החלטה
בפני בקשה לביטול ההחלטה אשר במסגרתה תוקן שם הנתבעת בפסק הדין.
במסגרת תיק זה התבררה תביעה אשר הגיש המשיב ביום 16.12.07 לחיוב המבקשת בתשלום סך של 22,976. ישיבת ההוכחות בתיק נקבעה ליום 10.2.11. במועד אשר נקבע לדיון, התייצב ב"כ המשיב והודיע כי לפי הודעה שקבל מהמבקשת, אין בכוונתה להמשיך בניהול הגנתה בתיק. המבקשת עצמה לא התייצבה לדיון כלל. על יסוד הודעת המשיב ואי התייצבות המבקשת, נתקבלה התביעה והמבקשת חויבה במלוא סכום התביעה ובהוצאות המשיב.
המבקשת, כפי שצוין שמה בכתב התביעה, כתב ההגנה וכל כתבי בי דין בתיק, כונתה "מוניות בית החייל בע"מ".
ביום 8.8.11, הגיש המשיב בקשה לתיקון שם הנתבעת בפסק הדין. לטענת המשיב, נפלה טעות בציון שם המבקשת בתיק ובפסק הדין ושמה הנכון הוא "מוניות בית החיל-דקל (ת"א) 1996 בע"מ". לבקשה צירף המשיב תדפיס רשם החברות והדגיש כי מספרה המזהה של המבקשת, היא הנתבעת המקורית, זהה למספר המזהה של המבקשת בבקשה זו, כך שמדובר בתיקון השם בלבד ולא בהחלפת בעלי דין.
ביום 18.8.11 ניתנה למבקשת ארכה בת 7 ימים להגיב לבקשה. המועד אשר הוקצב להגשת התגובה חלף, תגובה לא הוגשה ובעקבות בקשה נוספת של המשיב לקבלת החלטה, נקבע ביום 12.9.11 כי שם הנתבעת בתיק יתוקן לשם "מוניות בית החיל-דקל (ת"א) 1996 בע"מ" – כמבוקש.
רק לאחר ההחלטה לתיקון השם, ביום 13.9.11, הגישה המבקשת תגובה לבקשה ובמסגרתה הודיעה כי היא מתנגדת לתיקון. בהחלטה מיום 14.9.11 נדחתה התנגדות המבקשת לתיקון נוכח האיחור בהגשתה. לאחר שנדחתה ההתנגדות, ביום 21.11.11, הוגשה על ידי המבקשת בקשה זו.
לטענת המבקשת, ההחלטה בדבר תיקון השם ניתנה בחוסר סמכות ויש לבטלה מחובת הצדק. לשיטת המבקשת, הסמכות לתקן טעות סופר בפסק דין נתונה לבית המשפט רק במשך 21 יום ממועד פסק הדין בעוד שבמקרה זו הוגשה הבקשה זמן רב לאחר מכן.
עוד טוענת המבקשת כי כלל לא מדובר בטעות סופר אלא בתיקון כתב התביעה וזאת לא ניתן לעשות לאחר שכבר ניתן פסק דין. המבקשת מסבירה כי תחת השם המסחרי "מוניות בית החיל" רשומות שתי חברות: האחת היא המבקשת (מוניות בית החייל-דקל (1996) בע"מ) וחברה נפרדת עם מספר מזהה שונה (מוניות יצהל בית החייל ודקל בע"מ). המשיב הגיש את התביעה כנגד הראשונה מהשתיים, היא המבקשת, שהינה בכלל חברה לא פעילה בעוד שהנתבעת "הנכונה" הינה דווקא החברה השנייה. טעות זו של המשיב, טוענת המבקשת, היא הסיבה לכך שהמבקשת לא התנגדה למתן פסק הדין. העתירה לתיקון הטעות בשלב כה מאוחר, מהווה איפה לשיטת המבקשת עניין מהותי המצדיק את ביטול פסק הדין ובירור התביעה המתוקנת.
למצב אפשרי של דברים במקרה בו מוגשת התנגדות לתיקון שמו של בעל דין, התייחס בית המשפט העליון באלו המילים:
"לעומת זאת, כאשר ברור מכתב-התביעה כי מי שקיבלו הוא הנתבע הנכון, אף ששמו אינו מדויק, ייטה בית-המשפט להתיר את תיקון פסק-הדין שניתן בהמשך ההליך. במצב דברים כזה, התעלמותו של מקבל כתב-התביעה אינה אלא התחכמות, המבקשת להיבנות מטעות הברורה על פני הדברים" (רע"א 1332/98 אייבי טרנס ספנות בע"מ נ' מאיירון שיפינג בע"מ ואח', פ"ד נב (3) 476)
כך בדיוק נוהגת המבקשת במקרה שבפני, בהתחכמות ובחוסר תום לב. כך נהגה לכל אורכו של ההליך המשפטי. כך היא ממשיכה ונוהגת גם כעת.
ראשית, יש להבהיר את מהותו של התיקון לו עתר המשיב, תיקון שם הנתבעת בתיק. תיקון שכזה איננו תיקון "טעות סופר" בפסק הדין, שהרי לא מדובר כלל ב"טעות" כהגדרתה בסעיף 81 (א) בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. לכן גם אין נפקות למועדים הקצובים המנויים באותו סעיף לצורך הגשת בקשה לתיקון טעות בפסק הדין.
הטעות דנא, טעות בשמה של הנתבעת, הינה מאלו המכונות בשם הכולל "פגם בהליך". הסמכות לתיקון טעויות כגון אלו מסורה לבית המשפט לפי תקנה 524 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 אף לאחר שניתן פסק הדין:
"בהנחה ש"הסתדרות המזרחי בא"י" שחתומה על החוזה נשוא התביעה ו"הסתדרות המזרחי", ששינתה את שמה כאמור, הן אותו גוף (הנחה שלגביה לא שמעתי טענות) אין בקשת המבקשת דנה אלא בשינוי שם ולא בשינוי מהות. אכן תיקון שם של בעל דין אפשרי אף לאחר מתן פסק הדין." (רע"א 847/93 הסתדרות המזרחי בא"י נ' מינהל מקרקעי ישראל (פורסם במאגרי המידע) [13.5.93])
בהתאם לאמור בבקשה אותה גישה המשיבה לתיקון שמה של הנתבעת, מדובר בדיוק באותו גוף, כאשר המספר המזהה שלו נותר כשהיה ולא השתנה. למעשה, המבקשת הרי מודה בכך בפה מלא. המבקשת איננה טוענת שהיא, לאחר התיקון כאמור, איננה הנתבעת המקורית בתיק. נהפוך הוא. בבקשתה זו אף מבהירה המבקשת שאכן היא היא הנתבעת המקורית בתיק (סעיף 14 בבקשה). המבקשת למעשה מאשררת את אשר טען לו המשיב, לאמור – נפלה טעות בציון שם הנתבעת כאשר אין כל שינוי בזהות הנתבעת המקורית וכאשר המבקשת ידעה זה מכבר אודות התביעה המתנהלת נגדה ובחרה, משיקוליה היא, שלא להתגונן מפניה.
זאת ועוד, המבקשת מלינה על כך שהתקבלה הבקשה לתיקון שמה אך מתעלמת מכך שלא טרחה כלל להגיש תגובה לבקשה במועד אשר נקבע. כאמור, ביום 18.8.11 ניתנה למבקשת ארכה של 7 ימים להגיב לבקשה. ההחלטה הומצאה למבקשת ביום 23.8.11 (כאמור בבקשה לקבלת החלטה). גם בהתחשב בפגרת בתי המשפט שהסתיימה ביום 4.9.11, אמורה הייתה המבקשת להגיב לבקשה עד ליום 11.9.11 אך הגיבה רק ביום 13.9.11 ולאחר שכבר ניתנה ההחלטה. ההימנעות מתגובה וההתעלמות מההחלטה מצדיקים כשלעצמם את קבלת הבקשה לתיקון שם הנתבעת ודחייתה של בקשה זו.
לא מצאתי ממש בטענות המבקשת לנפקות תיקון השם והעתירה לביטול פסק הדין כולו עקב זאת. עתירה לביטולו של פסק הדין כלל לא עומדת על המדוכה ואין כל קשר בין העמדת שם הנתבעת על מכונו כמבוקש, לטעמים כלשהם לביטול פסק הדין לגופו.
תביעה זו התבררה במשך למעלה משנתיים, מאז הוגשה ביום 16.12.07, בראש ובראשונה עקב התנהגותה של המבקשת. כך נמצא כי המבקשת עתרה שוב ושוב לקבלת ארכות, עתרה לביטול פסק דין שניתן נגדה בהעדר הגנה עוד ביום 18.9.08, לא התייצבה לדיונים (כאמור בפרוטוקול הדיון מיום 9.5.10) ואף התעלמה מההחלטות בנוגע להגשת ראיות (כאמור בפסק הדין מיום 10.2.11). בקשה זו הינה המשך ישיר להתנהגות המבקשת ואין בה אלא ביטוי לניסיון לא ראוי להתחכם ולהמשיך בהתדיינות מיותרת.
אשר על כן אני דוחה את הבקשה בלא צורך בתגובה.