אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אלברט נ' הכנסייה האתיופית האורתודוקסית

אלברט נ' הכנסייה האתיופית האורתודוקסית

תאריך פרסום : 20/02/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
10010-09
11/02/2013
בפני השופט:
דורית פיינשטיין

- נגד -
התובע:
משה אלברט
הנתבע:
הכנסייה האתיופית האורתודוקסית
פסק-דין

פסק דין

לפני תביעה לפיצוי כספי בגין נזק שנגרם לתובע כאשר הנתבעת פינתה אותו שלא כדין לטענתו ממחסנים שהחזיק בהם במשך 40 שנה. הנתבעת מכחישה כי לתובע היו זכויות כלשהן במחסנים.

רקע עובדתי:

התובע הוא חתנם של בני הזוג משה ורחמה בן חמו ז"ל.

מוסכם על הכל כי בני הזוג בן חמו היו דיירים מוגנים במשך עשרות שנים מיום 29.2.57 בדירה שברח' הנביאים 26 בירושלים, ושילמו דמי שכירות לנתבעת.

הנתבעת היא הכנסייה האתיופית האורתודוקסית ואף שאינה רשומה כבעלת המקרקעין של רח' הנביאים 26 הרי שהיא טוענת שהיא הבעלים של כל המתחם ובניינים נוספים ברחוב דנן, וזאת עוד מהמאה ה-19. כך או כך, בני הזוג בן חמו מעולם לא חלקו על זכויות הכנסייה בדירה ושילמו לה את דמי השכירות כסדרם.

התובע התחתן עם בתם של בני הזוג בן חמו בסוף שנות ה-60 של המאה הקודמת. מר משה בן חמו הלך לעולמו בשנות ה-90 של המאה הקודמת ובדירה המשיכה להתגורר אלמנתו, רחמה בן חמו.

בשנת 2005 נפטרה גם הגב' רחמה בן חמו, והכנסייה הגישה תביעה (ת.א 7528/05) לפינוי הדירה שהוחזקה על ידי הנכדה רויטל בן חמו ובן זוגה ירון גרייבסקי. כב' השופטת שניידר שדנה בתביעה וקיבלה אותה קבעה כי על רויטל בן חמו לפנות את הדירה. יש לציין כי השופטת שניידר דחתה את גירסתה של רויטל בן חמו לפיה התגוררה בדירה לפחות שישה חודשים לפני מות סבתה. לעניינו חשוב לציין כי במסגרת שתי התביעות שהתנהלו כנגד רויטל בן חמו לא הוזמן התובע להעיד וזאת חרף העובדה שהיה ועודנו נשוי לדודתה של רויטל ושלטענתו החזיק במחסנים בשכנות לדירה. מנגד רויטל בן חמו כן העידה מטעם התובע בהליך שהתנהל בפני ועל עדותה אעמוד עוד בהמשך.

לאחר שפסק הדין כנגד רויטל בן חמו הפך לחלוט הגישה הכנסייה תביעה לתשלום דמי שכירות ראויים. במסגרת התובענה הזו הגישה הגב' בן חמו חוות דעתי שמאי מטעמה, ערוכה על ידי מר אנגלהרט, וזאת לתמיכה בטענתה שהשקיעה כספים רבים בדירה ושיש לקזז כספים אלו משכר הדירה שיפסק. לחוות הדעת הזו אדרש גם בהמשך הדברים.

טענות הצדדים:

התובע בהליך שלפני טוען כי הוא החזיק במשך עשרות שנים במחסנים, שהיו סמוכים לדירה, עד שפונה על ידי הכנסייה, וכל הציוד שהחזיק במקום נזרק או הושמד על ידה.

לצורך תמיכה בתביעתו לפיצוי בגין הפינוי מהמחסנים צירף התובע חוות דעת שערך השמאי אנגלהרט אשר קבע כי שווי המחסנים הוא 246,000 ₪. חוות דעת זו נערכה על ידי השמאי אנגלהרט במקביל למועדים שבהם ערך את חוות הדעת לרויטל בן חמו, ולאחר שהתובע פונה לטענתו מהמחסנים והנתבעת הפכה אותם לדירות. בנוסף לסכום זה דורש התובע פיצויי בגין רכוש בסך 18,139 ₪, ציוד נוסף בסך 14,700 ₪, החזר הוצאות הובלה בסך 5,000 ₪ וכן פיצויי בגין עוגמת נפש בסך של 30,000 ₪.

הנתבעת טוענת כי התובע מעולם לא החזיק בנכס אלא מדובר בעיי חורבות שהוזנחו במשך שנים ארוכות. לטענת הנתבעת לאחר שפינתה את רויטל בן חמו מהדירה, החליטה לשפץ את כל המתחם ואז גם שיפצה את "המחסנים" והפכה אותם לדירות.

להשלמת התמונה יצוין כי התובע ניסה למנוע את פינויו מהמחסנים או לקבל צו עשה שיאפשר את חזרתו לנכס, וזאת במסגרת הליך קודם ה.פ. 756/08. בהמלצת כב' השופט שמיע הסכימו הצדדים כי הסעד המבוקש על ידי התובע אינו רלבנטי עוד, וזאת בשל השכרת המחסנים לצד שלישי, והמרצת הפתיחה נמחקה ללא צו להוצאות. בחלוף כשנה הגיש התובע את התובענה הנוכחית.

דיון והכרעה:

השאלה, בה"א הידיעה, בתובענה זו היא, האם היו לתובע זכויות במחסנים במועד הפינוי: האם התובע החזיק במחסנים במועד זה או שהיו לו זכויות אחרות, שמזכות אותו בפיצויי בשל הפינוי. רק אם התשובה לשאלה זו חיובית הרי שיהא עלי לבחון את גובה הנזק שנגרם לתובע.

האם התובע החזיק במחסנים במועד הפינוי?

שעה ששניים טוענים שהם מחזיקים בנכס יש לבחון את זכויותיהם זה מול זה. סעיפים 15- 20 לחוק המקרקעין, התשכ"ט -1969 (להלן: "חוק המקרקעין") מסדירים את ההגנה המשפטית על זכויות הבעלות והחזקה במקרקעין וקובעים עילות הגנה שונות.

"חוק-המקרקעין פורש הגנתו על המחזיק במקרקעין, בין שהוא הבעלים של הקרקע, ובין שהוא זכאי בהם שלא בתורת בעלים, ובין שהוא מחזיק בקרקע בחזקה בפועל שלא מכוח זכות כלל. כל אלה מוגנים בדרכים שונות במסגרת ההגנה על החזקה מפני מי שמבקש לנשלם מחזקתם".(בג"ץ 10302/07 טל בניה והשקעות קרני שומרון נ' שר הביטחון, (פורסם בנבו ביום 16/11/08) ).

סעיף 16 לחוק מגן על מי שמחזיק בקרקע כדין:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ