פסק דין
א. מבוא וטענות הצדדים:
1.בפני תביעה בה עותר התובע, מר בועז אלבז, לחייב הנתבעת, היא חברת הביטוח אי איי ג'י (להלן: "חברת הביטוח"), לשלם לו סך של 48,835 ₪ בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכבו.
סלע המחלוקת בתובענה דנן הינה האם פוליסת ביטוח תקנית הקבועה בתוספת לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי) תשמ"ו-1986 (להלן: "הפוליסה התקנית") בה היה מבוטח רכב התובע, מכסה נזקים שנגרמו לרכב בגין מילוי מיכל הדלק ברכב המיועד לסולר, בבנזין (להלן: "תדלוק שגוי") ונסיעה ברכב לאחר מכן.
2.לטענת התובע, ביום 20/9/2009, בשעה 21:00, אשת התובע, הגב' מירב אלבז, עצרה הרכב על מנת לתדלקו אולם, היא מילאה את מיכל הדלק בבנזין 95 אוקטן במקום סולר (להלן: "האירוע"). בגין האירוע לרכב נגרמו נזקים.
3.עם גילוי הנזק בתאריך 22/9/2009, טען התובע, כי פנה לנציגת חברת הביטוח, סוכנות "כל ביטוח, סוכנות לביטוח (1991) בע"מ", והודיע לה טלפונית על האירוע. בתשובה התבקש התובע להגיש טופס תביעה ובקשה למינוי שמאי, וכך עשה.
4.בעקבות הגשת התביעה, חברת הביטוח העמידה לרשות התובע רכב חליפי ומונה שמאי, מר גורביץ, אשר העריך את הנזק שנגרם לרכב, בסך של 48,835 ₪, וזאת בחוות דעת מיום 1.10.05, נספח ה' לכתב התביעה.
5.לטענת התובע, לאחר ששוחח עם נציגה מטעם כל ביטוח, הגב' שמחה, אשר הודיעה לו כי חברת הביטוח הכירה בכיסוי הפוליסה לאירוע, ולאחר שהשמאי קבע כי הנזק לרכב נגרם כתוצאה מתאונת החלפת הדלקים, הוא ניגש ושילם למוסך את דמי התיקון בסך של 48,835 ₪. אולם, כעבור זמן מה, ביום 8/11/2009, נמסר לו מחברת הביטוח כי תביעתו נדחתה. לאחר מכן, שב התובע והגיש תביעה שנייה לחברת הביטוח בגין אירוע זה, אולם גם היא נדחתה.
6.בתביעה שבפני טען התובע כי יש להכיר באירוע שארע לרכבו, תדלוק הרכב בבנזין במקום בסולר, בשגגה, על תוצאותיו, כ"מקרה ביטוח" המכוסה על ידי הפוליסה התקנית שרכש התובע אצל הנתבעת, שכן הוא נכנס תחת הסיכון "תאונה מכל סוג שהוא" לפי סעיף 1.ב. לפוליסה. התובע טען כי הגדרת מקרה הביטוח "תאונה מכל סוג שהוא" הנה הגדרה רחבה, הכוללת כל אירוע תאונתי, ללא יוצא מן הכלל. כן טען התובע, כי אם קיים ספק בפירוש הפוליסה, הרי שספק זה יפעל לחובת הנתבעת ופרשנות הפוליסה יש לבצע כנגד מנסחה ובאופן הממלא אחר הציפיות הלגיטימיות של התובע.
7.עוד טען התובע כי אין להבדיל את המקרה נשוא התביעה מכל מקרה אחר בו המבוטח
גורם נזק בשגגה לאביזר כלשהו ברכב, כאשר הוא מתפעל אותו בצורה לא נכונה. נטען כי
הנזק שנגרם לרכב במקרה דנן הינו נזק עקב הפעלת המנוע, בנסיעה, לאחר התדלוק
השגוי ולא רק בשל הטעות של החלפת הסולר. ומכאן שמדובר בנזק עקב שימוש שגוי
ברכב.
חברת הביטוח, בכתב הגנתה, לא הכחישה אירוע התאונה וקיומו של ביטוח תקף לרכב במועד הרלוונטי לאירוע התאונה ואולם טענה כי האירוע אינו נופל תחת הגדרת "מקרה ביטוח" המפורט בסעיף 1 לפוליסה, שכן כלל לא נמנה על אחד מהסיכונים הרשומים בפוליסה. לפיכך, נטען כי לא מגיע לתובע פיצוי בגין אירוע התדלוק השגוי.
8.עוד טענה חברת הביטוח כי השמאי, מר גורביץ, שמונה מטעמה, לא קבע בחוות דעתו כי מדובר בתאונה, ויתרה מכך אף ציין במפורש כי חבותה של חברת הביטוח כפופה, בנסיבות העניין, לתנאי הפוליסה. חברת הביטוח אף הכחישה טענות התובע באשר לדברי גב' שמחה, נציגת סוכנות הביטוח וטענה כי גם אם נאמרו דברים אלו, אין בהם כדי לשנות הפרשנות הנכונה של הפוליסה.
לעניין הסכמת המבטח להעמיד לרשות התובע הרכב החלופי, טענה חברת הביטוח כי זה הועמד לרשותו של התובע על ידי הסוכנות "כל ביטוח" כחלק משירות שניתן ללקוחות הסוכנות, על חשבון הסוכנות, וללא כל קשר לקיומו של כיסוי ביטוחי.
9.לא זו אף זו, חברת הביטוח טענה כי פרשנותו הנטענת של התובע למונח תאונה בפוליסה שגוי וכי תדלוק רכב בבנזין במקום בסולר אינו בגדר תאונה. הפרשנות הראויה למונח "תאונה מכל סוג שהוא" כוללת רק את הסיכונים בגין התנגשות מקרית, התהפכות ולא תדלוק שגוי. עוד נטען, כי בפוליסה אין כל עמימות טקסטואלית ומשכך אין מקום להפעיל כלי פרשני משני של פרשנות כנגד המנסח. עם זאת, טענה חברת הביטוח, כי גם פרשנות רחבה מאוד של המילה תאונה תוך שימוש בכלל בפרשנות כנגד המנסח, לא תאפשר הכללת נסיבות האירוע נשוא תיק זה, במונח תאונה.
ב. ההליכים:
ביום 23/6/2010, בעת ישיבת קדם משפט, נבדקו אפשרויות לסיים ההליכים בתיק זה בפשרה. משהודיעו הצדדים כי לא הגיעו להסכמה בתיק, ניתן בהסכמת הצדדים צו להגשת סיכומי טענות בכתב, לצורך מתן פסק דין מבלי שיקום צורך בהבאת ראיות. הצדדים הסכימו כי המחלוקת ביניהם הינה משפטית גרידא וכי אין ביניהם מחלוקת בשאלת גובה הנזק הישיר הנתבע.