אלאל הפקות בע"מ ואח' נ' איתן בראון ואח'

 

מבוא ועובדות מוסכמות:

 

1. במסגרת תביעה דנן נפרסה בפני בית המשפט מסכת עובדתית עגומה, כמעט לא אנושית, בה נתבע 1, איתן בראון, עטה מסכה מזויפת של חבר אמת וכמעט בן בית, מושיע ואיש מקצוע ובדרך זו הוא רכש את אמונן של המנוחה קורין אלאל ז"ל ושל בת זוגה רות והשתלט על ניהול ענייניהן הכספיים. והנה, תחת לפעול בהתאם להרשאות שניתנו לו, נתבע 1 רימה, הטעה, עשק ועקץ את המנוחה ז"ל ובת זוגה ושלשל לכיסו מאות אלפי שקלים מכספיהן.

 

זה הוא על רגל אחת סיפור המקרה והוא יפורט ויידון להלן.

 

2. המנוחה קורין אלאל ז"ל, הינה זמרת, מלחינה ויוצרת ישראלית והבעלים של חברת אלאל הפקות בע"מ (להלן: "קורין" ו-"חב' אלאל" בהתאם).

 

תחילה התביעה הוגשה על ידי קורין וחב' אלאל ובה הן עתרו לחייב את הנתבעים בתשלום סך של 815,594 ₪. במהלך ניהול המשפט קורין ז"ל הלכה לבית עולמה ובעקבות זאת תוקן כתב התביעה כך שבת זוגה והיורשת שלה, גב' רות אלאל, נכנסה בנעליה (להלן: "רות").

 

נתבע 1, איתן בראון, הוא הבעלים ודירקטור יחיד בנתבעת 2, חב' ר.מ.ד. (2004) שירותי משרד בע"מ, חברה הרשומה ומאוגדת כדין בישראל (להלן: "איתן" ו-"חב' ר.מ.ד" בהתאם. שניהם יחד ייקראו להלן: "הנתבעים"). חב' ר.מ.ד הוקמה בשנת 2004 והוצגה על ידי איתן כ-"מעניקה מעטה לוגיסטי משרדי שלם תוך ליווי צמוד ללקוחותינו, באופן שאנחנו מעניקים את מלוא השירותים הנהוגים בעסק גדול ומכונים 'משרדיים', כך שהלקוח פנוי להתעסק עם החוזקות שלו ותחום המומחיות שלו בזמן שהנתבעת (חב' ר.מ.ד -ר.ח.) מאפשרת לו את המערך הלוגיסטי לצורך תפעול העסק".  

 

3. ההכרות בין קורין ורות לבין איתן החלה בשנת 2004 ובמהלכה נרקמו בין הצדדים יחסי אמון וחברות הדוקים עד אשר איתן הפך כמעט בן בית אצלן. בנדון, איתן הזמין את קורין ורות לארוחות חג ואירועים משפחתיים, הביא מתנות לקורין, רכש כרטיסים להופעות שערכה ועוד.

 

על רקע מערכת היחסים כמתואר לעיל, הנתבעים העניקו לקורין ורות שירותים שונים ומגוונים, לרבות בכל אלה: ניהול חשבונות בנק, ביצוע תשלומי חובה לרשויות כגון מס הכנסה וביטוח לאומי, תשלום לספקים ועוד. כמו כן, איתן העניק לקורין הלוואות והוא אף הקדים ושילם במקומה לרשויות ולספקים את החיובים שהוטלו עליה וזאת בשל מצוקה תזרימית אליה נקלעה, כאשר בהמשך היה עליה להשיב לו את הסכומים ששולמו.

 

4. לצורך תשלום התחייבויותיה של קורין כלפי צד ג', נמסרו לאיתן שיקים בחתימתה, תחילה במספרים בודדים לתשלום פרטני זה או אחר ובהמשך היא חתמה על פנקסי שיקים שלמים בהם לא מולאו פרטי השיקים – שם נפרע, מועד פירעון וסכום. יודגש כי בלא מעט מקרים, לאחר שאיתן שילם במקום קורין עבור צדדי ג', הוא השתמש באותם שיקים לצורך תשלום התחייבויותיהם של אחרים, ועל כך יפורט בהמשך.

 

5. ביחס לקשר שהתקיים בין קורין לרות לבין איתן, ראוי להבהיר את כל אלה:

 

• קורין ז"ל הקדישה את מלוא זמנה ומרצה ליצירה ולהופעות שערכה והיא לא עסקה בענייני ניהול או בעניינים כספיים כלל ועיקר. מנגד, רות היא זו שהיתה בקשר עם איתן ביחס להתנהלות הכספית והוא מסר לה, מקום שהתבקש, פרטים על שיקים שנמשכו על ידי קורין ונפרעו לטובת צדדי ג', כאמור לעיל.

 

• חב' ר.מ.ד, באמצעות איתן, ניהלה מספר כרטסות ע"ש קורין וחב' אלאל, בהן תועדו התנועות הכספיות השונות בין הצדדים במהלך השנים 2012-2017 (להלן: "כרטסות הנתבעים").

 

• מדי פעם ובאופן לא סדיר התקיימו פגישות בין קורין ורות לבין איתן בהן נתן האחרון הסברים ותמונת מצב ביחס למצבן הכלכלי.

 

6. במהלך השנים 2004-2014 קורין היתה רשומה כעוסק מורשה ובהתאם לכרטסות הנתבעים היה עליה לשלם לנתבעים שכר עבור ניהול חשבונותיה בסך של 590 ₪ לחודש. והנה, בחודש אוגוסט 2015, בעצתו של איתן, הקימה קורין את חב' אלאל ומאותו מועד היא חויבה בתשלום שכר עבור הנהלת חשבונות בסך של 1,298 ₪ לחודש, סכום שעלה בשנים 2016-2017 והגיע לסך של 1,755 ₪. כן שילמה קורין לאיתן שכר עבור הגשת דוחות שנתיים ומאזנים, וזאת מעבר לשכר החודשי השוטף, כאמור לעיל.

 

7. בין יתר העניינים בהם טיפלו הנתבעים היה קביעת דרגת נכות כללית על ידי המוסד לביטוח לאומי עבור קורין, אמה וכן עבור רות. יצוין כי בעניינה של קורין המהלך נועד לקבלת פטור ממס ולצורך כך הוזמנו מספר חוות דעת רפואיות אשר מומנו על ידי הנתבעים ועלותן תועדה בכרטסות הנתבעים (להלן: "חווה"ד הרפואיות"). ואכן, ביום 25.06.2015 המוסד לביטוח לאומי קבע לקורין נכות כללית ובעקבות זאת ניתן לה פטור מלא מתשלום מס לצמיתות עם תחולה רטרואקטיבית משנת 2008.

 

אין חולק כי לא נחתם בין הצדדים הסכם ביחס לשכר המגיע לנתבעים עבור הטיפול בקביעת נכותה של קורין והטבות המס המגיעות לה בעקבות זאת. מכל מקום, הנתבעים הציגו תכתובת ממנה עולה כי שכרם נקבע בהתאם להטבה במס המגיעה לקורין, ועל כך יורחב בהמשך.

 

8. לימים נפתחה חקירה פלילית נגד איתן, ובמסגרתה זומנה רות למתן עדות בפני רשויות החקירה (להלן: ''ההליך הפלילי''). באותה חקירה הוצגו בפני רות מספר רב של שיקים שנמשכו על ידי קורין והגיעו לידיו של איתן. החקירה הנ"ל הבשילה לכתב אישום אשר הוגש ביום 29.01.2014 לבית משפט השלום בחדרה ב-ת"פ 58369-01-14 וזאת נגד שני הנתבעים וכן נגד חב' ר. בראון שירותי משרד ושיווק בע"מ הקשורה אף היא לאיתן (להלן: ''כתב האישום'' ו-"חב' בראון" בהתאם). בכתב האישום יוחסו לנאשמים, בין היתר, עבירות של גניבה בידי מורשה, קבלת דבר במרמה, השמטת הכנסה מדו"ח המוגש לרשויות המס ועוד. יודגש, כי כתב האישום התייחס, בין היתר, לעשרות שיקים בסכום כולל של 175,077 ₪ אשר נמשכו על ידי קורין ונמסרו לאיתן ביחס לקשר העסקי שהיה בין הצדדים בשנים 2004-2009 (להלן: "השיקים").

 

דא עקא, בהמשך כתב האישום תוקן באופן אשר נשמטו ממנו עניין השיקים והנתבעים הודו

והורשעו בעבירה של השמטת הכנסות (להלן: "כתב האישום המתוקן").

 

 

 

חוות דעת חשבונאיות שהוגשו במסגרת התביעה:

 

9. במסגרת התביעה העלו התובעות טענות שונות כנגד חיובים בהם חויבו על ידי הנתבעים ולתמיכה בטענותיהן בנדון הם הגישו את חוות דעתו של רו"ח מר משה יסקין (להלן: "רו"ח יסקין"). בחוות הדעת הנ''ל בחן רו''ח יסקין שלוש סוגיות, ואלה הן:

 

• המאזן הכספי בין הצדדים בשנים 2012-2017: בנדון, נבחנו הסכומים הנטענים המגיעים לנתבעים כנגד הסכומים בהם חויבו קורין וחב' אלאל. בקבוצה הראשונה כאמור כלל רו"ח יסקין את שכרם עבור ניהול חשבונות, הלוואות אשר העמידו לקורין, עלות חווה"ד הרפואיות, חלקם של הנתבעים בהכנסות בפרויקט ''קהלת'' (להלן: "פרויקט קהלת"), וכן החיסכון הנטען במס לעבר ולעתיד. במסגרת הקבוצה השנייה כאמור לעיל בחן רו"ח יסקין את הסכומים שהנתבעים גבו מקורין ומחב' אלאל. בנדון נקבע בחוות דעת יסקין כי היה על קורין וחב' אלאל לשלם לנתבעים סך של 292,322 ₪, אך בפועל נגבה מהן סך של 879,419 ₪, משמע גביית יתר בסך של 587,097 ₪ (879,419-292,322).

 

יודגש כי רו"ח יסקין לא הסתפק בבדיקה אריתמטית של הרישומים המופיעים בכרטסות הנתבעים אלא הוא בחן את אמיתותם וזאת לאור המסמכים והטענות שהציגו הצדדים בפניו.

 

• כתב האישום: בנדון בחן רו"ח יסקין את השיקים על סמך חומר החקירה בהליך הפלילי וקבע כי לרוב נעשה בהם שימוש לצורך תשלום לרשויות המס עבור איתן וחברות הקשורות אליו בעוד כי בחלק אחר של השיקים נעשה שימוש עבור אחרים שאינם מוכרים לקורין ולרות. גם כאן לא הסתפק רו"ח יסקין בבדיקה אריתמטית של הנתונים המופיעים בכרטסות הנתבעים אלא הוא בחן את הדברים בהתאם לטענות הצדדים לגופן וחומר החקירה מההליך הפלילי שנמסר לידיו.

 

• הייעוץ של איתן לקורין להקמת חב' אלאל: בנדון נקבע כי בהתחשב בגובה הכנסותיה החייבות של קורין בשנים הרלוונטיות והפטור שניתן לה מתשלום מס הכנסה, לא היה מקום לשנות את מבנה הפעילות שלה מעוסק מורשה לחברה בע"מ וכי הקמת חב' אלאל לא רק שלא הצמיחה לה תועלת כלכלית כלשהי, אלא היא אף הגדילה את נטל המס המוטל עליה, כמו גם שכרם של הנתבעים עבור ניהול חשבונותיה. בהקשר זה הפנה רו"ח יסקין לכך כי במועד בו הוקמה חב' אלאל, ממילא ניתן לקורין פטור זמני מתשלום מס הכנסה והתנהל בעניינה הליך למתן פטור מתשלום מס לצמיתות.

10. בניסיון להתמודד עם חוות דעת רו"ח יסקין, הגישו הנתבעים את חוות דעתו של רו"ח מר עופר אלקלעי (להלן: "רו"ח אלקלעי"), בה הוא פירט, בין היתר, את הקשר ודפוס ההתנהלות שהיו בין הצדדים, וטען כי קיים קושי באיתור כל המסמכים הרלוונטיים שמחוץ לחומר הנהלת החשבונות לעניין הקשר השוטף וההתנהלות בין הצדדים. לאחר ההקדמה הנ"ל, בחן רו"ח אלקלעי את הרישומים בכרטסות הנתבעים והוא קבע את הממצאים שלהלן:

 

• המאזן הכספי בין הצדדים בשנים 2012-2017: לקורין ולחב' אלאל יתרת זכות בסך של 66,945 ₪. מהסכום הנ"ל יש להפחית סך של 20,265 ₪ עבור המחאות של חב' אלאל שנרשמו בכרטסות הנתבעים כתשלום, אף כי בפועל הם לא הופקדו ולא נפרעו. לפיכך קורין וחב' אלאל ביתרת זכות לפי כרטסות הנתבעים בסך של 46,680 ₪ (66,945-20,265).

 

• כתב האישום: רו"ח אלקלעי הפנה לגרסתו של איתן וקבע כי בהתאם לשיטת העבודה שהיתה ידועה ומוסכמת על הצדדים, לעיתים הנתבעים או מי מטעמם שילמו את הסכומים שהתחייבו מקורין למוסדות השונים בסך של 243,215 ₪ ובנוסף לכך חב' ר.מ.ד שילמה סך של 98,000 ₪ בגין הסדר חוב אליו הגיעה קורין עם רשויות המס וסך של 8,000 ₪ ששולמו במקומה על ידי לקוחות אחרים של חב' ר.מ.ד. בנסיבות העניין, רו''ח אלקלעי לא מצא ממש בטענות ביחס לשיקים נגד הנתבעים.

 

יודגש כי רו"ח אלקלעי לא התייחס בחוות דעתו לסוגיה השלישית שעלתה בחוו"ד רו"ח יסקין – הייעוץ שניתן לקורין להקים את חב' אלאל.

 

11. לאור הפערים בין חוות הדעת מטעם הצדדים, כמפורט לעיל, מונה רו"ח יום טוב בילו כמומחה מטעם בית המשפט (להלן: "מומחה בית המשפט").

 

לצורך מתן חוות דעתו, עמדו בפני מומחה בית המשפט, בין היתר, כרטסות הנתבעים, חשבוניות שהוציאו הנתבעים, דפי חשבון בנק של קורין, אישורי העברות בנקאיות של הנתבעים עבור קורין וחב' אלאל, תכתובות מייל בין בעלי הדין, תצהיר מענה לשאלון שנשלח לנתבעים ועוד. כמו כן, מומחה בית המשפט בחן את מכלול טענות הצדדים לאחר שהוא ביקש וקיבל הסברים ומסמכים נוספים מהנתבעים ולאחר כל אלה הוא הוציא תחת ידו חוות דעת מקיפה ויסודית (להלן: "חוו"ד מומחה בית משפט"). טרם יפורטו ממצאי מומחה בית המשפט, ראוי להקדים ולצטט את ס"ק ב'(4-7) לחוות דעתו ביחס לשיטה לפיה הוא פעל וכן העדר תימוכין לחלק מהחיובים שתועדו בכרטסות הנתבעים, וזאת להלן:

 

"4. בחוות דעת זו בחנתי את רישומי הנהלת החשבונות, אך לא רק זאת, אלא שהבדיקה הועמקה עד לכדי בירור מהות החיובים בגינם חייבו הנתבעים את התובעת.

 

5. יודגש כי בניגוד למקובל בהנהלת החשבונות לא נמצאו מסמכים מבססים לחלק מהחיובים.

 

6. ככל שלא יתקבלו הסברים או מסמכים מבססים לחיובים באופן המניח את הדעת, אזי שאלו נגרעו מתחשיבי בדבר מאזן התשלומים שבין הצדדים.

 

7. כמו כן, ישנם חיובים שחייבו הנתבעים את התובעות, לגביהם לא היה באפשרותי לכמת את החוב בהעדר מסמכים, חיובים אלו יוכרעו ע"י בית המשפט הנכבד".

 

12. ואלה הם הממצאים אשר נקבעו בחוות דעת מומחה בית המשפט:

 

• היתרה בהתאם לכרטסות הנתבעים: בהתאם לרישומים בכרטסות הנתבעים עצמם, במהלך השנים 2012-2017 קורין וחב' אלאל שילמו לנתבעים סך של 871,886 ₪ ומנגד הן חויבו בסך של 769,282 ₪, משמע לקורין ולחב' אלאל יתרת זכות בסך של 102,604 ₪ (871,886-769,282). בהקשר זה יודגש כי בחוות דעת מומחה בית המשפט הובהר כי ברישומי הנתבעים נמצאו כרטסות וסכומים כפולים ומבוטלים והוא קיזז אותם כמתחייב.

 

• חיובים בכרטסות הנתבעים: ביחס לסכום בו חויבו קורין וחב' אלאל בכרטסות הנתבעים - 769,282 ₪ - נקבעו הממצאים הבאים:

 

• סך של 191,470 ₪ הינו חיוב מוצדק מאחר ונמצא לגביו ביסוס ראוי במסמכים והסברים תומכים שהתקבלו (למעט שכ"ט הנהלת חשבונות). הסכום הנ"ל מורכב מכספי הלוואות שהנתבעים העמידו לקורין, תשלומים לנגנים של קורין, העברה לאקו"ם וחלקם המוסכם של הנתבעים בהכנסות פרויקט קהלת.

 

• סך של 170,354 ₪ הינו חיוב לא מוצדק וזאת בהעדר ביסוס במסמכים ובהסברים שניתנו. בנדון קבע מומחה בית המשפט בס"ק ג' (8ג-ד) לחוות דעתו, כלהלן:

 

"ג.  על אף שמרבית החיובים בוצעו באמצעות חשבוניות, אלו היו חשבוניות כלליות וללא פרטים ספציפיים אודות החיוב כגון: 'שירותי משרד', 'שונות' וכו'.

ד.  כאשר הנתבעים התבקשו להסביר את מהות החיובים, חלק מהתשובות שהתקבלו היו מספר פעמים שחזר על עצמו: 'לא זכור על מה'".

 

• סך של 63,985 ₪ עבור חוו"ד הרפואיות יוכרע על ידי בית המשפט. בנדון נקבע בס"ק ג(9ד-ז) לחוות הדעת, כדלקמן:

 

"ד.  ביקשתי מספר פעמים מהנתבעים להציג את חשבוניות המומחים בכדי שאוכל לבצע השוואה לסכומים אותם חייבו את התובעות, אולם לא עלה בידי לקבלם;

 

  ה. הנתבעים הציגו חוות דעת רפואיות על שם התובעת, בת זוגה ואמה, וכן הציגו כרטסות המלמדות על תשלומים לאותם המומחים, אם כי הוברר כי התשלום לכל מומחה היה במרוכז עם לקוחות נוספים של הנתבעים.

 

  ו.   כאמור הוצגו מסמכים המעידים שאכן בוצעו תשלומים בגין חוות דעת (אם כי לא ניתן היה להפריד בסכומים), כמו כן הוצגו חוות דעת רפואיות, כאמור בהיעדר חשבוניות המומחים ספציפית לכל חוות דעת, אין באפשרותי לכמת החיובים המדויקים שיש לחייב את התובעות;

 

  ז.  ככל שיוצגו חשבוניות המומחים עם פירוט הסכומים שנגבו עבור חוות הדעת בפני בית המשפט, אזי שניתן יהיה לאשרם".

 

• סך של 54,263 ₪ עבור הוצאות חתונת קורין ורות שמומנה על ידי הנתבעים יוכרע על ידי בית המשפט. בנדון נקבע בס"ק ג'(10ה-ז) לחוות דעת מומחה בית המשפט, כלהלן:

 

"ה. ביקשתי מספר פעמים מהנתבעים להציג את החשבוניות מבעלי העסקים/נותני השירותים שעבורם בוצע התשלום או לחילופין לקבל העתקי שקים ששולמו להם, אולם הטענה של הנתבעים הייתה כי החשבוניות נמצאות אצל התובעות/מי מטעמן;

 

ו.  בהעדר חשבוניות של בעלי העסקים/נותני השירותים עבור החתונה, אין באפשרותי לבדוק את החיובים ולערוך השוואה בין העלות בפועל לבין הסכום שחייבו הנתבעים את התובעות;

 

ז. ככל שיוצגו בפני בית המשפט המסמכים הנדרשים, אזי שניתן יהיה לאשר החיובים".

 

• סך של 34,294 ₪ בו חויבה קורין בכרטסות הנתבעים עבור תשלום לרשויות (ביטוח לאומי, מס הכנסה וכו') יוכרע על ידי בית המשפט. גם ביחס לסכום הנ"ל ראוי להפנות לקביעות דומות למצוטט לעיל בס"ק ג'(11ה-ז) לחוות דעת מומחה בית המשפט, לפיהן:

 

"ה. ביקשתי מספר פעמים מהנתבעים להציג אסמכתאות, שקים ואישורים בגין התשלומים לרשויות, בכדי שתתבצע השוואה לסכומים שלכאורה שולמו ע"י עובדת משרד הנתבעים והנתבעים עצמם, אולם נטען כי המסמכים מצויים אצל התובעות בארגזים.

 

  ו.   על כן, בהיעדר מסמכים וראיות, אין באפשרותי לאמת ולאשר חיובים אלו.

 

  ז.   ככל שיוצגו בפני בית המשפט המסמכים המתאימים, אזי שניתן יהיה לאשר החיובים".

 

• סך של 86,286 ₪ עבור תשלומי מס שלפי הנטען שולמו על ידי הנתבעים במקום קורין, יוכרע על ידי בית המשפט. בנדון, הפנה מומחה בית המשפט בס"ק ג(12ב) בחוות דעתו לכך כי הנתבעים הציגו שני הסדרי מס עבור קורין לשנים 2009-2010 אשר נפרעו באמצעות 18 שיקים ובס"ק ג(12ג-ו) לחוות הדעת, הוא הוסיף באומרו:

 

"ג.  בעוד שכאמור הסדרי המס והשיקים הם מהשנים 2009-2010, חייבו הנתבעים את התובעת בחיובים בשנת 2016;

 

  ד.  כמו כן, סכומי החיובים לא תאמו את הסדרי החוב שהוצגו בפנינו.

 

  ה.  לטענת הנתבעים, יש שיקים לפקודת החוב של הנתבעות במס הכנסה וכן הסדר חתום, מסמכים אלו לא התקבלו ולכן אין באפשרותי לאשר החיובים.

 

  ו. ככל ויוצגו בפני בית המשפט השיקים וההסדר המתאים, אזי שניתן יהיה לאשר החיובים".

 

• סך של 3,769 ₪ סכום לזיכוי לטובת קורין וחב' אלאל עבור חיוב יתר בכרטסות הנתבעים בגין שכ"ט הנהלת חשבונות. יודגש כי קביעה זו מבוססת על טענת הנתבעים ורישומיהם מהם עולה, כביכול, כי הם זכאים לשכר טרחה עבור הנהלת חשבונות בסך של 83,114 ₪ כשבפועל החיוב הרשום בנדון הינו בסך של 86,883 ₪ (86,883-83,114).

 

• סך של 30,946 ₪ סכום לזיכוי קורין וחב' אלאל בשל חיוב יתר בכרטסות הנתבעים עבור שכרם בגין מתן פטור ממס לקורין. בנדון הסתמך מומחה בית המשפט על הדיווחים של קורין וחב' אלאל לרשויות המס בשנים 2008-2017 מהם עלה כי בשנת 2008 המס המתחייב היה בסך של 489 ₪, בשנים 2009-2012 לא היה חיוב במס ובשנים 2013-2017 כן היה חיוב כאמור. כמו כן הפנה מומחה בית המשפט לכך כי בשנת 2015 קורין פדתה קופת גמל שהיתה על שמה ומהמס המתחייב לולא הפטור שניתן לה, נגזר השכר המגיע, כביכול, לנתבעים עבור חיסכון במס. יודגש כי חישובי מומחה בית המשפט נערכו על בסיס שכר טרחה בשיעור של 20% מהחיסכון במס. לאור כל אלה קבע מומחה בית המשפט כי הנתבעים זכאים לשכ"ט עבור החיסכון במס בסך של 50,801 ₪ כשבפועל החיוב בכרטסות הנתבעים היה בסך של 81,747 ₪. מכאן הקביעה ביחס לסכום לעיל המגיע לקורין ולחב' אלאל (81,747-50,801).

 

• לאור הממצאים לעיל, נקבע בחוות דעת מומחה בית המשפט כי על הנתבעים להשיב לקורין ולחב' אלאל סך של 307,673 ₪, סכום המורכב מכל אלה:

 

• סך של 102,604 ₪ עבור יתרת הזכות שבכרטסות הנתבעים.
• סך של 170,354 ₪ עבור חיובים שלא אושרו.
• סך של 3,769 ₪ עבור תשלום יתר בגין שכ"ט הנהלת חשבונות.
• סך של 30,946 ₪ תשלום יתר עבור שכ"ט לקבלת פטור ממס.

 

כן הותיר מומחה בית המשפט להכרעת בית המשפט, את ההכרעה בכל החיובים המפורטים בס''ק ב' לעיל עבור חוו"ד רפואיות, הוצאות חתונתן של קורין ורות, תשלומים לרשויות ותשלומי מס לשנים קודמות, וזאת בסך כולל שלה 237,412 ש''ח.

 

13. שני הצדדים פנו למומחה בית המשפט בשאלות הבהרה ובתשובותיו לשאלותיהן של קורין וחב' אלאל הוא קבע כי ממסמכי הנתבעים עצמם עולה שהם אינם זכאים לשכר עבור חיסכון במס לשנים 2016-2017, זאת בניגוד לקביעתו בחוות הדעת. בהתאם לכך, הופחת מהשכר שאושר לנתבעים עבור חיסכון במס סך של 13,268 ₪ ובהתאם לכך נקבע כי קורין וחב' אלאל זכאיות לקבל מהנתבעים סך של 320,941 ₪ (307,673 ש"ח שנקבע בחוות הדעת + 13,268).

 

14. וגם זאת, הואיל ומומחה בית המשפט לא התייחס בחוות דעתו באופן ישיר ומקיף לעניין השיקים, פנו אליו קורין וחב' אלאל בשאלת הבהרה בנדון. בתשובה לכך ענה מומחה בית המשפט כי הדבר מעלה את השאלה מהם התשלומים שהנתבעים שילמו עבור קורין וחב' אלאל באמצעות מקורות מימון של צדדי ג' (אותם יש לקזז מסכום השיקים), וזאת בהתאם למסמכים שיציגו הנתבעים. מאידך, ככל והנתבעים לא יציגו מסמכים כאמור, אזי יש לחייבם בהתאם ועל פי החלטת בית המשפט.

 

לאור תשובת מומחה בית המשפט לעיל, לבקשת קורין וחב' אלאל ועל אף התנגדות הנתבעים, הוריתי על השלמת חוות דעתו בנדון. בהתאם לכך, מומחה בית המשפט פנה לשני הצדדים, קיבל מהם מסמכים ממסמכים שונים, לרבות תכתובת מיילים שנשלחו למומחה על ידי הנתבעים, ולאחר כל אלה הוא נתן חוות דעת משלימה (להלן: "חווה"ד המשלימה").

 

מחווה"ד המשלימה עולה כי חלק הארי מסכום השיקים – 123,206 ₪ מתוך 175,077 ₪ - נעשה בו שימוש לצורך תשלום לרשויות עבור הנתבעים עצמם וחב' בראון, שכאמור אף היא קשורה לאיתן. כן הפנה מומחה בית המשפט בחווה''ד המשלימה לעובדה כי הנתבעים נמנעו מהצגת כרטסת הנהלת חשבונות אשר ניהלו על שם קורין לשנים 2004-2009 או צילומי שיקים של הנתבעים שבאמצעותם נפרעו חובותיהן של קורין וחב' אלאל לרשויות (שבגינם קורין לא חויבה ולא השיבה את התשלומים שהתחייבו ממנה עבורם). כמו כן, בחווה"ד המשלימה נבחנו  טענות הנתבעים ומומחה בית המשפט לא מצא בהן ממש, זאת למעט הטענה כי במקרים בודדים חובותיה של קורין בסך של 8,782 ₪ נפרעו באמצעי תשלום של לקוחותיהם האחרים של הנתבעים, סכום אותו יש לקזז מסכום השיקים. לאור כל אלה, נקבע בחווה"ד המשלימה כי יש להוסיף ולחייב את הנתבעים בתשלום סך של 166,295 ₪ (175,077-8,782), זאת מעבר לסכומים שנקבעו בחוות דעת מומחה בית המשפט ובתשובתו לשאלות ההבהרה – 320,941 ₪ - ובסה"כ 487,236 ₪ נומינאלית (320,941 + 166,295).

 

טענות הצדדים בתמצית:

 

15. לטענת רות וחב' אלאל הפקות (להלן תיקראנה ביחד: "התובעות"), איתן הציג את עצמו כרואה חשבון העוסק בראיית חשבון, ניהול חשבונות ועסקים, כמו גם בתחום של וועדות רפואיות. מתחילת ההיכרות עמו דאג איתן ליצור עם קורין ו-רות יחסים קרובים ואישיים, משל היה בן בית, ובכך הוא רכש את אמונן. במהלך השנים איתן העניק לקורין שירותים מגוונים, שילם במקומה עבור אחרים והעמיד לה הלוואות ועבור כל אלה הוא היה זכאי לקבל שכר/החזר התשלומים אשר שילם. והנה, לימים התגלה כי שיקים אשר מסרה קורין לאיתן לצורך ביצוע התשלומים המגיעים ממנה לאחרים, שולמו עבור אחרים שאינם מוכרים לה ואינה חייבת להם מאומה. בנסיבות העניין, בעקבות בדיקה שערך רו"ח יסקין התגלה כי קורין נפלה קורבן לעוקץ, מרמה ועושק מצד איתן, כי הוא אינו רו"ח מוסמך ועצותיו אף גרמו לה נזק כספי. בנדון, הפנו התובעות להליכים אחרים שהוגשו נגד איתן בהן עלו טענות דומות ולאור קביעות בתי המשפט באותם הליכים נטען כי מדובר בדפוס ובשיטה החוזרים על עצמם.

 

התובעות הפנו לכך כי רו"ח יסקין ומומחה בית המשפט הגיעו למסקנות דומות, זאת כנגד ממצאיו של רו"ח אלקלעי מטעם הנתבעים. בנדון נטען כי משקל חוו''ד רו"ח אלקלעי הינו אפסי מהטעם כי כל שנעשה בה הוא חישוב אריתמטי של הנתונים המופיעים בכרטסות הנתבעים, וזאת מבלי לשמש כרו"ח חקירתי ולבחון את המספרים העומדים מאחורי אותם רישומים וכפי שנעשה על ידי רו"ח יסקין ומומחה בית המשפט.

 

התובעות מבקשות לקבל את מלוא הסכומים שהותיר מומחה בית המשפט לשיקול דעת בית המשפט – 237,412 ₪ - וזאת מהטעם כי הנתבעים לא הציגו כל אסמכתא התומכת בטענותיהם ביחס לסכום הנ"ל, כולו או בחלקו, כמו גם בשל סתירות, פרכות וסימני שאלה שעלו בגרסתם במשפט.

 

באשר לסכומים שאושרו על ידי מומחה בית המשפט לטובת הנתבעים, התובעות מבקשות לגרוע שניים אלה: שכר עבור חיסכון נטען במס וחלק מהשכר עבור הנהלת חשבונות. ביחס לשכר עבור חיסכון במס נטען כי בפועל לא היה לקורין כל חיסכון שכן ממילא לאור הכנסותיה היא לא היתה חייבת בתשלום מס וכי גם בגרסתם של הנתבעים לעניין זה התגלו סתירות למכביר. באשר לשכרם של הנתבעים עבור הנהלת חשבונות, נטען כי איתן נתן לקורין עצה רשלנית וחסרת כל הגיון עסקי לפתיחת חב' אלאל, עצה שגרמה לה נזק כלכלי. בנסיבות העניין, מאחר ועם הקמת חב' אלאל גבו הנתבעים שכר עבור הנהלת חשבונות בסכום גבוה משמעותית מהסכום אשר גבו בהיותה של קורין עוסק מורשה, אזי יש לחייבם בתשלום יתר בסך של 22,934 ₪.

כן טענו התובעות כי אין כל היגיון כלכלי במודל העסקי שהציגו הנתבעים וכי כל כולו הוא עוקץ וגניבת כספי לקוחותיהם באמצעות שיקים שהופקדו ברשותם, בדיוק כפי שנעשה במקרה דנן ובמקרים דומים אחרים שהגיעו לפתחם של בתי המשפט.

 

לאור מכלול טענותיהם במשפט, התובעות מבקשות לחייב את הנתבעים במלוא סכום התביעה, לרבות פיצוי עבור עגמת נפש בסך של 40,000 ₪, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

 

16. בפתח סיכומיהם ניסו הנתבעים לגמד את אחריותו האישית של איתן לאירועים נשוא התביעה בטענה כאילו ההתקשרות העסקית והכספית עם קורין "נעשתה בכללותה בין התובעת לבין נתבעת 2 בלבד. נתבע 1 פעל בכל הזמנים כמנהל וכבעל מניות של נתבעת 2, ולמעט הלוואות בעלים שניתנו על ידו לנתבעת 2 ונרשמו בכרטסות החברה, לא נטל על עצמו התחייבויות אישיות נפרדות כלפי התובעות" (שם, במבוא לסיכומי התובעים). על כן, ובהעדר התנאים שנקבעו לכך בדין, איתן מבקש שלא להרים את מסך ההתאגדות כלפי חב' ר.מ.ד.

 

הנתבעים מפנים לעובדה כי איתן אינו רואה חשבון במקצועו ולטענתם הוא מעולם לא הציג את עצמו ככזה, מה גם וקורין חתמה על ייפוי כוח לרואה חשבון שייצג אותה בפני הרשויות. כן נטען כי מערכת היחסים בין הצדדים לא היתה של נותן שירות – לקוח, אלא "סימביוזה כלכלית, רגשית, מקצועית, אומנותית ושיווקית". ברקע המערכת הנ"ל עמד מצב תזרימי בעייתי של קורין ורות ומחסור במזומנים. לפיכך, בהסכמת הצדדים, איתן שילם חיובים מחיובים שונים של קורין ורות והן השיבו אותן באמצעות שיקים חתומים שנמסרו לאיתן והוא היה מוסמך ורשאי להשתמש בהם גם לצורך פירעון חיוביהם של אחרים. הוסיפו הנתבעים וטענו כי תשלום חיוביה של קורין לרשויות, לספקים ועבור הוצאות משק הבית לא נשאו ריבית. בנדון, הדגישו הנתבעים כי באותם זמנים התקיים קשר אינטנסיבי יומיומי בין הצדדים, לרבות באמצעות מיילים, ובמסגרתו ניתנו לרות הסברים על החיובים והשיקים שנפרעו מחשבון הבנק, מה גם וממילא היא יכלה לעקוב אחר כל אותם חיובים באותו חשבון. בנסיבות העניין, קורין ורות לא תשמענה בטענות ביחס לחיוביהן כלפי הנתבעים או השימוש שהם עשו בשיקים. 

 

הוסיפו הנתבעים וטענו כי לצורך חקר האמת במקרה דנן, נדרש היה לבדוק את כל הנהלת החשבונות של קורין ורות – הכנסות והוצאות – כמו גם את דפי חשבון הבנק שלהן ולא להסתפק בבחינת כרטסות הנתבעים. משלא נעשתה בדיקה כאמור על ידי רו"ח יסקין ומומחה בית המשפט, אזי אין כל משמעות לממצאיהם ולקביעותיהם. בהקשר זה יודגש כי טענתם הנ"ל של הנתבעים עוברת כחוט השני בסיכומיהם והם שבו והעלו אותה פעם אחר פעם בהקשרים שונים. לחיזוק טענתם בנדון העלו הנתבעים תמיהה, הכיצד יעלה על הדעת כי בשנים שנבחנו על ידי מומחה בית המשפט - 2012-2017 - קורין ורות התקיימו מיתרת הזכות שקבע מומחה בית המשפט בהתאם לכרטסות הנתבעים בסך של כ-102,000 ₪.

 

לאור המקובץ, הנתבעים מבקשים לאמץ את קביעות רו"ח אלקלעי מטעמם בטענה כי מניתוח כרטסות הנתבעים אותה בחן עולה תמונה "מספרית מדויקת" הסותרת את הטענות בתביעה.

 

17. הוסיפו הנתבעים והעלו טענות ביחס לקביעותיו הפרטניות של מומחה בית המשפט, לרבות אלה אשר הותיר להכרעת בית המשפט, כמפורט להלן:

 

• קביעת מומחה בית המשפט כי אין להכיר בחיוב יתר בסך של 170,354 ₪ בכרטסות הנתבעים בשל העדר מסמכים או הסברים היא תוצאה ישירה של מחדלי קורין וחב' אלאל שלא הציגו בפניו או בפני רו''ח יסקין מטעמן את הנהלת החשבונות שלהן. בנדון הוסיפו הנתבעים וטענו כי בהעדר בדיקה כאמור, אין לדעת באם קורין וחב' אלאל הזדכו על החשבונות שהוציאה חב' ר.מ.ד כנגד אותו סכום, אם לאו. כן נטען כי לאור מערכת היחסים ששררה בין הצדדים, אין מקום לקביעת מומחה בית המשפט, לפיה בהעדר חשבוניות "סטריליות" עבור חלק מהחיובים בכרטסת הנתבעים, אזי אין מקום לקבלן.

 

• ביחס לחתונת קורין ורות, הנתבעים מפנים לכך כי אין חולק כי הם מימנו את הוצאות החתונה (לטענתם באמצעות חב' ר.מ.ד שאיתן העמיד לה הלוואת בעלים). לצורך כך איתן שילם לספקים שונים, אם במזומן ואם באשראי, ובנדון הוא פעל כבן משפחה. אי לכך, ולאור חלוף השנים, אין זה סביר לדרוש מהנתבעים להציג חשבוניות של ספקים ביחס לכל תשלום ודי בהצגת החשבונית שהוציאה חב' ר.מ.ד.

 

• ביחס לתשלומים לרשויות טענו הנתבעים כי הם "הציגו דפי בנק ואישורי העברות המעידים על תשלומים שוטפים לרשויות המס", הם מפנים לעדותו של רו"ח אלקלעי בה נאמר כי הוא זיהה תשלומים בהיקף ניכר ששולמו עבור קורין, כי קורין וחב' אלאל נמנעו מהצגת דוחותיהם לרשויות השונות. כן נטען כי מומחה בית המשפט אישר בחקירתו כי איתן שילם את ההסדר שהיה לקורין עם מס הכנסה ועל כן הוא זכאי לקבל את כספו חזרה. הוסיפו הנתבעים והפנו לעדות מומחה בית המשפט, לפיה הוא בדק את החיובים של קורין לרשויות אך לא הפחית את התשלומים בהם זוכתה בגינם ברשויות בעקבות פירעונם על ידי איתן.

 

• ביחס לעלות חווה"ד הרפואיות הפנו הנתבעים לכך כי אין חולק כי ניתנו חוות דעת כאמור ולטענתם קורין נהנתה מהן משניתן לה פטור מתשלום מס. אי לכך, בהעדר מחלוקת כי קורין ורות לא נשאו בעלות חווה"ד הרפואיות, אזי אין לזקוף לזכותן את הסכום שנקבע בחוות דעת מומחה בית המשפט בנדון, כולו או בחלקו. בהקשר זה הוסיפו הנתבעים וטענו כי לא ניתן להציג חשבוניות פרטניות ביחס לחווה"ד הרפואיות, אלא רק חשבוניות מרוכזות עבור מספר לקוחות של חב' ר.מ.ד, חברה העוסקת בתחום מיצוי זכויות רפואיות ומשלמת למומחים סכומים גלובליים עבור מספר לקוחות על בסיס חודשי, ולא עבור כל לקוח בנפרד. כן נטען כי העדר חשבוניות פרטניות בגין התשלום עבור חווה"ד הרפואיות אינו שולל את דרישת הנתבעים בנדון, מה גם וככל ותתקבל עמדת התובעות, משמעות הדבר תהיה עשיית עושר ולא במשפט. לחילופין, בית המשפט מתבקש לקבוע את עלות חווה"ד הרפואיות על דרך האומדנה.

 

• ביחס לשכר הנטען עבור חיסכון במס טענו הנתבעים כי איתן זכאי לשכר בשיעור שסוכם – 20% ומע"מ עליו – זכות הנגזרת מעצם השגת פטור מלא עבור קורין ממס, ואשר שוויו היה עצום ועמד במהלך השנים 2008-2012 על סך של 231,532 ₪. גם לעניין זה הפנו הנתבעים לכך כי מומחה בית המשפט לא בחן את הנהלת החשבונות של קורין והמהלך הכלכלי הכולל שלה או הדיווחים שלה לרשויות המס ובכך לא נפרסה בפניו תמונה כוללת של הכנסותיה והוצאותיה, מידע שהינו, כביכול, קריטי לבחינת טענות הצדדים.

 

• ביחס לקביעות מומחה בית המשפט לעניין השיקים והסכום שאושר לזכות התובעות בחווה"ד המשלימה, טענו הנתבעים כי כתב התביעה מתייחס לשנים 2012-2017 בעוד כי עניינם של אותם שיקים הוא בשנים 2004-2009 והרי, כך נטען, לא נדרש סעד כלשהו לאותם שנים. אי-לכך, הטענות בנדון מהוות הרחבת חזית האסורה בדין ולקביעות מומחה בית המשפט ביחס לשיקים אין כל נפקות.

 

לגוף העניין טענו הנתבעים כי קביעות מומחה בית המשפט בעניין השיקים מתעלמות מעדותה של רות בהליך הפלילי, בה אישרה שהיא ידעה על השיקים וכי הם נועדו לכיסוי חובותיה של קורין. כן טענו הנתבעים כאילו הנהלת החשבונות מהשנים הרלוונטיות נתפסו על ידי המשטרה במסגרת ההליך הפלילי ולא היתה בפני מומחה בית המשפט.

 

• ביחס למס ששולם כביכול על ידי הנתבעים במקום קורין – 86,286 ₪ - נטען כי "מדובר בכיסוי חובות עבר של התובעות במסגרת הסדר תשלומים. גם כאן הכסף יצא מכיס הנתבעים לכיסוי חוב של התובעות, ואין כל הצדקה משפטית או מוסרית לפטור אותן מהשבתו".

 

18. כן טענו הנתבעים כי מטעם התביעה לא הוגשה חוות דעת מומחה לתמיכה בטענה בדבר זיוף חתימתה של קורין על ייפויי הכוח שהיא נתנה לרואה החשבון ולעורך הדין מטעמה, כי אין לקבל את הטענה בדבר רשלנותו של איתן במתן ייעוץ לפתיחת חב' אלאל, שכן המהלך היה מתחייב בנסיבות העניין, ההחלטה התקבלה עם ליווי וייעוץ של רואה חשבון חיצוני וקביעת מומחה בית המשפט בנדון נתמכת על בחינה מאוחרת ולא על נתונים שהיו קיימים וידועים בזמן אמת.

 

לאור כל האמור לעיל, הנתבעים מבקשים לדחות את התביעה ולחייב את התובעות בהוצאות משפט.

 

דיון:

 

19. טרם כניסה לעובי הקורה, ראוי תחילה להתייחס למספר טענות הגנה של הנתבעים, דבר אשר יסייע וישקיף על ההכרעה במחלוקת בתביעה. בהקשר זה תיבחנה הטענה ביחס לחלקו ואחריותו האישית של איתן בהתקשרויות נשוא התביעה, הטענה כאילו לצורך חקר האמת במשפט נדרש לבחון את כל הנהלת החשבונות ודפי חשבון הבנק של קורין ורות ולא להסתפק בבחינת כרטסות הנתבעים, הטענה כאילו דרישת התובעות ביחס לשיקים מהווה הרחבת חזית האסורה בדין ולבסוף אתן דעתי למאפייני קו ההגנה בו בחרו הנתבעים. כל אלה יידונו על פי סדרן, ראשון ראשון ואחרון אחרון.

 

20. כתב התביעה מייחס לאיתן אחריות אישית כמי שעשק, רימה, הטעה וגזל את כספה של קורין וחב' אלאל לאחר שהתחזה כחבר אמת ורכש את אמונן של קורין ו-רות. בנדון, לא יחסרו הפניות מכתב התביעה, אך אסתפק בכמה מהן, כלהלן:

 

• בפתיח כתב התביעה, בסעיף 1, נאמר כדלקמן: "עניינה של תביעה זו בעוקץ, מרמה ועשיית עושר ולא במשפט, להן נפלו הנתבעות (צ"ל: התובעות – ר.ח.) קורבן בידיו של מנהל חשבונות שרקם מזימה לגזול את כספיהן מבעוד מועד. הנתבע יצר קשר קרוב ואישית עם התובעת, והכל כדי לרכוש את אמונה במטרה לרמות אותה ולגנוב את כספה".

 

• בסעיף 2 לכתב התביעה, נאמר כדלקמן: "הנתבע, באמצעות חברות בבעלותו, החל לפעול בכספיהן של התובעות כבשלו, ושלשל לכיסו ללא ידיעתן סכומי עתק להם לא היה זכאי, תוך שהוא מנצל לרעה את אמונה הבלתי מסויג של התובעת בו".

 

• בסעיף 3 לכתב התביעה נאמר ביחס לשימוש שעשה איתן בשיקים, כדלקמן: "עוד התברר, כי הנתבע נהג למשוך שיקים של התובעות שהוחזקו בידיו 'הנאמנות' לפקודת גורמים להם הוא באופן אישי, היה חייב כספים.... בהזדמנויות אחרות התברר כי הנתבע או מי מטעמו זייפו את חתימתה של התובעת".
• בסעיף 5 לכתב התביעה נאמר כדלקמן: "בנוסף, ואגב התחזות לרו"ח מוסמך, הנתבע ייעץ לתובעות עצות מיסויות וחשבונאיות רשלניות ואף פעל בשמן, באמצעות רו"ח מטעמו, מול רשויות המס באופן רשלני פסול.... בין השאר הנתבע ייעץ לתובעת להקים חברה ולצקת את פעילותה העסקית לחברה שתוקם. בדיעבד התברר לתובעת כי מדובר בעצה גרועה... ושכל מטרתו של הנתבע בעצה זו, היתה הגדלת שיעור שכר הטרחה הנגבה על ידו....".

 

• בסעיפים 10-14 לכתב התביעה תואר האופן בו רכש איתן את אמונן של קורין ורות ובעקבות זאת הפקדת שיקים חתומים בידיו לצורך תשלום חיוביה של קורין וחב' אלאל לצדדי ג', העצות שנתן להן וההלוואות שהעמיד לקורין.

 

• בסעיפים 17-39 לכתב התביעה פורטו מכלול הטענות נגד איתן באופן אישי, הן לעניין השיקים, הן לעניין ההלוואות, הן לעניין הייעוץ להקמת חב' אלאל ועוד ועוד.

 

הנה אם כן, עניין לנו בתביעה המייחסת לאיתן אחריות אישית וישירה וזאת ללא כל קשר למעמדו כבעלים או מנהל של חב' ר.מ.ד וללא כל בקשה לבצע הרמת מסך על מנת לחייבו באופן אישי בחיוביה של אותה חברה. מה לי אפוא מעמדו של איתן כבעלים ומנהל של חב' ר.מ.ד ובטענה כי בנסיבות מקרה דנן אין להרים את המסך ביניהם?! לנתבעים הפתרונים. 

 

21. כאמור, טענת הנתבעים כאילו לצורך חקר האמת במשפט נדרש היה לבחון את כל הנהלת החשבונות ודפי החשבון של קורין, עוברת כחוט השני בהגנתם במשפט והיא עלתה פעם אחר פעם ביחס למספר טענות שעלו נגדם במשפט. האמנם?

 

ראשית כל יצוין כי לו סברו הנתבעים כי יש ממש בטענתם לעיל, מצופה היה כי יתכבדו ויערכו באמצעות רו"ח אלקלעי בדיקה מקיפה של הנהלת החשבונות ודפי החשבון של קורין, ובמידת הצורך לפנות לבית המשפט למתן הצווים המתחייבים לקבלת נתונים ומסמכים רלוונטיים לאותה בדיקה, ככל והם אינם ברשותם. והנה, לא רק שהנתבעים לא ערכו בדיקה כאמור אלא הם אף הגישו חוות דעת "אנמית" שכמעט כל כולה היא בחינה אריתמטית של כרטסות הנתבעים, זאת מבלי לבחון ולחקור את המספרים שבהן, מספרים שכל כולם הוא יציר כפיהם של הנתבעים עצמם.

 

יתירה מכך, מעיון בחוות דעתם של רו"ח יסקין ושל מומחה בית המשפט עולה כי עורכיהן שימשו רואי חשבון "חקירתיים", זאת בניגוד לרו"ח אלקלעי שכאמור ערך חוות דעת כמעט אריתמטית גרידא. בחקירתו הנגדית נשאל מומחה בית המשפט למשמעות המונח "רואה חשבון חקירתי" והתפקיד שמילא במקרה דנן בהתאם למינוי שניתן לו על ידי בית המשפט, והוא השיב באומרו:

 

"כב' השופט:     ..... רק אדוני יגיד מה זה רואה חשבון חקירתי.

  ת:                      המשרד שלנו, משרד בר לב, הוא משרד שמתמחה, שההתמחות שלו בתחום של איתור ומניעה של הונאות ומעילות בגופים כלכליים, את כל ההונאות הגדולות שאתם מכירים בארץ, אתי אלון, הבנק למסחר, אנחנו מעורבים בחקירות, כלומר זה חקירות חשבונאיות בספרים שיש חשש להונאה.

ש:                        אז תאשר לי בבקשה שרואה חשבון בכלל, ולא כל שכן רואה חשבון חקירתי, תפקידו לבדוק מה עומד מאחורי הספרים, לבדוק אסמכתאות, לבדוק אמיתות של דיווחים, לבדוק את ההסכמים שעומדים מאחורי, הרי שם נמצאות הגניבות והמעילות, נכון?

ת:                        שוב, הכל עניין גם של המינוי .... אם הולכים לבדוק מקרה ספציפי והמינוי הוא ספציפי לבדוק את הרישומים לתקופה מסוימת, אפשר להרחיב וגם לעשות אלפי שעות, הכל זה עניין של פרופורציה כשהתביעה היא סדר גודל של כמה מאות אלפי שקלים, אתה לא יכול לעשות עבודה של, של מאות אלפי שקלים.

ש:                        זה לא מה שאני שואל, אני שואל האם, האם ככלל, רואה חשבון בכלל, ורואה חשבון חקירתי בפרט, האם חלק אינהרנטי, חלק בלתי נפרד מהעבודה שלו, זה לבדוק גם את המסמכים והאסמכתאות שעומדות מאחורי המספרים שכתובים בספרי הנהלת החשבונות?

ת:                        אז שוב, זה בדיוק מה שעשיתי כאן ... זה בדיוק מה שעשיתי בחוות הדעת.

ש:                        וזה מה שהיית צריך לעשות.

ת:                         כן. ברור" (שם, עמ' 3-4 החל משורה 22 לפרוטוקול הדיון).

 

ודוק, לא בכדי מומחה בית המשפט פעל במקרה דנן כרואה חשבון חקירתי, שכן גם רו"ח יסקין מטעם התביעה פעל באותו אופן, והרי מומחה בית המשפט מונה על מנת לבחון את הפערים בין חוות הדעת מטעם הצדדים. מנגד, רו"ח אלקלעי, בעצת מרשיו הנתבעים, לא פעל כרו''ח חקירתי, וזאת כעולה מסעיף א' לחוות דעתו, מוצג נ/1, לפיו: "במסגרת חוות דעתי זו, נתבקשתי לבדוק את ההתחשבנות הכספית בין מר איתן בר-און.... והחברה לבין חב' אלאל הפקות בע"מ.... וגב' קורין אלאל... כפי שמשתקפות ברישומי הנהלת החשבונות הרלוונטיים. כמו כן התבקשתי לבחון את אופן ביצוע תשלומים באמצעות המחאות של גב' אלאל עבור צדדים שלישיים כפי שפורטה בחוות דעת רו"ח יסקין" (ההדגשות אינן במקור – ר.ח.). גם בחקירתו הנגדית אישר רו"ח יסקין כי הנתבעים לא נתנו לו מנדט לבחון את הטענות נגדן כרו"ח חקירתי, באומרו:

 

"ת:    אם בית המשפט מבקש שאני אבדוק נקודה מסוימת, אני בודק במסגרת הפעילות פה, מה שביקשו ממני לבדוק זה את ההתחשבנות הכספית, מי חייב למי וכמה, זה מה שהתבקשתי לבדוק וזה מה שריכזתי והגעתי למסקנה שיש פה חוב של 40,000 שקל.

ש:      הבנתי.

ת:       שמבוססת על הנהלת החשבונות, זה הבדיקה.

ש:      ואם היית מתבקש לא לבדוק רק מה הסיכום של המספרים מתוך ספרי הנהלת החשבונות, לאיזה תוצאה מספרית הוא מביא, כפי שאתה אומר שזה מה שהתבקשת, נכון?

ת:       כן, נכון.

ש:      אלא היית מתבקש לחבוש את הכובע של רואה החשבון החקירתי ולברר לעומק מה עומד מאחורי החיובים, האם היה פה גזל, האם היה פה עושק, האם היה פה מרמה, אם היית מתבקש לברר את הנושא הזה, אז היית בודק דברים אחרים שלא בדקת כי לא התבקשת, נכון?

ת:       אתה צודק, צריך לשבת עם הצדדים, עם שני הצדדים, צריך לשמוע מהם, צריך לקבל הסכמים, צריך לרכז את הנתונים שעומדים מאחורה, בצד היותר המשפטי ואז להעביר את... המסקנות, להעביר את זה להחלטה של בית המשפט, זה תפקיד של בית המשפט" (שם, עמ' 58-59 החל משורה 32 לפרוטוקול הדיון).

 

יודגש כי רו"ח אלקלעי בהחלט מודע לתפקיד של רו"ח חקירתי ובנדון הוא השיב בחקירתו הנגדית, באומרו: "במסגרת הפעולות שאני עושה, אני ממונה הרבה מאוד ע"י בית המשפט בשביל לבצע בדיקות של התחשבנויות כספיות, של לבדוק נתונים, של לחקור אותם, להבין מה עומד מאחורי המספרים, מי חייב למי. אלה סוגי הדברים שאני עושה" (שם, עמ' 58 שורה 23 לפרוטוקול הדיון) (ההדגשה אינה במקור – ר.ח.).

             

יוצא אפוא כי לא רק שהנתבעים לא הגישו חוות דעת המשקפת את מלוא הנהלת החשבונות ודפי חשבון הבנק של קורין אף כי לטענתם הדבר נדרש לצורך חקר האמת במשפט, אלא הם אף הרחיקו לכת ובחרו להצר את צעדיו של המומחה מטעמם ולתת לו מנדט מצומצם לבחינת כרטסות הנתבעים, כזה ראה וקדש, ולא כרו"ח חקירתי. למותר לציין כי התנהלותם הנ"ל של הנתבעים מעידה כאלף עדים כי אין רצונם בגילוי האמת, אלא אך ורק העלאת טענות סרק ופיזור מסך עשן בניסיון למנוע את חקר האמת, זאת ותו לא.

 

22. גם לגוף עניין לא מצאתי ממש בטענת הנתבעים כאילו בנסיבות מקרה דנן ולצורך חקר האמת נדרש היה לבחון את הנהלת החשבונות ודפי חשבון הבנק של קורין. שני טעמים לדבר, כלהלן:

 

• בחקירתו הנגדית הבהיר מומחה בית המשפט הבהר היטב, כי חקר האמת במקרה דנןם, אינו מחייב בחינת הנהלת החשבונות של קורין, אלא רק ההתחשבנות עם הנתבעים, באומרו:

 

"....הכרטיסים האלה (כרטסות הנתבעים – ר.ח.) מבטאים את ההתחייבות, חיובים והזיכויים בין שני הצדדים, מה הוא חייב אותה ומה היא שילמה, אלה הכרטיסים האלה, כלומר ההתחשבנות ביניהם, הכרטיסים האלה .... זה לא הנהלת החשבונות של ... גב' אלאל, הנהלת החשבונות של גב' אלאל יש שמה הכנסות, הוצאות, זה לא זה, זה לא, זה לא מה שנבדק וזה בכלל לא קשור" (שם, עמ' 15 שורה 4 לפרוטוקול הדיון) (ההדגשה אינה במקור – ר.ח.).

 

בהמשך הוסיף מומחה בית המשפט באומרו: "הנהלת החשבונות של העסק לא קשורה בכלל למערכת היחסים ביניהם, לא קשורה. זה העסק, לא קשור, וההכנסות שלה, תשלומי המיסים שלה, כל מה שהיה באופן, התנהל, ו, כל הכרטסות האלה זה בכלל לא בהנהלת חשבונות שלה, זה בהנהלת חשבונות שלו. בספרים שלו" (שם, עמ' 18 שורה 1 לפרוטוקול הדיון).

 

• בסעיפים 34-35 ו-92 לסיכומי טענותיהם, הפנו הנתבעים בשתי הזדמנויות לממצאי מומחה בית המשפט ביחס ליתרת הזכות בהתאם לכרטסות הנתבעים בסך של כ- 102,000 ₪ וטענו שלא יעלה על הדעת כי קורין ורות התקיימו במהלך התקופה הרלוונטית, כ-5 שנים, מהכנסה צנועה בסכום כאמור.

 

הטיעון לעיל מגלם בחובו את הנחה כאילו יתרת הזכות שקבע מומחה בית המשפט בהתאם לכרטסות הנתבעים משקפת את ההכנסה הפנויה של קורין ורות בשנים הרלוונטיות. להנחת יסוד זו אין כל בסיס בחומר הראיות ולפיכך אין לקבלה. יתירה מכך, טיעון זה מגלם הנחת יסוד נוספת כאילו לקורין ולרות לא היו הוצאות ולא היו הכנסות מעבר לאלה אשר תועדו בכרטסות הנתבעים. משמע, לגישת הנתבעים, הכרטסות הנ"ל משקפות את הנהלת החשבונות המלאה של קורין ורות. למותר לציין כי הנחת יסוד זו סותרת בתכלית את הטענה כאילו לצורך חקר האמת לא ניתן להסתפק בנתונים שבאותן כרטסות ויש לערוך חישוב על פי הנהלת החשבונות הכוללת ודפי חשבון הבנק של קורין. וכל המוסיף גורע.

 

אני דוחה אפוא, את טענת הנתבעים כאילו בנסיבות מקרה דנן נדרש לבחון את הנהלת החשבונות ודפי חשבון הבנק של קורין ורות ומוטב היה לולא טענה זו עלתה מאשר עלתה.

 

23. בסעיף 329 לסיכומיהם, התייחסו הנתבעים לדרישת התובעות ביחס לשיקים, שכזכור נדונו במסגרת חווה"ד המשלימה, באומרם כאילו מדובר ב-"הרחבת חזית אסורה בשנים שאינן נתבעות: חוות הדעת המשלימה עוסקת בשיקים מהשנים 2004-2009. כתב התביעה מתייחס במפורש לשנים 2012-2017. התובעות מעולם לא תבעו סעדים בגין העשור הקודם. ניסיון להכניס בדלת האחורית התחשבנות על שנים שהתיישנו ושאינן בכתב התביעה הוא הרחבת חזית בוטה שיש לדחותה על הסף". האמנם?!

 

עניינו של כתב האישום עלה בסעיף 19 לכתב התביעה והוא אף צורף כנספח א'. כמו כן, בסעיף 32 לכתב התביעה פורטו הטענות המיוחסות לנתבעים בהתבסס על כתב האישום וצוין בהדגשה כי הסכום שנגזל מקורין בהתאם לאמור בו הינו בסך של 159,697 ₪, סכום המהווה חלק מהסעד הנדרש בתביעה. בהמשך, בסעיף 38 לכתב התביעה, שוב עלו הטענות בנדון. בהינתן כי כתב האישום עניינו, בין היתר, אותם שיקים לשנים 2004-2009 ובגינם נדרש סעד כספי, תמיהני הכיצד ניתן לטעון כי מדובר בהרחבת חזית האסורה בדין?!! לנתבעים הפתרונים. 

 

באשר לטענת ההתיישנות כמצוטט לעיל, לא רק שהיא מועלית מן הפה אל החוץ ללא כל הפנייה לנסיבות המקרה , הוראות הדין ותחולתן במקרה דנן, אלא מעיון בכתב ההגנה המחזיק ב-284 סעיפים, לא פחות, עולה כי אין זכר לטענת ההתיישנות בנדון, והרי בהתאם לדין, יש להעלות טענה כאמור בהזדמנות הראשונה, ולא במסגרת סיכומי טענות הנתבעים. הנה לך אפוא עדות נוספת לרצינות הטענה. בנסיבות העניין, אני דוחה, ובשתי ידיים את טענת ההתיישנות ביחס לשיקים, טענה אשר מוטב היתה לולא עלתה מאשר עלתה.

 

24. המחלוקת נשוא התביעה משתרעת על פני מספר שנים ועניינה בלא מעט סוגיות וסכומים מסכומים שונים. בנסיבות העניין, לו אמת בפי הנתבעים, מצופה היה כי יציגו גרסה וראיות תומכות מספקות לפחות ביחס לחלק מהסוגיות שבמחלוקת בתביעה. לו כך נעשה, ניתן היה, אולי, לכפר על העדר הסברים וראיות תומכות על כל צעד ושעל, אם לאור חלוף השנים ואם לאור הקשר שהיה בין הצדדים (שכאמור כל כולו מצג שווא מצידו של איתן). הדברים הינם מקל וחומר לאור העובדה כי תחת ידו או בשליטתו של איתן היו מלוא הראיות הרלוונטיות ומכל מקום משהוגש כתב האישום, ממילא מלוא החומר שנתפס על ידי רשויות החקירה שוב היה בהישג ידם של הנתבעים. והנה, תחת זאת, הנתבעים בחרו להעלות טענות בעלמא ללא ביסוס או אסמכתא, ולחילופין, במקרה הטוב, הם הסתפקו בהצגת ראיות לא מספקות, כל זאת בתקווה, יש לומר מופרכת, לשכנע את בית המשפט כאילו יחסי האמון בין הצדדים מכפרים על מחדלם בנדון.

 

בהקשר זה יודגש כי עצם העובדה כי בזמן אמת ובמהלך הקשר השוטף בין רות לבין איתן, האחרון עדכן אותה בחיוב זה או אחר, אינה מעלה ואינה מורידה מהטעם כי הוא לא גילה בפניה את מסמכי היסוד לפיהם בוצע אותו חיוב, אם באמצעות שיק ואם באמצעי אחר. ודוק, ראיות אלה הוסתרו גם כן מבית המשפט והמומחה מטעמו, ובכך מנעו הנתבעים במו ידיהם חשיפת האמת, ככל והיא אכן שונה מהתמונה העגומה שהתגלתה במסגרת ההליך. כך לדוגמא, הנתבעים נמנעו מהצגת כל אסמכתא ביחס לגובה הסכום אשר שילמו מכיסם עבור חווה"ד הרפואיות אף כי הדבר לא מנע מהם לרשום בכרטסות הנתבעים חיוב בסכום נכבד של כ-64,000 ₪. כך המצב גם ביחס להוצאות חתונתן של קורין ורות בסך של 54,000 ₪ וכן תשלום נטען לרשויות בסך של 34,000 ₪ ועוד ועוד. לא בכדי מומחה בית המשפט קבע הן בחוות דעתו והן בחוות דעתו המשלימה כי הנתבעים נמנעו להמציא מסמכים ממסמכים שונים שניתן היה באמצעותם, אולי, לאמת את גרסתם במשפט. לעניין זה אין אלא להפנות להלכה הפסוקה לפיה הימנעות בעל דין מהצגת ראיה שברשותו או בשליטתו מקימה את החזקה כי לו הוצגה אותה ראיה היא היתה תומכת בגרסת הצד שכנגד (ר' ע"א 7300/21  אסרף נ' בובליל, פסקה 36 לחוות דעתו של כבוד השופט ע' גרוסקופף, ע"א 6460/21 פרץ נ' כהן, פסקה 1 לפסק הדין וכן רע"א 6240/22 חיות נ' עטר ואח', פסקה 25, פורסמו בנבו).

 

25. משהגעתי עד הלום, אדון להלן באופן פרטני בקביעות מומחה בית המשפט המחייבות דיון והכרעה במשפט.

 

יתרת זכות בכרטסות הנתבעים

 

26. אין חולק כי כרטסות הנתבעים עצמם מציגות יתרת זכות לטובת התובעים אותה העמיד מומחה בית המשפט על סך של 102,604 ₪ בעוד כי רו"ח אלקלעי מטעם הנתבעים העמיד אותה על סך של 46,680 ₪.

 

בהתאם להלכה הפסוקה, מומחה בית המשפט הוא ידו הארוכה של בית המשפט, חזקה כי הוא עד אובייקטיבי שאין לו כל אינטרס בתוצאות ההליך ולא בנקל בית המשפט יסטה מקביעותיו (ר' ע"א 916/05 כדר נ' פרופ' הרישנו ואח' ,פסקה 29, ו-ע"א 8656/23 פלונית נ' איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ, פסקה 11, פורסמו בנבו). ודוק, להלכה הנ''ל משנה תוקף בנסיבות מקרה דנן בו מומחה בית המשפט הוציא תחת ידו שתי חוות דעת מקיפות ויסודיות וחקירתו בבית המשפט אך חיזקה את קביעותיו ומסקנותיו.

 

הנה לך אפוא טעם ראשון לקבלת קביעת מומחה בית המשפט ביחס ליתרת הזכות העולה מכרטסות הנתבעים, ובכלל ביתר קביעותיו וממצאיו.

 

בהקשר ליתרת הזכות שקבע רו"ח אלקלעי מטעם הנתבעים ראוי להפנות לאמור בסעיף 28 לחוות דעתו, לפיו "מר בראון מסר לי כי למרות טענותיו הוא מוכן לשלם סכום זה ללא דיחוי". והנה, משהופנה איתן לאמירה הנ"ל והוא נשאל מדוע לא קיים אותה, הוא התפתל בתשובות בלתי משכנעות, באומרו:

 

"ש:    .... אני רוצה להפנות אותך לחוות הדעת של רואה החשבון מטעמך...בסיפא לסעיף 11 לחוות דעתו, וגם בסעיף 28 לחוות דעתו, הוא קובע,

  ....

  ש:    ..... הוא קובע שאתה חייב לתובעת 46000 שקלים ו -680 .... אם רואה החשבון מטעמך אומר שאתה צריך לשלם לתובעת 46 או אפילו כמעט 47000 שקלים, אני רוצה לשאול אותך, למה לא שילמת אותם עד היום?

  ת:    קודם כל, אני רוצה לציין שרשום פה המחאות שלא נפרעו שאני מחזיק אותם עד היום של הגברת של קורין,

  ש:    זה הופחת מהסכום הזה.

  .......

  ת:    ... חוץ מזה שאני, לי אין מושג, אני לא חקרתי את הרואה חשבון הזה, אם אתה רוצה תביא אותו, יחקרו אותו, יש לי עו"ד, ולבדוק איתו למה הוא חושב שאני חייב לה כסף.

  ....

  ת:    לא אני כתבתי את זה, ואני גם לא יאשר את זה.

ש:      ... בסעיף 28 לחוות דעתו, הוא אפילו אומר, שאתה אמרת לו, אחרי ששמעת את ממצאיו. שאתה מוכן לשלם את הסכום הזה של 46 680, אז עכשיו אתה עונה לי, האם ייתנו לי לחקור אותו, אז אני אחקור אותו?

....

ת:       ..... אתה מבקש שאני אתייחס לאיזשהו נתון של חוב, יש איזושהי התחשבנות ביני לבין קורין, יש כמה שהיא לא שילמה לי, יש את קוהלת שאני השקעתי ולא קיבלתי, יש החזר על החתונה שלא קיבלתי, ויש סכום שנמצא בזכות מבחינתה אצלי, הכל ביחד, בסופו של דבר בסך הכל הכללי אני בהרבה מאוד חוב שהיא חייבת לי, ומי יודע? כי אחרי שנה שהיא שילמה את קוהלת, היא הפסיקה, היא הפסיקה לחשוף את הנתונים" (שם, עמ' 28 שורה 4 לפרוטוקול הדיון).

 

התחמקות הנתבעים מתשלום הסכום שאושר על ידי המומחה מטעמם וזאת על אף הצהרתו "האצילית" של איתן כי הוא יעשה זאת, משליכות על כלל טענות ההגנה במשפט ושוב מלמדות כי עניין לנו במי שכל מטרתו היא לגזול את כספם של אחרים שנתנו בו את מבטחם.

 

לאור האמור לעיל יש לקבל את קביעת מומחה בית המשפט ולפסוק לתובעות את יתרת הזכות המופיעה בכרטסות הנתבעים כפי שנקבע בחוות דעתו בסך של 102,604 ₪.

 

עלות חוות דעת רפואיות

 

27. אין חולק כי הנתבעים או מי מהם שילמו עבור חווה"ד הרפואיות. דא עקא, הנתבעים לא הציגו כל ראייה ביחס לגובה הסכום ששולם והם אף לא טרחו להזמין מי מהרופאים שנתן חוות דעת למתן עדות במשפט. לא זאת אלא זאת, הנתבעים הציגו שלל גרסאות ביחס לסכום ששולם עבור חווה"ד הרפואיות, וזאת כמפורט להלן:

 

• בנספח י' לחוו"ד רו"ח יסקין – מסמך של חב' ר.מ.ד המפרט חיובים נטענים של חב' אלאל – נרשם כי עלות חווה"ד הרפואיות הינה בסך של 29,500 ₪.

 

• בתצהיר תשובות לשאלון, מוצג ת/10, פירט איתן (באמצעות בנו) את התחומים השונים בהם ניתנו חווה"ד הרפואיות ועלות כל אחת מהן, והסכום הכולל הינו 46,000 ₪ (53,820 ₪ כולל מע''מ).

 

• בסעיף 9 לחוו"ד מומחה בית המשפט החיוב בכרסות הנתבעים עבור חווה"ד הרפואיות הינו בסך של 63,985 ₪ ובס"ק 9(ד) לחוות הדעת נאמר כדלקמן: "ביקשתי מספר פעמים מהנתבעים להציג את חשבוניות המומחים בכדי שאוכל לבצע השוואה לסכומים אותם חייבו את התובעות, אולם לא עלה בידי לקבלם".

 

בחקירתו הנגדית ניתנה לאיתן הזדמנות ליישב בין שלל גרסאותיו כמפורט לעיל, אולם בנדון הוא מסר תשובות בלתי משכנעות בעליל ואף המציא טיעונים וגרסאות חדשות שאין להן תימוכין בחומר הראיות שבתביעה. להלן אפרט:

 

• משהופנה איתן לעלות הנטענת של חווה"ד הרפואיות בסך של 29,500 ₪, הוא המציא טענה חדשה כאילו הסכום אינו כולל חוות דעת אלה ואחרות, באומרו: "....הסכום הזה זה הסכום שהייתה צריך (צ"ל: צריכה – ר.ח.) לשלם עבור חוות הדעת הרפואיות שקשורות לנושא של פטור ממס הכנסה. חוץ מזה היו חוות דעת רפואיות קשורות לניידות שזה לא קשור לפטור ממס ההכנסה ולכן זה לא הוצאה מוכרת ולכן זה לא הוצאה של אלאל הפקות, זו הוצאה של קורין אלאל אישית.... דבר נוסף, כל מה שקשור לנושא של רותי זה גם לא קשור לאלאל הפקות, חוות הדעת הרפואיות של רותי, וגם חוות הדעת הרפואיות של אמא שלה, של הסיעוד, גם לא קשורות לחוות הדעת של קורין, כי גם זה לא הוצאה מוכרת" (שם, עמ' 1-2 החל משורה 32 לפרוטוקול הדיון). והנה, משהקשה ב"כ התובעות בחקירתו הנגדית, השיב איתן באומרו:

 

"ש:   ... אבל יסקין לא שאל אותך רק על אלאל הפקות, שאל אותך מה חייבת לך קורין?

  ת:    אני דיברתי פה רק על מה שקשור לטיפול בנושאים המקצועיים שטיפלתי לקורין, שקשורים למס הכנסה, אני אומר שוב, חוזר פעם שנייה,

  ש:    רגע, ומעבר לסכום הזה, היא צריכה לשלם לך משהו על?...

  ת:    כנראה שהיא שילמה, או שזה בתוך החשבון הכללי, אבל זה צריך לבדוק את החשבונות, אבל אם אתה שואל על חוות דעת רפואיות, זה לא כל חוות הדעת הרפואיות"(שם, עמ' 2 שורה 9 לפרוטוקול הדיון).

 

הנה אם כן, איתן עצמו אינו שולל את האפשרות כי קורין או מי מטעמה שילמו עבור חלק מחווה"ד הרפואיות, דבר המעיד על תלישות טענותיו ורישומיו בנדון.

 

• משנשאל איתן מה הסכום שהיה על קורין לשלם עבור חווה"ד הרפואיות, הוא השיב לאחר ניסיון התחמקות "....סכום מדויק אני לא יכול להגיד לך, אפשר לבדוק את זה בספרים" (שם, עמ' 4 שורה 18 לפרוטוקול הדיון). בהמשך, הוסיף איתן וטען כי הסכום צריך להיות לפחות פי שניים מהסך של 29,500 ₪, משמע, לכל הפחות 59,000 ₪ (שם, עמ' 4 שורה 9 לפרוטוקול הדיון).

 

• משנשאל איתן על עלות חווה"ד הרפואיות כפי שציין בחוו"ד מומחה בית המשפט מפיו – 63,985 ₪ - הוא נאחז תחילה בטענה כאילו בשל מצבו הרפואי זכרונו בגד בו ובהמשך הוא ניסה להתחמק ממתן תשובה עניינית לשאלה, באומרו:

 

''ש:      ולמומחה מטעם בית המשפט אתה אמרת שבגין חוות דעת מומחים קורין הייתה צריכה לשלם לך בסך הכל 63,985 ש"ח. למה היום אתה לא יודע לתת סכום מדויק ואז ידעת?

ת:       אחד זה שאתה מסתמך על הזכרון של בן-אדם שכבר עבר אירוע מוחי בדרך והוא היה בקומה ושנתיים בית לוינשטיין, זה אחד , שתיים, מה שרשמתי אז זה מה שרשמתי למה שנתתי, מה שנתתי והמסמכים גיבו את הדברים האלה אצל רואה חשבון בילו

ש:      זאת אומרת שעכשיו אתה מעיד שהסכום המדויק הוא מה שמסרת לרואה חשבון בילו, שזה 63,985?

  ת:       כל מה שמסרתי זה מה שצריך להיות.

  ש:      זו האמת?

  ת:       ואמרתי עכשיו לפחות פי שתיים, צדקתי לפחות פי שתיים זה בערך 60,000, לא הייתי רחוק''(שם, עמ' 5 שורה 17 לפרוטוקול הדיון)

 

אעיר כי ניסיונו של איתן להיתלות במצבו הרפואי ולפגיעה הנטענת בזיכרונו אינו משכנע בעיניי כלל ועיקר. בנדון, לא רק שלא הוגשה חוות דעת קוגניטיבית לתמיכה בטענה הנ"ל, אלא מעדותו של איתן התרשמתי כי מדובר באדם ממולח, ממוקד וערני אשר זכר היטב פרטים מפרטים שונים מקום שהדבר היה נוח לו ושירת את עניינו במשפט.

 

• משנשאל איתן על העלות הנטענת של חווה"ד הרפואיות כפי שצוין בתצהיר תשובותיו לשאלון – 53,820 ₪ כולל מע"מ – הוא התחמק ממתן תשובה עניינית, באומרו "אין לי נתונים לענות לך על השאלה שלך" (שם, עמ' 8 שורה 13 לפרוטוקול הדיון).

 

תאמר אפוא מעתה, לא רק שהנתבעים לא תמכו את טענתם ביחס לעלות חווה"ד הרפואיות  בראיות מספקות ולא טרחו להזמין מי מהרופאים שנתן חוות דעת למתן עדות במשפט, אלא הם אף הציגו שלל גרסאות בנדון ומשניתנה לאיתן הזדמנות ליישב בין אותן גרסאות, הוא הסתבך בשקרים נוספים והעלה יש מאין טענות חדשות שאין להן זכר בחומר הראיות.

 

28. שקלתי בדעתי שמא בהעדר מחלוקת כי הנתבעים נשאו בעלות חווה"ד הרפואיות, אזי יש לקבל את בקשתם החלופית ולקבוע את גובה הסכום על דרך האומדנה, אולם בסופו של יום נחה דעתי כי אין לעשות זאת. להלן אנמק.

 

בהתאם להלכה הפסוקה, בית המשפט מוסמך לפסוק סעד כספי על דרך האומדנה מקום בו אין חולק כי בעל דין זכאי לקבל סעד כאמור, אולם מטעמים ענייניים שאינם בשליטתו לא ניתן לכמת באמצעות ראיות את גובה הסעד המדויק (ר' רע"א 39401-09-24 י. זילברמינץ ובנו בע"מ נ' בן דוד, פסקה 5 לפסק הדין, רע"א 3918/19 ורול נ' קיבוץ להבות הבשן, עמ' 7 לפסק הדין, וכן רע"א 3608/17 הנסון (ישראל) בע"מ נ' אל סייד, פסקה 13 לפסק הדין, פורסמו בנבו). לא כך מצב הדברים במקרה דנן, שכן אף אם תאמר כי הנתבעים שילמו באופן מרוכז למומחים הרפואיים עבור מתן חוות דעת, לא ברור מדוע הם לא טרחו להציג את דרישות הרופאים בנדון שבאמצעותן ניתן היה לעמוד על גובה הסכום הנדרש מקורין. כן לא נהיר מדוע לא טרחו הנתבעים להזמין מי מהרופאים אשר נתן חוות דעת למתן עדות במשפט. חיזוק נוסף למסקנה אליה הגעתי בנדון מצאתי בעדותו של איתן עצמו, כמצוטט לעיל, בה הוא לא שלל את האפשרות כי קורין או מי מטעמה שילמו חלק מעלות חווה"ד הרפואיות.

 

בנסיבות העניין, הנתבעים אינם זכאים לסכום שהותיר מומחה בית המשפט להכרעת בית המשפט עבור חוו"ד רפואיות בסך של 63,985 ₪, כולו או בחלקו. כתוצאה מתחייבת, סכום זה יתווסף לחיובים בהם יחויבו הנתבעים כלפי התובעות.

 

הוצאות החתונה

 

29. הנתבעים לא הציגו ולו בדל ראיה ביחס להוצאות ששילמו לספקים ונותני השירות השונים עבור חתונתן של קורין ורות, ותחת זאת הם מבקשים לקבל את הרישומים שלהם בנדון ככזה ראה וקדש. גישה זו, מן הסתם, אין לקבל, מה גם ובחקירתי הנגדית העיד איתן ביחס לעלות הוצאות החתונה באומרו: "אני אגיד לך זה רשום בדיוק, זה רשום לי ... זה לא היה הרבה כסף יחסית אבל זה רשום בדיוק, זה מפורט מדויק כמה עלה כל דבר שמה יש פירוט מלא מדויק על הזה וקבלות מסודרות" (שם, עמוד 25 שורה 25 לפרוטוקול הדיון) (ההדגשה אינה במקור – ר.ח.). הנה אם כן, בידי הנתבעים לא רק רישום מדויק אלא גם "קבלות מסודרות" ביחס לעלות החתונה, ועל אף זאת הם נמנעו מהצגתן כחלק מראיותיהם במשפט. מחדלם זה של הנתבעים שוב מקים את החזקה שנקבעה בהלכה הפסוקה, לפיה, לו הוצגו אותן ראיות הן היו נוגדות את גרסת הנתבעים ותומכות בגרסת הצד שכנגד.

 

לא זאת אלא זאת, גם ביחס לעלות החתונה בה נשאו, הציגו הנתבעים שלל גרסאות, וזאת כמפורט להלן:

 

• בסעיף 190 לתצהיר עדותו הראשית, מוצג נ/2, טען איתן כי עלות החתונה היתה פחות מ-50,000 ₪.
• כעולה מסעיפים 6 ו-10 לחוו"ד מומחה בית המשפט, הנתבעים טענו בפניו כאילו עלות החתונה היתה בסך של 54,263 ₪ (וגם לעניין זה נאמר בס"ק 10ד' לחוו"ד כי על אף בקשות חוזרות ונשנות של מומחה בית המשפט, הנתבעים נמנעו מלהציג בפניו חשבוניות של הספקים ונותני השירות הרלוונטיים או השיקים ששולמו להם).

 

• בשיחה מוקלטת אשר התמליל שלה הוגש וסומן ת/11, טען איתן כי עלות החתונה היתה בסך של 40,000 ₪ (שם, עמ' 15 שורה 21 לתמליל).

 

גם לעניין זה ניתנה לאיתן הזדמנות ליישב בין שלל גרסאותיו לעיל, אולם, יש לומר כדרכו, הוא שוב מסר תשובות מתחמקות, מתפתלות ובלתי משכנעות באומרו: "אני לא זוכר, ממש לא זוכר" (שם, עמ' 25 שורה 30 לפרוטוקול הדיון), "54 אולי 49,999 גם יכול להיות, אני לא יודע, תראה לי את הנתונים, את המספרים, את הקבלות, אני אתן לך תשובה מדויקת" (שם, עמ' 26 שורה 5 לפרוטוקול הדיון). כמו כן, משהתבקש איתן על ידי בית המשפט להסביר מדוע יש בפיו מספר גרסאות ביחס לעלות החתונה בה נשאו הנתבעים, זאת ללא קשר לשאלה מה גובה הסכום, הוא שוב התחמק ממתן תשובה עניינית באומרו "אני אמרתי פחות מ-50,000 שקלים כי ידעתי שזה לא עבר את ה-50 פחות או יותר, 54 זה שרואה חשבון בילו כנראה קיבל את כל ההוצאות ואת הדיווחים והכל ובדק וראה שזה 54,000 במקום 300,000 שזו היתה התכנית המקורית שלהם" (שם, עמ' 26 שורה 18 לפרוטוקול הדיון). למותר לציין כי אין בטיעונים אלה הסבר המניח את הדעת מדוע איתן מעלה שלל גרסאות ביחס לעלות חתונת קורין ורות ועל כן אין אלא להסיק כי גם בנדון כל שבפיו הם שקרים החפים מן האמת.

 

האמור לעיל ביחס לקביעת עלות חווה"ד הרפואיות על דרך האומדנה נכון שבעתיים ביחס להוצאות החתונה, ושני טעמים לכך: האחד, אין בידי בית המשפט כלים כלשהם לקביעה בתחום שכזה, והשני, משהעיד איתן כי יש ברשותו "קבלות מסודרות" אזי ממילא בהתאם להלכה הפסוקה כמפורט לעיל, אין כל מקום לקבוע את עלות החתונה על דרך האומדנה.

 

לאור האמור לעיל, הנתבעים אינם זכאים לסכום שהותיר מומחה בית המשפט להכרעת בית המשפט עבור עלות החתונה בסך של 54,263 ₪, כולו או בחלקו. כתוצאה מתחייבת. סכום זה יתווסף לחיובי.

 

תשלום לרשויות

 

30. בסעיף 11 לחוות דעתו, דחה מומחה בית המשפט את החיוב שהושת על קורין בכרטסת הנתבעים עבור תשלום לרשויות בסך של 34,294 ₪, וזאת בהעדר אסמכתא לתמיכה באותם חיובים ולאור העובדה כי על אף פניותיו של מומחה בית המשפט, הנתבעים לא הציגו בפניו כל ראיה בנדון. יצוין כי בסעיף 11(ז) לחוות דעתו, קבע מומחה בית המשפט שככל ויוצגו ראיות כאמור אזי ניתן יהיה לאשר את החיוב הנ"ל, אולם הנתבעים, וטעמיהם עמם, לא הציגו ולו בדל ראיה בנדון, ועל כן הם אינם זכאים לאישור הסכום האמור, כולו או בחלקו.

 

תשלום לרשויות המס

 

31. טענת הנתבעים כאילו הם שילמו לרשויות המס סך של 86,286 ₪ שהוטלו על קורין הינה נדבך נוסף להעדר הגנת אמת ושוב ניסיון עקר להמציא יש מאין הצדקה לכך כי איתן שלח את ידו בכספה של קורין. אבהיר להלן.

 

נזכיר כי הנושא עלה בסעיף 12 לחוו"ד מומחה בית המשפט, בו הוא הפנה לשני נימוקים השוללים את טיעון הנתבעים בנדון; האחד, על אף הטענה כאילו מדובר בתשלומי מס לשנים 2009-2010, החיוב בגינם בכרטסות הנתבעים נרשם בשנת 2016. השני, החיוב המופיע באותן כרטסות הינו בסך של 86,286 ₪ בעוד כי התשלום הנטען לרשויות המס הינו 97,596 ₪. בנסיבות העניין, קבע מומחה בית המשפט בס"ק 12(1) לחוות דעתו ש"ככל ויוצגו בפני בית המשפט השיקים וההסדר המתאים, אזי שניתן יהיה לאשר החיובים".

 

והנה, לא רק שהנתבעים, כדרכם בניהול ההליך, לא הציגו ראיות תומכות כאמור לעיל, אלא עובר למתן חווה"ד המשלימה הם טענו כאילו חלק מהשיקים נמשכו על ידי מי מהנתבעים לכיסוי הסדרי מס של קורין מיום 23.03.2009 על סך כולל של 97,596 ₪. לעניין זה, קבע מומחה בית המשפט בסעיף 7 לחווה"ד המשלימה כי בניגוד לטענת הנתבעים, קורין שילמה מחשבונה את המס המתחייב ואשר בשנת 2009 בלבד הגיע לסך של  143,381 ₪, לרבות שלושה תשלומים ששילמה לנתבעים באותה תקופה בסך כולל של 83,178 ₪. בנסיבות העניין, נקבע בסעיף 8 לחווה"ד המשלימה כי אין לקזז מסכום השיקים את הסכום הנטען על ידי הנתבעים עבור תשלום חובות מס לעבר.

 

בבחינת למעלה מהצורך, ועל מנת, להמחיש שוב את הגנת הבדים של הנתבעים, ראוי להפנות לנטען בסעיף 326 לסיכומיהם, טענה סתמית המנותקת מן המציאות ומקביעות מומחה בית המשפט כמפורט לעיל, לפיה  "המדובר בכיסוי חובות עבר של התובעות במסגרת הסדר תשלומים. גם כאן, הכסף יצא מכיס הנתבעים לכיסוי חוב של התובעות, ואין כל הצדקה משפטית או מוסרית (!!! – ר.ח.) לפטור אותן מהשבתו", אכן, "מילים כדורבנות" וכל המוסיף גורע.

 

לאור האמור לעיל, החיוב המופיע בכרטסות הנתבעים עבור תשלום לרשויות המס בסך של 86,286 ₪, אינו בדין יסודו, כולו או בחלקו.

 

שכ"ט עבור פטור ממס

 

32. המחלוקת בנדון מחייבת התייחסות לשלוש סוגיות כדלקמן:

 

• מה סוכם בין קורין לבין איתן ביחס לשכרו של האחרון עבור חסכון במס.
• מה היה גובה הכנסותיה של קורין במועדים הרלוונטיים לתביעה.
• בהינתן כי היה על קורין לשלם לאיתן שכר עבור חיסכון מס, מה היה גובה החיסכון בשנים הרלוונטיות.

 

אקדים את המאוחר ואומר כי תקצר היריעה מלהכיל את שלל הפרכות, הסתירות והשקרים שעלו בגרסתו, ליתר דיוק, גרסאותיו, של איתן, בסוגיות לעיל. מכל מקום אפרט להלן ולו עיקר הדברים.

 

33. ביחס לסיכום בעניין שכרו של איתן עבור חסכון במס, הוא העלה מספר גרסאות, כלהלן:

 

• בהתאם להסכם שכ"ט לא חתום שהציגו הנתבעים, נספח ו' לחוו"ד רו"ח יסקין, השכר המגיע עבור חיסכון במס לשנים עברו הינו 20% כולל מע"מ ועבור נכות לצמיתות הוא בגובה שווי ההטבה במס לחצי שנה ומע"מ עליו.
• בהתאם למכתב הנתבעים מיום 25.10.2012, נספח ה' ו-ז' לחוו"ד רו"ח יסקין, השכר המגיע עבור חיסכון לשנים עברו הינו 20%, הפעם בתוספת מע"מ, ועבור נכות לצמיתות הוא בגובה שווי ההטבה של שנה אחת, לא חצי שנה כאמור לעיל, בתוספת מע"מ, כאשר שנת הייחוס הינה 2011.
• במייל אשר שלח איתן לרות ביום 30.10.2014, נספח ח' לחוו"ד רו"ח יסקין, התבקש תשלום עבור חיסכון נטען במס בשיעור של 20% ומע"מ עליו, כאשר שנת הייחוס הינה 2013, ולא 2011 כאמור לעיל.
• במכתבו של איתן לרו"ח יסקין מיום 22.01.2018, נספח ט' לחוות דעתו, נאמר כי השכר המגיע עבור פטור ממס לצמיתות נגזר משווי ההטבה המקסימאלי, משמע חיסכון תיאורטי, ומע"מ עליו. טיעון זה חזר על עצמו בשיחה המוקלטת, מוצג ת/11, עמד 11 שורה 19, אולם איתן שלל אותו בחקירתו הנגדית, באומרו:

 

''ש:   ... שאתה מסביר לנו שבמקרה של התובעות, .... הסיכום היה כפי שאמרת קודם... הסיכום על שכר טרחה לצמיתות היה כפי שאמרת לכל אורך הדרך, היום?

  ת:    שווי הטבה של 2011 פלוס מע"מ.

  ש:    ואם אתה נתפסת אומר משהו אחר, כמו למשל הטבה מקסימלית של שנה, תיאורטית, ולא מעשית, אז הכוונה שלך הייתה להגיד, שזה מה שאחרים משלמים אבל לא התובעת, זה מה שמקובל לגבות?

  ת:    לא, ... להגיד ששווי הטבה המקסימלי מבחינת הרשויות זה שווי הטבה, זה לא מה שנדרש מהתובעת'' (שם, עמ' 22 שורה 31 לפרוטוקול הדיון)(ההדגשה אינה במקור – ר.ח.)

 

34. גם ביחס לגובה הכנסותיה של קורין והחיסכון במס בו זכתה, כביכול, העלו הנתבעים מספר גרסאות, כלהלן:

 

• לתצהיר תשובותיו לשאלון, מוצג ת/10, צירף איתן סימולציות ביחס לשומות המס הצפויות של קורין לשנים 2008-2012 מהן נגזר החיסכון הנטען במס ואשר מתוכו נקבע השכר המגיע לו. זאת יודגש, בחקירתו הנגדית אישר איתן כי הוא עצמו ערך את הסימולציות הנ''ל (שם, עמ' 11 שורה 2 לפרוטוקול הדיון), ומהן עולה כי הוא גזר את שכרו מסכום ההכנסה ולא מסכום ההכנסה החייבת במס, שמן הסתם הוא נמוך יותר. לא פלא אפוא כי משנשאל מומחה בית המשפט בחקירתו הנגדית ביחס לאותן סימולציות, הוא השיב באמרו:

 

"ש:    .... אתה מקבל את זה שהסימולציות האלה הן שקריות?

   ת:   כן, אני הייתי רואה שאפילו ביותר חומרה, אבל לא אני שיגיד, אבל זה, מציגים משהו שהוא לא אמיתי כדי לגבות עמלה" (שם, עמ' 5 שורה 9 לפרוטוקול הדיון).

 

• בחקירתו הנגדית אישר איתן כי הסימולציות שהוא עצמו ערך "היא מבוססת על הספרים הפנימיים שלנו ביום-יום" והוסיף וטען כאילו "....הספרים שהוגשו דרך ... רשויות המס, אני אומר לך שהם פיקטיביים" וכי "מה שהעברתי בכרטסות, זה הספרים האמיתים, וזה המצב האמיתי" (שם, עמ' 18 שורה 17, 21 ו-29 לפרוטוקול הדיון). הנה אם כן, לצורך קביעת גובה החיסכון הנטען במס בו זכתה, כביכול, קורין, וממנו נגזר שכרו של איתן, הוא מינה את עצמו כפקיד שומה לכל דבר ועניין, פסל את הספרים והדוחות שהגישה קורין לרשויות המס, קבע בעצמו שומה חלופית, כל זאת ללא זכות השגה או ערעור, זכות הניתנת בדין כאשר מדובר בפקיד שומה מטעם מדינת ישראל. ממש לקרוא ולא להאמין.

 

• בהמשך חקירתו מיום 30.06.2025 נשאל איתן על ידי בית המשפט באם הוא חישב את השכר הנטען המגיע לו עבור חיסכון ממס גם מההכנסה "בשחור" שכביכול קורין לא דיווחה עליה, והפעם, בניגוד לתשובותיו כמצוטט לעיל, הוא שלל זאת באומרו:

 

"כב' השופט:     .... מבין השורות אני מבין, מר בראון, שאתה לקחת שכר עבור במרכאות החיסכון במס מההכנסה שהמנוחה לא דיווחה עליה? או הייתה בשחור? זה מה שאתה אומר?

ת:                         אני לקחתי מהמחזור ההכנסות שלה,

.....

ת:                         את ה-20% שלי,

כב' השופט:       כולל גם הכנסות שלא דווחו, שהיו בשחור, זה מה שאתה אומר?

ת:                        לא, לא, 200 ומשהו זה ממחזור הכנסות שדווח מעבר לזה עוד, עוד כמה מאות אלפים זה מה שלא דווח, אבל אני לקחתי מתוך מה שדווח, אני לא יכול לקחת ממה שלא דווח, רק אמרתי והערתי ויש אסמכתאות כתובות לכל אורך הדרך שאני אומר אתם עובדים בשחור.

ש:                        אבל מר בראון, כשאנחנו מסתכלים על השומה,

ת:                         את השחור לא חישבתי," (שם, עמ' 13 שורה 22 לפרוטוקול הדיון).

 

35. זאת יודגש, הן רו"ח יסקין והן מומחה בית המשפט קבעו בחוות דעתם כי למעט חיסכון זעום במס בסך של כ-500 ₪ בתקופה הרלוונטית לתביעה, קורין לא נהנתה מחיסכון נוסף כלשהו.

 

בחקירתו הנגדית הופנה איתן לקביעות לעיל, ובנדון הוא השיב, מבלי להניד עפעף כי הוא קורא תיגר עליהן, ממש כך (שם, עמ' 15 שורה 4 לפרוטוקול הדיון). דא עקא, אין מאחורי קריאה זו ולא כלום, שכן משנשאל בהמשך חקירתו מדוע הוא לא טרח להציג ראיות ביחס לחיסכון במס ממנו נהנתה, כביכול, קורין, אזי כל שהיה לו לומר הוא "לא יודע, זה צריך, אני חושב שה... 15 לא יודע, אין לי מושג" וכן "אין לי מושג אף אחד לא ביקש ממני" (שם, עמ' 9 שורות 19 ו-21 לפרוטוקול הדיון).

 

למותר לציין כי בעל דין שיש בפיו הגנת אמת אינו מסתפק לטעון גבוהה גבוהה כי הוא קורא תיגר על קביעותיהם של מומחה בית המשפט והצד שכנגד, אלא היה מעלה גרסה אחידה ועקבית הנתמכת בראיות מספקות. משלא כך נעשה במקרה דנן, אזי אין אלא להסיק כי מדובר בהצהרה חלולה שאין מאחוריה ולא כלום.

36. העולה מן המקובץ, איתן אינו זכאי לשכר כלשהו עבור החיסכון הנטען במס בו זכתה, כביכול, קורין. מסקנה זו עולה ומתחייבת לאור ריבוי הפרכות, הסתירות, חוסר העקביות וההיגיון בטיעוניו של איתן, כמפורט לעיל, וכן משהוכח במשפט כי בפועל קורין לא זכתה לכל חיסכון במס (למעט סכום זניח של כ-500 ₪).

 

לא נעלמה מעיניי קביעת מומחה בית המשפט בחוות דעתו לפיה איתן זכאי, כביכול, לשכ"ט עבור חיסכון במס בסך של 30,946 ₪, סכום שהופחת בתשובות המומחה לשאלות ההבהרה לסך של 17,678 ₪. דא עקא, בנדון יש להפנות לסעיף 14 לחוו"ד מומחה בית המשפט לפיו, הסכום שנקבע בנדון הוא בכפוף לאישור הסכם שכה"ט הנטען, והרי מהנימוקים כמפורט לעיל, הסכם כאמור לא הוכח במשפט.

 

בנסיבות העניין, לסכומים שאושרו לזכותה של קורין וחב' אלאל בהתאם לחוו"ד מומחה בית המשפט, יש להוסיף סך של 30,946 ₪.

 

שכ"ט עבור הנהלת חשבונות

 

37. אין חולק כי עד להקמת חב' אלאל, קורין שילמה לנתבעים שכר עבור הנהלת חשבונות שוטפת בסך של 590 ₪ לחודש וכן סך של 2,950 ₪ עבור הגשת דוח שנתי. והנה, עם הקמת חב' אלאל השכר עבור הנהלת חשבונות שוטפת הגיע לסך של 1,755 ₪ לחודש וכן 5,850 ₪ עבור דוח שנתי (שם, סעיף 13 לחוו"ד מומחה בית המשפט).

 

בסעיף 166 לתצהיר עדותו הראשית טען איתן כאילו רו"ח סופר הוא זה שייעץ לקורין להקים את חב' אלאל, אף כי הוא עצמו צידד בעצה זו וזאת מהטעמים שפורטו שם. והנה, יש לומר כהרגלם במשפט, הנתבעים לא טרחו להזמין את רו"ח סופר למתן עדות במשפט וכן הם לא הגישו כל אסמכתא לחיזוק טענתם בנדון. בנסיבות העניין, אני דוחה את טענת הנתבעים כאילו רו"ח סופר הוא זה שייעץ לקורין להקים את חב' אלאל ותחת זאת אני מקבל את גרסתה של קורין לפיה איתן הוא הוא זה אשר ייעץ עצה זו.

 

38. בסעיפים 73-77 לחוות דעתו התייחס רו"ח יסקין להעדר היגיון עסקי בהקמת חב' אלאל וזאת לאור ההכנסה הנמוכה שהיתה לקורין במועדים הרלוונטיים לתביעה. עמדה דומה קבע מומחה בית המשפט בתשובותיו לשאלות ההבהרה של קורין וחב' אלאל באומרו כי לאור גובה ההכנסות והרווחים שהיו לקורין, שיעור המס המתחייב ממנה כעוסק מורשה נמוך משיעור מס החברות המתחייב מחב' אלאל.

 

וגם זאת, בחקירתו הנגדית אישר איתן כי הוא אינו רואה חשבון ולא יועץ מס (שם, עמ' 6 שורה 4 לפרוטוקול הדיון). בנסיבות העניין, סבורני כי יש לראות אף ביתר חומרה את העצה אשר ייעץ לקורין, עליה היא הסתמכה ואשר הולידה את הקמת חב' אלאל. בנדון מצופה היה כי איתן יפנה את קורין למומחים לדבר ולא לתת לה עצות שאינן בתחום מומחיותו.

 

39. בסעיף 13 לחוות דעתו ערך מומחה בית המשפט טבלה שגבו הנתבעים מקורין ומחב' אלאל עבור הנהלת החשבונות לשנים 2012-2017, וזאת בהתאם לתעריפי הנתבעים עצמם. הפער בין השכר המגיע לנתבעים עבור הנהלת חשבונות לאחר הקמת חב' אלאל לבין השכר שהיה מגיע להן מעיסוקה של קורין כעוסק מורשה מגיע לסך של 22,934 ₪ (זאת לאחר ניכוי הסכומים שלא אושרו על ידי מומחה בית המשפט). יש להורות אפוא על השבת הסכום הנ"ל לתובעות והוא ייפסק להן בהתאם.

 

עגמת נפש

 

40. לאור התנהלותו של איתן, שכאמור ניצל באופן ציני את האמון שנתנו בו קורין ורות על מנת לעשוק ולעקוץ אותן וכן לשלוח את ידו לפרי עמלה של קורין המנוחה, כל זאת תחת כסות מזויפת ושקרית של חבר אמת, כמעט בן בית, מחייבים לפסוק לתובעות פיצוי עבור עגמת נפש. יתרה מכך, העובדה כי הנתבעים אחזו בקרנות המזבח ובחרו לנהל את המשפט עד תום, כל זאת על סמך טענות סרק חסרות כל אחיזה במציאות וכאשר קורין המנוחה סבלה ממחלה קשה אשר למצער הכריעה אותה לפני תום המשפט ומבלי שהתאפשר לה לראות את סופו, כל אלה הן נסיבות התומכות בפסיקת פיצוי עבור עגמת נפש. זאת יודגש, התובעות העמידו את הפיצוי בראש נזק זה על סכום ריאלי ביותר, אף על הצד הנמוך, של 40,000 ₪, ובהתאם לכך הוא ייפסק במלואו לתובעות.

 

סיכום

 

41. לאור מכלול הנימוקים המפורטים לעיל, התובעות זכאיות לקבל מהנתבעים את מלוא הסכומים כאמור להלן:

 

1. סך של 320,945 ₪ שאושר על ידי מומחה בית המשפט בחוות דעתו ובתשובותיו לשאלות ההבהרה של התובעות.
2. סך של 166,295 ₪ שאושר על ידי מומחה בית המשפט בהתאם לחוות דעתו המשלימה.
3. סך של 86,286 ₪ עבור חיוב שלא כדין בגין תשלום נטען לרשויות המס.
4. סך של 151,126 ₪ עבור יתרת הסכומים שהותיר מומחה בית המשפט להכרעת בית המשפט (לאחר ניכוי סך של 86,286 ₪ האמור לעיל).
5. סך של 30,946 ₪ החזר עבור חיוב בחיסכון מס.
6. סך של 22,934 ₪ עבור החזר שכ"ט הנהלת חשבונות.
7. סך של 40,000 ₪ עבור עגמת נפש.

 

ובסה"כ 818,528 ₪. דא עקא, הואיל והתביעה עומדת על סך של 815,594 ₪, ולאור עמדת התובעות בסעיף 217 לסיכומיהן, יש לפסוק לתובעות את מלוא הסכום הנ''ל אך לא מעבר לכך. סכום התביעה בתוספת ריבית שקלית בהתאם לחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961, מיום הגשת התביעה 03.06.2019, ועד להיום ובסה''כ 1,103,131 ₪.

 

42. ביחס להוצאות ההליך, יצוין כי בסעיף 217 לסיכומיהן פירטו התובעים את הוצאותיהן במשפט וכן הן אסמכתאות תומכות, כשמנגד הנתבעים לא העלו כל טענה, דרישה או הסתייגות בנדון. בנסיבות העניין יפסקו לתובעות מלוא ההוצאות, כמפורט להלן:

 

1. חלקן של התובעות בשכרו של מומחה בית המשפט בסך של 28,314 ₪ נומינלית. סכום זה משוערך להיום מגיע לסך של 36,489 ש''ח.
2. עלות שכרו של רו"ח יסקין מטעם התובעות בסך של 33,447 ₪ נומינלית. סכום זה משוערך להיום מגיע לסך של 43,452 ש''ח
3. עלות תמלול בסך של 2,304 ₪ נומנלית. סכום זה משוערך להיום מגיע לסך של 2,788 ש''ח
4. מחצית ראשונה של האגרה בסך 10,195 ₪. סכום זה משוערך מיום הגשת התביעה, 03.06.2019, ועד להיום מגיע לסך של 13,789 ש''ח.
5. מחצית שנייה של האגרה בסך של 11,258 ₪ נומנלית. סכום זה משוערך ממועד התשלום, 28.09.2023, ועד להיום מגיע לסך של 13,098 ש''ח.

 

ובסה''כ עבור הוצאות ההליך 109,616 ש''ח נכון להיום.

 

כמו לאור היקף ההליך, ההשקעה הרבה והיסודית של ב"כ התובעות והעובדה כי הדיון בו מוצה עד תום, ייפסק לתובעות שכ"ט עו"ד בסך של 325,424 ₪ (כולל מע"מ).

 

43. מלוא הסכומים כמפורט לעיל ישולמו עד ליום 24.06.2026, שאם לא כן הם יישאו ריבית שקלית בהתאם לחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961, מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

 

ניתן היום,  ז' סיוון תשפ"ו, 23 מאי 2026, בהעדר הצדדים.