אי סי איי טלקום בע"מ נ' כור תעשיות בעמ ואח'

החלטה

בפני שלוש בקשות הנוגעות לתובענה של אי.סי.איי טלקום בע"מ (להלן: "אי.סי.איי" או "המשיבה") נגד כור תעשיות בע"מ (להלן: "כור"), תדיראן (בפירוק מרצון) בע"מ (להלן: "תדיראן") ועו"ד שלמה הלר מפרק תדיראן בע"מ (להלן: "עו"ד הלר")

בקשה 4 בתיק 21798-12-09 היא בקשה לדחיית התביעה מחמת התיישנות מטעם שלושת הנתבעים (להלן: "המבקשים"). בקשה 3 בתיק 21798-12-09 היא בקשה לסילוק התביעה על הסף מטעם כור בשל העדר יריבות. בקשה 2 בתיק 21978-12-09 היא בקשה לסילוק על הסף מטעם עו"ד הלר בשל העדר יריבות גם כן.

התובענה העיקרית

בשנת 1998, מוזגה אל תוך אי.סי.איי , חברת תדיראן תקשורת. כור הינה הבעלים של תדיראן. לטענת אי.סי.איי, במהלך השנים 1995-1998 חברת תדיראן וחברות בנות שלה, בהן תדיראן תקשורת, הגישו דו"ח מס מאוחד לרשויות המס. הדו"ח המאוחד התייחס לחברות הקבוצה כאל ישות אחת לצרכיי מס, כאשר החברה האם, תדיראן, היא זו שבאה בדברים עם רשויות המס ושילמה את המס הקבוצתי. חברות הבת ניהלו את דיווחי המס שלהן ואת תשלומי המס מול חברת האם. הוסכם בין החברה האם לבין חברות הבת, כי לאחר שרשויות המס קובעות את שיעור מקדמות מס הכנסה הקבוצתי שעל תדיראן לשלם בגין צפי הכנסה קבוצתי לשנת המס, תקבע תדיראן מהו חלקה של כל אחת מחברות הבת בתשלום המקדמות הנ"ל שעל חברת הבת להעביר לידיה, ותדיראן תעביר את המקדמות במאוחד לרשות המסים. בנוסף, על פי הסכמה זו, לאחר שמתבררת חבות המס הסופית של תדיראן מול רשויות המס, תדיראן עורכת התחשבנות סופית בגין חבות המס של כל אחת מחברות הבת. במידה ומי מחברות הבת שילמה מקדמות בשיעור גבוה מזה שנקבע בחבות המס הסופית, תדיראן תשלם לאותה חברה בת את ההפרשים, ולהפך. במידה ושיעור המקדמות שנקבע למי מחברות הבת היה נמוך מדי, אותה חברת בת תשלום לתדיראן את ההפרשים. שיטה זו התגבשה לכדי הסכם מכללא (להלן: "ההסכם מכללא") ועל כך אין חלוקים הצדדים.

ביום 27.2.1996 נחתם הסכם בין תדיראן וחברות הבת בגין הגשת הדו"ח המאוחד (להלן: "הסכם השיפוי") (נספח 3 לכתב התביעה), במסגרתו הוסדר איחוד הדו"חות הכספיים של החברות לעניין קיזוז ההפסדים כאמור וההתחשבנות בין תדיראן וחברות הבת בגין קיזוז ההפסדים. בהסכם זה נקבע כי כל חברה אשר תנצל הפסדים של חברה אחרת בקבוצה תשלום סכום שיפוי המייצג את רכישת ההפסד, סכום הנמוך ב-3% מחבות המס שהייתה משולמת לפקיד השומה אלמלא איחוד הדו"חות וניצול ההפסדים, ותדיראן תחלק את סך כל סכומי השיפוי שהתקבלו אצלה בין כל החברות מעבירות ההפסדים, באופן שמההנאה הכלכלית מביזור ההפסדים ברמת הקבוצה נהנו גם החברות שמרוויחות אשר להן לא היו הפסדים.

ביום 22.12.1998 נחתם הסכם מיזוג בין אי.סי.איי לבין תדיראן ותדיראן תקשורת (נספח 8 לכתב התביעה)(להלן: "הסכם המיזוג"). במסגרתו התחייבה תדיראן לשלם לאי.סי.איי כל החזרי מס שהיא תקבל, ככל שהיא תקבל אשר שולמו על ידי תדיראן תקשורת ו/או על ידי חברת הבת שלה. חבות המס המוסכמת של תדיראן תקשורת לשנות המס 1995-1998 נקבעה ב-22 בדצמבר 2002 במסגרת הסכם שומות שנחתם בין תדיראן ותדיראן תקשורת לבין פקיד שומה למפעלים גדולים (להלן: "הסכם השומות").

לטענת אי.סי.איי, הסכם שומות זה קובע את חבות המס הסופית של תדיראן תקשורת ועל כן קמה לה זכות לקבל את החזרי המס של תדיראן תקשורת במסגרת ההסכם מכללא וההסכם השיפויים. מכאן תביעתה.

בקשה 4 - דחיית התביעה מחמת התיישנות

טענות המבקשים

לטענת המבקשים, עילת התביעה הנטענת העומדת לאי.סי.איי התיישנה מזה שנים, ואין לראות בהסכם השומות שנחתם עם פקיד השומה בשנת 2002 כיום היווצרות העילה. לטענתם, ההתחשבנות הפנימית בין חברות הקבוצה לא היתה תלויה בהגעה לסיום סופי עם רשויות המס.

הסכם השיפוי

הסכם השיפוי נחתם ביום 27.2.1996 וסעיף 6(א) קובע את המועד בו ישולם סכום השיפוי:

"סכום השיפוי ישולם לחברה שהפסדיה נוצלו, תוך 30 יום ממועד אישור הדוחות הכספיים של תדיראן, ובהתאם לדוח המס המשוער של כל חברה".

לטענת המבקשים, בטרם אושרו הדוחות הכספיים של חברת תדיראן, הגישה כל אחת מחברות הקבוצה "דוח מס משוער", שהיה למעשה הערכה שעשתה כל אחת מהחברות ביחס להכנסתה החייבת לצורך מס לשנת מס פלונית, על פיה חושבו הוצאות המס הצפויות של כל חברה בקבוצה. על בסיס דוח המס המשוער, ניתן היה לדעת, כבר במועד אישור הדוחות הכספיים של תדיראן, את סכום ההפסדים הניתנים לקיזוז.

על מנת ליתן מענה למצב בו היו הפרשים בין סכום השיפוי שחולק בין חברות הקבוצה לאחר אישור הדוחות הכספיים של תדיראן על ידי הדירקטוריון לבין סכומי השיפוי המדויקים שהיו אמורים להשתלם, נקבע בהסכם השיפוי, כי התחשבנות הסופית בין חברות הקבוצה ביחס להפרשים בסכום השיפוי תיערך במועד הגשת הדוחות המתואמים לשלטונות המס, זאת עפ"י ס' 6(ב) להסכם השיפוי:

"במועד הגשת הדוח המותאם של תדיראן לשלטונות המס, תיערך התחשבנות סופית לגבי סכום השיפוי. היה ויתברר כי הסכום ששולם כאמור בסעיף קטן א' מהווה תשלום ביתר או בחסר (להלן:"סכום ההפרש") ישולם סכום ההפרש, תוך 30 יום ממועד הגשת הדוח לשלטונות המס".

על כן, לטענת המבקשים, להתחשבנות היו שני שלבים וזאת בניגוד גמור לטענת המשיבה לפיה ההתחשבנות הסופית בגין הסכם זה צריכה היתה להיערך רק לאחר החתימה על הסכם השומות עם רשויות המס בשנת 2002.

הסכם מכללא

לטענת המבקשים, ההסכם מכללא היה נהוג בתדיראן במשך עשרות שנים, ועסק בהתחשבנות בין חברות הקבוצה בגין מקדמות המס שהעבירו חברות בנות לחברת האם (תדיראן) ובגין תשלום/החזר הפרשים שהיו בין המקדמות לבין חבות המס שלהן בפועל, בהתאם לשומה העצמית שהוגשה על ידי תדיראן. הסכם זה נקבע על מנת לתת מענה למצב בו על תדיראן הוטלה חובה לשלם מקדמות לרשויות המס בהתאם להוראות סעיף 175 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] התשכ"א-1961 (להלן - "הפקודה") בשם חברות הקבוצה כולה. על כן, החברות בקבוצה העבירו לתדיראן מדי חודש את סכומי המקדמות על חשבון חבות המס שתוטל עליהן בסוף השנה בהתאם לשומה העצמית, שיכולה היתה להיות גבוהה יותר או נמוכה יותר מסכומי המקדמות.