אלבליה נ' רכב בע"מ ואח'

פסק דין

1.בפני תביעה כספית של התובע בגין נזקים שנגרמו לו, לטענתו, כתוצאה מחיוב כרטיס האשראי שלו באמצעות נתבעת 2, לבקשת נתבעת 1, אשר הנתבעת 3 הינה עובדת שלה.

לטענת התובע: כרטיס האשראי שלו חוייב שלא כדין וזאת כדלקמן:

החל מחודש 11/09 החל התובע לשכור מהנתבעת 1 רכב וחתם לצורך כך על התחייבות לביצוע תשלומים באמצעות כרטיס האשראי שמסר. במהלך שנת 2010 החל גם בית העסק של אחות התובע, בשם "שופ דיל בע"מ" (להלן: "שופ דיל"), לשכור רכבים מהנתבעת 1. לטענת התובע, במהלך 7/10 יצרה עימו הנתבעת 3 קשר וביקשה לעשות שימוש בכרטיס האשראי של התובע גם לצורך חיובים שוטפים של שופ דיל. התובע טען, כי הנתבעת 3 הודיעה לו, כי קיים כתב התחייבות מטעמו עבור השכרת הרכבים על ידי שופ דיל. לטענת התובע, כתב ההתחייבות עליו חתם אינו מתייחס לשופ דיל, אלא רק עבור רכב ששכר הוא עצמו. לטענת התובע, למרות האמור, חייבה הנתבעת 1 את כרטיס האשראי שלו בגין חיובי שופ דיל, בסכומים העולים על 18,900 ₪ וזאת בניגוד להוראות החוק ותוך גביית סכומים ללא היתר. התובע טען, כי הנתבעת 2 אשר אישרה את החיובים, קשרה ביחד עם נתבעת 1 קשר כנגדו, תוך עשיית עושר ולא במשפט ועשיית שימוש במסמך חסר בניגוד להוראות החוק. נזקי התובע לטענתו, הינם בגין חסרון כיס, עגמת נפש, ואילוץ לגבות כספים ממשפחתו.

2.לטענת הנתבעות 1 ו- 3 יש לדחות את התביעה, שכן התובע חתם על כתב התחייבות (נוסף על כתב ההתחייבות ביחס לרכב שהוא שכר), בו התחייב במפורש לשלם את מלוא התחייבויות שופ דיל. הנתבעות 1 ו- 3 טענו, כי התובע הותיר את כרטיס האשראי שלו יחד עם חתימתו על שוברי אשראי, כאמצעי תשלום, עבור התחייבויות שופ דיל. הנתבעות הפנו לסעיפים 2,3 לכתב ההתחייבות ולסעיף 3.5 להסכם השכירות של שופ דיל. הנתבעות הוסיפו כי בעת שהתובע מסר את פרטי כרטיסו, הובהר לו מפורשות כי המדובר בכרטיס אשראי אשר ישמש כאמצעי תשלום בגין התחייבויות שופ דיל. לטענת הנתבעות 1 ו- 3, כתב ההתחייבות מעיד על עסקה בין הנתבעת 1 לתובע ומשהתובע חתם על מסמך זה ומסר את מלוא הפרטים הנדרשים, אין המדובר בעסקה במסמך חסר. עוד טענו הנתבעות 1 ו- 3, כי התובע לא כפר בעבר בחובתו לתשלום החיובים ,אלא בחן את החיובים ולאחר שנכח כי אין בהם טעות, ביקש לבצע את התשלום בקרידיט ובקשתו אף אושרה על ידי נתבעת 2.

3.לטענת הנתבעת 2, יש לדחות את התביעה כנגדה שכן פעלה בהתאם למידע מהנתבעת 1 בדבר כתב ההתחייבות עליו חתם התובע ובדבר אישור התובע לחיובים. הנתבעת 2 טענה, כי טענות התובע מתייחסות ליחסים החוזיים בינו לבין הנתבעת 1 ואולם דין התביעה כנגדה, להידחות.

בתאריך 6.2.11 הופיעו הצדדים בפני ומסרו את עדותם.

דיון:

4.לאחר שעיינתי במסמכים שהגישו הצדדים והתרשמתי באופן בלתי אמצעי מעדותם, שוכנעתי כי דין התביעה להידחות.

על פי נספח 3 לכתב ההגנה מטעם נתבעות 1 ו- 3 חתום התובע על כתב ההתחייבות מיום 29.3.10, בו התחייב מפורשות:

"לשלם את מלוא ההתחייבויות (להלן: "החוב") של שופ דיל בע"מ".

בהמשך נאמר במפורש כי: "פרטי כרטיס האשראי ו/או השוברים כהגדרתם לעיל ניתנים למשכירה כאמצעי תשלום כל התחייבויות השוכרת...".

פרטי כרטיס האשראי של התובע מוטבעים על כתב ההתחייבות והוא חתום על כתב התחייבות זה ועל השוברים.

בחקירתו (עמ' 1 שורה 22-22) הודה התובע כי הוא חתום על כתב התחייבות זה.

יצוין כי העובדה שיש שני כתבי התחייבות: כתב התחייבות אחד שצורף לכתב התביעה מיום 26.11.09 בו לא מופיעה שופ דיל וכתב התחייבות נוסף מ- 29.3.10 המתייחס מפורשות להתחייבות התובע לשלם חובות "שופ דיל", מעידה על התחייבותו של התובע כאמור. העובדה כי קיימים שני כתבי התחייבות מעידה, שאכן בתחילה חתם על כתב התחייבות בגין שכירת רכב על ידו ואולם, כמה חודשים לאחר מכן, חתם על כתב התחייבות נוסף בגין חובות שופ דיל, שאחרת לשם מה חתם על כתב התחייבות נוסף?!

5.במהלך חקירתו טען התובע, כי כתב ההתחייבות הנוסף מוגבל לסכום של 5,000 ₪. יצוין, כי טענה זו כלל לא הועלתה בכתב התביעה והועלתה רק בחקירה ולאחר שהוצג לתובע כתב ההתחייבות המתייחס במפורש להתחייבותו כלפי שופ דיל. בנוסף לכך, הגבלה זו לא מופיעה כלל בכתב ההתחייבות, או בכל מסמך אחר שהוצג על ידי הצדדים.

טענת התובע לעניין הגבלת חיובו לסכום של 5,000 ₪, הינה לפיכך טענה בע"פ כנגד מסמך בכתב, אשר בהתאם לסעיף 80 לחוק הפרוצדורה האזרחות העותמאנית, אין לקבלה.

אמנם, בהתאם לחוק זה, קיימת אפשרות לסתור גם מסמך בכתב, אלא שגם באפשרות זו לא עמד התובע (לא הוצגו לדוגמא, הודאת נתבעים, או פנקסי הנתבעים, התומכים בטענתו). וראה בעניין זה קדמי "על הראיות" חלק שלישי עמ' 1520).

6.אם לא די באמור, הרי שמול עדותו היחידה של התובע, אשר לא הכחיש כאמור את חתימתו על כתב ההתחייבות, אלא רק טען כי הייתה מוגבלת בסכום, ניצבות בפני הן עדות של מר עמרם והן עדות הנתבעת 3, אשר העידו כי התובע לא התכחש לחיוביו בגין תשלומי שופ דיל, אלא רק ביקש לשלם את החוב בקרידיט.