק

יש לציין, שבתיק זה הוגשו שלושה כתבי תביעה. בכתב התביעה הראשון שהוגש בתאריך 12/10/10, נטען כי מספר הרכב של הנתבעת שהיה מעורב בתאונה הינו 4348862.

ביום 28/11/10, הגישה התובעת בקשה לתיקון כתב התביעה וטענה כי התברר לה שמספר הרכב המעורב הינו בבעלות חברת דראל – רם בע"מ. לאור זאת, היא ביקשה לתקן את כתב התביעה כך ששם הנתבעת יוחלף לדראל – רם בע"מ. כבוד הרשם אמיר צ'כנוביץ' נעתר לבקשה.

ביום 04/08/11, הגישה דראל רם בע"מ בקשה למחיקת התביעה כנגדה וטענה כי הרכב שמספרו 4348862 הינו בבעלותה אולם הינו מסוג משאית. הבקשה הועברה לתגובת התובעת.

בטרם הוגשה תגובה, הגישה התובעת ביום 17/08/11, בקשה נוספת לתיקון כתב התביעה. בבקשה היא טענה שמספר הרכב שהיה מעורב עם רכב התובעת בתאונה הינו מספר 5348862 ולא כנטען על ידה. לטענתה, התברר לאחר בדיקה מקיפה כי הרכב שייך לנתבעת ולפיכך היא ביקשה לתקן את שם הנתבעת, כך שבמקום דראל רם בע"מ תבוא הנתבעת. בהחלטת כב' הרשם צ'כנוביץ', הוא נעתר לבקשה.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את טיעוני הצדדים, החלטתי לדחות את התביעה.

התובעת לא עמדה בנטל להוכיח את תביעתה. תיקוני כתב התביעה כפי שפורט לעיל מלמדים כי התובעת לא הייתה משוכנעת בעת שהגישה את כתב התביעה, כי מי שמעורב בתאונה עמה היה הרכב, אשר הינו בבעלות הנתבעת כמפורט בכתב התביעה השלישי. העובדה שכתב התביעה המקורי התייחס אל רכב בעל מספר רישוי שונה ולאחר מכן הוא תוקן והופנה אל חברת השכרה אחרת, אשר התבררה גם היא כבעלת דין שאינה נכונה, מלמדת כי התובעת פעלה בדרך של ניסוי וטעיה על מנת לאתר את הגורם שאחראי לטענתה לפגיעה ברכבה. לאור זאת ספק אם ניתן לסמוך על הנתונים המצויים ברשותה ואשר שמשו בסיס להגשת התביעה. בנסיבות אלה על בית המשפט לבחון היטב את אותו מסד נתונים אשר התובעת מתבססת עליו.

בדיקה זו מעוררת ספקות רבות. כאמור לעיל, נהג התובעת לא ידע מיהו הנהג שפגע ברכבו שכן לטענתו הנהג עזב את המקום מבלי להשאיר את פרטיו. נהג התובעת גם לא הציג את המסמכים המקוריים בהם הוא רשם את פרטי הרכב המעורב בסמוך לאחר התאונה. בבית המשפט הוצגה ההודעה שמסר הנהג ברכב התובעת, אשר כללה פרטי רכב שגויים. על פי ההודעה מספר הרישוי של הרכב המעורב היה 4348882. יש לציין שהנהג ברכב התובעת העיד שהתברר לו במשטרה שבמספר הרישוי נפלה טעות בספרה אחת בלבד, שעה שמהשוואה בין שני מספרי הרישוי מדובר בטעות בשתי ספרות.

הנתבעת הציגה רישומים לפיהם לא דווח לה על ידי אותו שוכר רכב כי הוא היה מעורב בתאונה. בהתאם לרישומיה לרכבה לא היה כל נזק, זאת על אף טענת נהג התובעת כי הרכב המעורב נפגע באירוע.

התובעת טענה כי שלחה מכתב דרישה אל הנתבעת בסמוך לאחר האירוע. עיינתי במכתב הדרישה שנשלח ואני סבור שאין בו כדי להוכיח, כי אכן הוא נשלח אל הנתבעת. ראשית, מדובר במכתב שאינו חתום. מתחת למילה "לכבוד" לא צוין כלל שם הנמען. מתחת לנדון נכתב ששם המבוטח הינו אלדן תחבורה בע"מ ומכאן שמכתב זה לא נשלח אל הנתבעת אלא לכל היותר לחברת הביטוח של הנתבעת. אין גם כל הוכחה שהמסמך הזה נשלח על ידי התובעת.

לטענת הנתבעת שוכר הרכב הנו מעבידו של הנהג בשם דוד קרייג ולא אינטל כנטען. ב"כ הנתבעת הסביר כי ניסיון לאתר את הנהג שככל הנראה הנו אזרח אמריקאי באמצעות הטלפון הנייד שהיה ברשות הנתבעת לא צלח. בהתחשב בנסיבות שתוארו לעיל, אני סבור שאין מקום להכביד יתר על המידה על הנתבעת ויש לדרוש בראש ובראשונה מאת התובעת להציג את הנתונים אשר מבססים את התביעה. ספק ככל שישנו פועל לחובת התובעת. לכך יש להוסיף את העובדה שהנתבעת ידעה על האירוע הנטען רק לאחר הגשת כתב התביעה ועל הפגיעה ביכולתה להתגונן כיאות כנגד התביעה.

אשר על כן, התביעה נדחית. התובעת תישא בהוצאות הנתבעת בסך של 1,600 ₪.