אי הגשת תביעה בסכום קצוב להוצל"פ כסיבה לשלילת הוצאות

רקע

מונחת בפני תביעה אשר הוגשה בהליך של "סדר דין מהיר" לתשלום סך של 1,564 ש"ח.

הראל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "התובעת") הינה חברת ביטוח אשר בזמנים הרלוונטיים הפיקה פוליסת ביטוח מספר 5085001897/04 לביטוח עסק (להלן: "הפוליסה"). הפוליסה הופקה על פי בקשת יאמי שירותי רכב בע"מ (להלן: "הנתבעת").

הנתבעת הראתה שמלוא סכום הפרמיה שולמה על ידה בשלושה שיקים עוד בחודשים אוגוסט עד אוקטובר  2004 (צורפו כנספחי א1-3 לכתב ההגנה). דא עקא, אחד השיקים אשר שולמו בגין הפוליסה לא  הוגש לפירעון על ידי התובעת אלא כעבור 8 חודשים וכנראה אבד. בקשת הנתבעת לקבל את השיק בחזרה לא נענתה.

לאחר קבלת התביעה, הנתבעת מסרה לב"כ הנתבעת שיק על סך התביעה (צורף כנספח ב' לכתב ההגנה). שיק זה נפרע, אך התובעת דרשה לקבל גם תשלום עבור שכ"ט עו"ד והוצאות משפטיות. הנתבעת סירבה לכך  מהסיבה כי התסבוכת שקרתה נבעה מרשלנותה של התובעת כשהפקידה השיק לאחר 6 חודשים וכשאיבדה את השיק המקורי. כמו-כן לנתבעת הומצאה לו כל התראה בדבר החוב לפני הגשת התביעה. התובעת סירבה  למחוק את התביעה ודרשה דיון בנושא ההוצאות.

הצעת פשרה שהוצעה על ידי ביהמ"ש ולפיה, הנתבעת תשלם סכום נוסף של 230 ש"ח בכדי לסיים את הסכסוך התקבלה על ידה אך נדחתה על ידי ב"כ התובעת המלומדת, אשר דרשה קיום דיון והכרעה בסוגיית  ההוצאות על פי הדין.

דיון

מששולם קרן החוב, גדר המחלוקת בין הצדדים הינה בדבר הוצאות ושכ"ט. לאור העובדה כי התשלום בוצע רק לאחר הגשת כתב התביעה, טוענת ב"כ התובעת כי  מגיע לתובעת תשלום מלוא ההוצאות ושכ"ט העו"ד עפ"י התקנות.

תקנות 511 ו 512 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעות כי בתום הדיון בכל הליך יחליט בית המשפט לעניין שלפניו, אם לחייב בעל דין בתשלום שכר טרחת עורך דין והוצאות המשפט (להלן: "הוצאות") לטובת בעל דין אחר, אם לאו. סכומים אלו, נקבע, יזקקו לשיקול דעתו של ביהמ"ש לאחר שזה שמע ועיין בטענותיהם של הצדדים בדבר סכום ההוצאות או שיעורן לפני מתן צו להוצאות.

בין שיקוליו אלו ייבחן ביהמ"ש את שווי הסעד השנוי במחלוקת, התעריף המינימלי שנקבע לענין שכר טרחת עורך דין בכללי לשכת עורכי הדין, והדרך שבה ניהלו בעלי הדין את הדיון.

כלל ראשון לכללי פסיקת ההוצאות הוא שבאין נסיבות מיוחדות, המצדיקות לשלול מבעל-דין שזכה את הוצאותיו (כולן או מקצתן), יהא אותו בעל-דין זכאי לפסיקת הוצאות (ראה: י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (אמינון, מהדורה שישית, בעריכת ש' לוין, 1990) בעמ' 508-507 וכן: ע"א 1986 ,1894/90 שמואל פלאטו-שרון נ' ז'ק אסולין . פ"ד מו(4), 822 ,עמ' 829-830) אך זאת בהתחשב בהליכי התנהלות המשפט ובהתנהגות הצדדים עובר וטרם להליכים אלו.

סבורני כי יש ממש בטענת הנתבע לפיה,  אין לחייבו בתשלום נוסף מעבר לסכום התביעה וזאת מאחר ומילא את חלקו בהסכם בין הצדדים  והעביר את התשלום בשלושה שיקים אשר שיק אחד אבד שלא באשמתו. כאשר התקבלה התביעה (התראה ראשונה שקיבל באשר לחוב האמור) העביר את סכום התביעה לידי ב"כ התובעת.

בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב בהוצאה לפועל

ביום 1.4.2007 נכנס לתוקפו (מחדש) תיקון 24 לחוק ההוצאה לפועל (להלן: "החוק"), המוסיף לחוק ההוצאה לפועל את הסעיפים 81א1 ו-81א2. סעיפים אלה מסדירים הגשה של תובענות על סכום קצוב, עד סכום של 50,000 ש"ח, ישירות אל לשכת ההוצאה לפועל.

משמעות הדבר היא, כי תובענות על סכום קצוב, הנסמכות על חוזה או התחייבות מפורשים שיש עליהם ראיה בכתב, או על הוראה מפורשת של חיקוק, יוגשו לביצוע ישירות להוצאה לפועל, וידונו שם על-פי הכללים שנקבעו בחוק ובתקנות.

לא קיימת חובה להגיש תביעות בסכום קצוב להוצל"פ. ס' 81א'1 נוקט במילים "ניתן לבקש" ולכן דרך זו היא אופציונאלית. יחד עם זאת מי שלא בוחר בה, יש לו את ה"סנקציה" שבסעיף 81א'2 לחוק.

בהתאם לסעיף 81א2 לחוק, תובע שהגיש לבית המשפט תביעה, אותה יכל להגיש ישירות להוצאה לפועל, לא יהיה זכאי שייפסק לזכותו שכר טרחת עו"ד בשל תביעתו, תהא כותרת התביעה אשר תהא, ואין נפקא מינא אם היא הוגשה בסדר דין מקוצר אם לאו.

נוכח האמור, החל מכניסת התיקון לתוקף נשללה זכותו של התובע שהגיש תביעה לבית המשפט לקבל שכר טרחת עו"ד, ונחסמה האפשרות לבקש שכר טרחה אף בתביעה המוגשת לבית המשפט בדרך ממוכנת, על ידי מחיקת שדה שכר הטרחה מטופס התביעה הממוכנת.

בניגוד למצב לגבי תביעות רגילות, בהגשת תביעה לביצוע בהוצל"פ קיימת חובה לשלוח התראה בדואר רשום לנתבע. רק בחלוף 30 יום ממשלוח ההתראה בדואר רשום ניתן להגיש את  התביעה לביצוע בהוצל"פ.

יתירה מזו, בבקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב חובה לצרף כל מסמך התומך בתביעה וכן עותק ממכתב ההתראה וכן מ תשובת הנתבע למכתב ההתראה.

תביעה זו מתאימה להליך של תביעה על סכום קצוב (יתרת דמי פרמיה בגין פוליסת ביטוח והוא סכום קצוב, שאינו זקוק להערכה או שומה) התביעה יכלה להיות נסמכת על מסמכים בכתב (פוליסת הביטוח, תדפיסי יתרות החוב ומסמכים נוספים שצורפו לתגובת התובעת מיום 1.5.08 כגון ראיות על השיק שלא נפרע וכו'). יתירה מזו,  התביעה היא מכוח התחייבות מפורשת (הזמנת פוליסת הביטוח) שאינה שנויה כלל במחלוקת.