אלבר ציי רכב בע"מ נ' שלום ואח'

פסק דין

בפני תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקים שנגמרו לרכב התובעת, מ.ר. 4219760 (להלן: "רכב התובעת").

העובדות בתמצית:-

התובעת הינה חברה לניהול ציי רכב ובמועד הרלבנטי לתאונה, היתה הבעלים של רכב התובעת.

נתבע מס' 1, הינו הנהג של רכב מונית מ.ר. 7169125.

נתבע מס' 2, הינו הבעלים הרשום של הזכות הציבורית שמספרה 6707 ומכוחה, על פי דיני התעבורה, נרשם כבעלים של רכב המונית.

נתבע מס' 1 לא טרח להגיש כתב הגנה וכנגדו ניתן פס"ד על מלוא סכום התובענה.

התאונה התרחשה ביום 12/12/08, עת שרכב התובעת הגיע לצומת, עצר את רכבו על מנת לתת זכות קדימה לרכב צד ג', או אז רכב הנהוג על ידי נתבע 1, הגיע מאחור ומבלי לשים לב לכך שרכב התובעת עצר, לא שמר מרחק ופגע ברכב התובעת. כתוצאה מהתאונה נגרמו נזקים בסך 2,066 ₪.

התובעת תיקנה את הרכב על חשבונה, בעלות כוללת של 2,066 ₪.

אין ספק כי בנסיבות אלה, האחריות לתאונה רובצת לפתחו של נתבע 1, שנהג ברכב המונית. על כך אין מחלוקת בין הצדדים ובגין כך אף ניתן פסה"ד נגד נתבע מס' 1.

המחלוקת שנותרה היא בעניין אחריותו של נתבע מס' 2.

הכרעה:-

ככלל, על פי דיני הנזיקין, אדם אחראי לעוולותיו בלבד ואינו אחראי לעוולות הזולת.

מקום מתרחשת תאונת דרכים, נהג הרכב המעורב בתאונה הוא על פי רוב הגורם אליו יש לפנות בכל הקשור לדרך שבה נעשה שימוש ברכב. מכאן, מקום שנהג אינו הבעלים נהג ברכב, בעל הדין הנכון, ברוב המקרים, הוא הנהג עצמו.

ראו: בר"ע (ירושלים) 159/95 אלדן השכרת רכב (1965) בע"מ נ' עופר שנהב ואח' (ניתן ביום 10.09.95) ; ת"א (תל-אביב –יפו) 18497/04 סיגנלור בע"מ נ' מ.כ.ת אוטו רנט בע"מ ואח'.

לכלל זה קיימים חריגים.

א. החריג, כאשר קיימת אחריות שילוחית בין עובד למעביד.

במקרנו, אין חולק בין הצדדים, כי נתבע מס' 2 אינו המעביד של נתבע 1 וגם לא נטען כלל ועיקר בכתב התביעה, כי נתבע מס' 2, הינו המעביד של נתבע מס' 1 ולא נטענה כל טענה מכוח דיני השליחות.

התובעת אף לא בכתב התביעה טענה, כי מתקיימים בין הצדדים יחסי עובד מעביד, בסעיף 3 לכתב התביעה נטען כי נתבע מס' 2 הינו הבעלים ו/או המשכיר ו/או המחזיק ו/או בעל המספר של הרכב הפוגע. לא נטען, לא מקרוב ולא מרחוק, כי מדובר ביחסי עובד מעביד, על מנת לדון באחריות שילוחית של הנתבע.

גם במהלך שמיעת התיק, שלל הנתבע כי הוא המעביד של הנהג, נתבע מס' 1.