אי הכרה בהטמעת דירת מגורים שנרכשה לפני הנשואין ברכוש המשותף

לפני תביעה לפירוק שיתוף שהגיש התובע כנגד הנתבעת.

הדיון בתביעה נסב על הלכת השיתוף בנכסים על דירת מגורים שנרכשה על ידי אחד מבני הזוג לפני הנישואין. הנתבעת טענה כי אין להחיל את הלכת השיתוף על דירת מגוריהם, משום שהדירה נרכשה על ידה וממקורותיה העצמיים לפני הנישואין, ומשום שמערכת היחסים בין בני הזוג היתה רעועה מיסודה.

הרקע

1.       הצדדים המשתייכים לעדה החרדית נישאו זל"ז כדמו"י ביום 11.12.02. אלו נישואין ראשונים לתובע ונישואין שניים לנתבעת. מנישואיה הראשונים אין לנתבעת ילדים.

2.       במהלך הנישואין עברה הנתבעת טיפולי פוריות עקב בעית פריון של התובע, אך זאת ללא הצלחה ומנישואיהם לא נולדו לצדדים ילדים.

3.       משך שנות הנישואין התגוררו הצדדים יחד בדירה ברח' XXX בירושלים הרשומה על שם הנתבעת בלבד (ולהלן: " הדירה"), שהיא לב לבו של הסכסוך שלפני.

4.       ביום 21.6.12 עתרה הנתבעת לבית הדין הרבני האזורי בירושלים בתביעת גירושין.

5.       על פי הודעת התובע מיום 25.11.13 התגרשו הצדדים ביום 24.10.13.

תיקון כתב התביעה

6.       ביום 22.4.12 עתר התובע בתביעה שהוכתרה על ידו "פירוק שיתוף ושמירת זכויות" במסגרתה טען למחצית מכלל הזכויות הרשומות על שם הנתבעת, ובכלל זה בדירה, אשר לדבריו נרכשה במהלך הנישואין ו" משום מה" נרשמה על שם הנתבעת בלבד (סעיף 10 (א) לכתב התביעה). בפרק הסעדים עתר למחצית מכלל הזכויות שנצברו על שם הנתבעת במהלך הנישואין (להלן: "כתב התביעה המקורי").

7.       בכתב ההגנה טענה הנתבעת בצירוף אסמכתאות כי הדירה נרכשה על ידה עובר להיכרותה עם התובע.

8.       בדיון קד"מ שהתקיים לפני ביום 7.11.13 נעתרתי לבקשת התובע לתקן את כתב התביעה.

9.       בכתב התביעה המתוקן שהגיש התובע ביום 20.11.12, הוכתרה התביעה על ידו "מהות התביעה: "פירוק שיתוף", נטען כי הדירה נרכשה על ידי הנתבעת עובר לאירוסי הצדדים וכי קמות לו זכויות בדירה מכח'מסמך הסכמות' שערכו הורי הצדדים עובר לאירוסיהם ומכח כוונת שיתוף. בפרק הסעדים עתר שוב התובע למחצית מהזכויות שנצברו על שם התובעת במהלך הנישואין (להלן: "כתב התביעה המתוקן").

10.   עולה מהאמור כי שגה התובע בהכתרת מהות התביעה כפירוק שיתוף, שהרי ככל שבן זוג מוכיח כוונת שיתוף בנכס ספציפי הוא יהיה זכאי לסעד הצהרתי, כי נכס זה שייך אף לו,חרף שהדבר אינו מעוגן ברישום. והנה, בפרק הסעדים בסיכומים תיקן עצמו התובע וביקש לראשונה לקבוע כי הדירה שייכת לשני בני הזוג בזכויות שוות, וזנח כל סעד אחר.

מלבד הטעות שבהכתרת מהות התביעה כפירוק שיתוף, ברור כי הסעד שנתבקש על ידי התובע הן בכתב התביעה המקורי והן בכתב התביעה המתוקן, למחצית מהזכויות שצברה התובעת במהלך הנישואין, חוטא אחר בקשתו לקבוע כי לו מחצית מהזכויות בדירה שנרכשה על ידה עובר לנישואין.

ואולם, טענת התובע למחצית מהזכויות בדירה שנרכשה על ידי הנתבעת עולה מגוף כתבי התביעה, הנתבעת כלכלה כתב הגנתה בעניין זה ועליו נוהל למעשה ההליך כולו, וכן התובע בעצמו הבהיר זאת בסופו של דבר בסיכומים.

בנסיבות אלה, ומשהנתבעת כלל לא הלינה על כך, ולאור סמכות בית המשפט הקבועה בסעיף 8 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, דומני כי לצורך עשיית" משפט צדק" יש לדון בתביעה כאילו לכתחילה נתבקש הסעד לו עותר התובע בסיכומים.

11.   למעשה הצדדים מסכימים לשיתוף בזכויות וברכוש שנצברו במאמץ משותף במהלך הנישואין ללא תלות ברישום. המחלוקת ביניהם נוגעת, כאמור, לשיתוף בדירה.

המתווה המשפטי