פסק דין
לפניי תביעת נזקי גוף שהוגשה במסגרת חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן: "חוק פלת"ד"), שהגישה התובעת, קרן אלאלוף-שרעבי (להלן: "התובעת") כנגד הנתבעת, הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הנתבעת") לפיצוי בגין נזקים, שנגרמו לה, לטענתה, בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 28.7.2003 (להלן: "התאונה").
1.התובעת ילידת 23.6.1975 היתה המחזיקה במועדים הרלוונטים לכתב התביעה של רכב המבוטח על ידי הנתבעת.
2.אין חולק בין הצדדים בדבר קרות התאונה ועל היותה "תאונת דרכים" על פי חוק פלת"ד. המחלוקת בין הצדדים עוסקת בשאלת הנזק בלבד.
3.על פי הנטען בכתב התביעה, במועד התאונה היתה התובעת שחקנית ומפעילת תאטרון בובות ועבדה במוזיאון הילדים בחולון ובהצגות ילדים. כתוצאה מהתאונה, כך טוענת התובעת, נאלצה להיעדר מעבודתה שעות רבות ונגרמו לה הפסדי שכר. לעומת זאת, הנתבעת טוענת כי לא נגרמו לתובעת כל הפסדי שכר.
4.מומחה בית המשפט בתחום האורטופדי, ד"ר לאון קפלן, קבע כי לא נותרה לתובעת כל נכות אורטופדית צמיתה בעקבות התאונה, וכי נותרה לה נכות זמנית בשיעור של 20% לתקופה של חודשיים לאחר התאונה ונכות של 10% לתקופה של חודש לאחר מכן.
5.התובעת, בסיכומיה, עותרת לפסיקת פיצוי של נזק מיוחד בגין הפסדי שכר, הוצאות נסיעה ועזרת צד ג' לעבר וכן להפסד השתכרות בעתיק, עזרת צד ג' והוצאות לעתיד ונזק לא ממוני.
6.הנתבעת, כאמור, טוענת כי התובעת לא הרימה את הנטל המוטל על כתפיה להוכחת נזק מיוחד וכי בהעדר נכות צמיתה, אין מקום לפסיקת פיצוי בגין הפסד השתכרות לעתיד, הוצאות ועזרת צד ג' לעתיד, ולפיכך, מבקשת היא להעמיד את הפיצוי בגין כאב וסבל בלבד.
גובה הנזק
7.משאין חולק בין צדדים כי התובעת נפגעה בתאונת דרכים לפי חוק הפלת"ד, הרי שכל שנותר לבחון את שאלת גובה הנזק.
8.כאמור, המומחה מטעם בית המשפט קבע כי לא נותרה לתובעת כל נכות צמיתה, אלא קבע נכויות זמניות בלבד לתקופה של שלושה חודשים. התובעת טוענת בתצהירה כי בחודש התאונה, חודש יולי 2003 נעדרה מהעבודה 102 שעות ואילו בחודש אוגוסט 2003 נעדרה מהעבודה 60 שעות. לפיכך, עותרת היא לפיצוי בשיעור של 4,043 ₪ על פי שווי שעת עבודה בכפולה של מספר השעות.
9.בדין טוען ב"כ הנתבעת כי נזק מיוחד יש להוכיח. לענין זה נקבע כי:
"תורת הנזק ותורת הפיצוי אינן תורות מדויקות, ואינו נדרש דיוק מתימטי, ואינה נדרשת ודאות מוחלטת. כל שנדרש הוא, כי הנפגע - התובע יוכיח את נזקו ואת הפיצוי המגיע לו במידת ודאות סבירה . . . כלומר, באותה מידת ודאות המתבקשת מנסיבות העניין . . . על כן, באותם מקרים בהם - לאור טבעו ואופיו של הנזק - ניתן להביא נתונים מדויקים, על הנפגע התובע לעשות כן, ומשנכשל בנטל זה, לא ייפסק לו פיצוי". (ע"א 355/80 אניסמוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ, פ"ד ל"ה (2) 800, 809).
10.הפסד השתכרות לעבר - עיון בתלוש השכר של התובעת לחודש התאונה - חודש יולי 2003 - מעלה כי התובעת נעדרה בחודש זה 102 שעות. דא עקא, מועד התאונה הינו 28.7.2003, קרי סוף החודש, ומכאן שלא ניתן לייחס על שעות ההיעדרות בחודש זה לתאונה. הוא הדין לענין חודש אוגוסט 2003: מאחר ושעות ההיעדרות בחודש יולי 2003, עובר לתאונה, הינן 102 שעות, וזאת ללא קשר לתאונה מאחר והתאונה התרחשה בסוף החודש, ואילו בחודש אוגוסט 2003, לאחר התאונה, התובעת נעדרה פחות שעות - רק 60 שעות, הרי שלא ניתן לייחס את ההיעדרות לתאונה.
11.התובעת מוסיפה וטוענת בתצהירה כי נגרמה לה פגיעה בהכנסתה כעצמאית, ועותרת לפיצוי בסך של 2,500 ₪. ואולם, התובעת לא צירפה כל ראיה להוכחת טענתה בדבר פגיעה בהכנסתה כעצמאית, ולפיכך, טענתה זו לא הוכחה.
12.לאור האמור, אין מקום לפסוק פיצוי בגין הפסד השתכרות לעבר.
13.עזרת צד ג' לעבר- לענין זה נזכיר כי הלכה פסוקה היא כי לא כל עזרת בן משפחה פיצוי עומד בצדה. בהקשר זה ראה ע"א 370/79 פרפלצ'יק נ' מוטס, פ"ד לד (3) 551 ממנו אתה למד כי טרחה כשלעצמה, שאינה כרוכה בהפסד מצד הטורח, אינה מזכה בפיצויים. כמו כן בית המשפט קבע לא אחת כי אם העזרה ניתנה כ"עזרה מקובלת הניתנת במסגרת חיי משפחה תקינים", לא יהיה מקום לפסוק פיצוי בגין כך (ע"א 327/81 ברמלי נ' חפוז, פ"ד לח (3) 580, 588).
14.התובעת לא העידה מטעמה אף לא אחד מאלה שהיא טוענת כי נזקקה לעזרתם. בנסיבות אלה פועלת כנגדו החזקה לפיה: ". . . הימנעות מלהביא ראיה מצויה ורלוונטית תוביל את ביהמ"ש למסקנה, שאילו הובאה היא היתה פועלת לרעת אותו צד שנמנע מהגשתה" (ע"א 27/91 קבלו נ' בן שמעון, עבודות מתכת בע"מ ואח', פ"ד מ"ט (1) 450, 457).
15.בנסיבות אלה, משלא הוגשה כל ראיה להוכחת טענה זו, ובהתחשב בשיעור הנכות הרפואית הזמנית, לא מצאתי לנכון לפסוק לתובע דבר בראש נזק זה.
16.הוצאות רפואיות ונסיעות לעבר - בהתחשב במסמכים הרפואיים שהוצגו ובהנחה כי התובעת נדרשה להוצאות נסיעה לטיפולים ורכישת התרופות, אני פוסקת בדרך האומדן הסך 1,000 ₪.