אי זכאות ידועה בציבור למחצית מהרכוש בשל היעדר כוונת שיתוף

פתח דבר

1.         בפני תביעה שכותרתה "תביעה לפירוק שיתוף וחלוקת רכוש", ואשר הוגשה על ידי התובעת כנגד בן זוגה, שהיה "ידוע בציבור" שלה.

הרקע ותמצית טענות הצדדים

2.         התובעת כבת 57 בעת הגשת התביעה, הנתבע בן 70 בעת הגשת כתב הגנתו, לאחר 2 ארועים מוחיים, כיום בכסא גלגלים, לאחר שמצב בריאותו הדרדר מאוד, סיעודי וזקוק לעזרת עובדת סיעודית 24 שעות ביממה.

            התובעת רווקה, הנתבע נשוי עד עצם היום הזה לאישה אחרת.

3.         לטענתה של התובעת, לאחר אישפוזו האחרון של הנתבע בבית לוינשטיין בחודשים האחרונים קודם הגשת התביעה, התנכלו לה ילדיו של הנתבע, נמנעה ממנה הגישה לחשבון הבנק והיא נאלצה לחיות מקצבת הבטחת הכנסה בלבד.

4.         התובעת מנתה בתביעתה את נכסיו של הנתבע וטענה כי חזקת השיתוף חלה על נכסים אלה, לרבות נכסיו העיסקיים של הנתבע ולפיכך לטענתה, "לאור המצב שנוצר, אין מנוס מלפרק את השיתוף בבית המגורים", וכן בנכס המקרקעין של הנתבע, המטלטלין שלו ולהורות על חלוקה בעין של המטלטלין.

5.         מנגד, הכחיש הנתבע את טענות התובעת. לטענתו של הנתבע, הוא אמנם הכיר את התובעת בשנת 1975, אך החל להתגורר עימה בתקופה מאוחרת יותר, החל משנת 1993 ואילך בלבד.

            עוד טוען הנתבע כי הוא נשוי לאישה אחרת.

6.         לטענתו של הנתבע, הבית בו עבר להתגורר עם התובעת הוא בית שירש ביחד עם אחיו ואחותו בחלקים שווים, מאימו, ואשר הצדדים שיפצו אותו בסכום נכבד של 75,000 ש"ח.

7.         הנתבע טען כי משהבין כשנתיים קודם הגשת התביעה, כי כוונת התובעת היא לניצולו בלבד, נתן יפוי כח בחשבונותיו לבתו, ואילו העסקים נשוא כתב התביעה, נוהלו על ידי בנו ונרשמו על שמו באופן פורמלי בלבד, ובכלל - לטענתו - הקפיד על הפרדה רכושית בינו לבין התובעת, ובנסיבות העניין, אין חלה חזקת השיתוף.

הרקע הדיוני

8.         התביעה הוגשה ב- 14/8/05, עוד קודם להגשת התביעה הוגשה על ידי התובעת בקשה לצו הגנה כנגד בנו של הנתבע, בה ביקשה לאסור עליו להיכנס לבית ב.......... (שם התגוררה עם הנתבע). התובעת טענה כי בנו של הנתבע נקט כלפיה באלימות פיזית, דחף אותה ונתן לה מכה בכתף. לא ניתן צו במעמד צד אחד, בסופו של דבר לא ניתן צו והצדדים הגיעו להסכמה שלא להטריד איש את רעהו.

9.         מיד עם פתיחת ההליכים "פצחו" הצדדים בהליכי ביניים. התובעת הגישה בקשה לעיקול כלי - רכב בעסק המתנהל על שם הנתבע (בש"א 1606/05), וכן ביקשה לעקל קופות גמל וחשבונות בנקים. כמו כן הגישה התביעה ביום 11/12/05 "בקשה דחופה למימוש מחצית זכויותיו של המשיב בקרן פנסיה במבטחים" (בש"א 2161/05). במסגרת בקשתה, ביקשה התובעת כי בית המשפט יורה על מימוש מחצית זכויותיו של המשיב בקופת הפנסיה שלו, וכי בית המשפט יורה למחזיקה "על העברתם ישירות לידי המבקשת בידי חודש בחודשו...".

            ביום 30/1/06 הכרעתי בבקשה ודחיתי אותה (הטעם העיקרי להחלטתי היה נעוץ בכך שהסעד הזמני המבוקש זהה לסעד העיקרי).

10.        הנה כי כן, משלא ניתן היה "להכריע" את התיק במסגרת בקשות ביניים, נשמעו ההוכחות בתיק, הוגשו סיכומים, ועתה ניתן פסק - הדין.

גדר המחלוקת

11.        שומה עלי להכריע בשאלות, האם היו הצדדים ידועים בציבור אם לאו, האם היתה בין הצדדים כוונת שיתוף בנכסים רגילים כמו בנכסים עסקיים ושאלה נגזרת מכל אלה היא, האם הסעד המבוקש בתביעה הוא ישים ובר תביעה.

דיון

מעמדם של התובעת והנתבע

12.        הפסיקה התקשתה להגדיר את המצב המשפטי של "ידועים בציבור" בהגדרה אחידה, ואף צויין בפסיקה שקושי זה הוא כ"קריעת ים סוף", ראה ע"א 42/65, ריטה דרדיאן נ' עמידר פ"ד י"ט (3) 259, בעמ' 261.

13.        הרכיבים הנדרשים כדי לזכות בהגדרת "ידועה בציבור" הם על פי הרוב: ניהול חיי משפחה וניהול משק בית משותף, ראה "ע"א 621/69 נסיס נ' יוסטר, פ"ד כ"ד (1) 617 בעמוד 619.