אי.אר.אן. ישראל בע"מ נ' אברג'ל

החלטה

ההתנגדות הוגשה באיחור של חצי שנה.

בהלכה הפסוקה אנו מוצאים נטייה להיענות לבקשה להארכת מועד כאשר האיחור הוא תוצאה של מצב או תנאים חיצוניים שאינם קשורים במבקש את הארכת המועד:

"בולטת בפסיקתנו הנטייה להיענות לבקשה להארכת מועד, כאשר הנסיבות שבעטיין חל האיחור, אינן בשליטת בעל הדין, כמו למשל: מחלת בעל הדין (ע.א. 201/66); יציאתו של עורך הדין לשירות מילואים, כשאין במשרדו עורכי דין אחרים (ב.ש. 210/68, בעמ' 282); המצאו של בעל דין בחו"ל וקשיים הנובעים מכך ביצירת הקשר עם עורך דינו (ע.א. 430/74, בעמ' 233); איחור של 4 ימים בשל החומר הרב והצורך לתאם עמדה, עם משרד ממשלתי (ע.א. 394/66).

מאידך גיסא, הנטייה היא לדחות בקשה כזו, כשבידי בעל הדין היה להמנע מאיחור זה. כך, למשל חוסר עירנות וחוסר זריזות מספיקים מצד המבקש הצדיקו דחיית הבקשה (ע.א. 916/97); ניהול משא ומתן של הסניגור עם הפרקליטות להשגת הסכם לאי הגשת ערעור, שלא עלה יפה (המר' 592/80 וראה גם המר' 423/60 וכן ב.ש. 665/80 הנ"ל)".

(ב"ש 230/86 עצמון נ' מ"י, פ"ד מ(2) 353).

במקרה זה לא הוגשה על ידי המבקש בקשה להארכת מועד, כי אם טענות בלבד בדבר ההתנגדות גופה.

גם אם קיימות טענות הגנה במסגרת ההתנגדות עצמה, היה על המבקש להגיש בקשה להארכת מועד שאם לא כן, אין מקום לדון בהתנגדות.

בקשה כאמור לא הוגשה וגם אם סיכוייה היו גבוהים מאחר שהטעם המיוחד הנדרש בבקשה להארכת מועד עם התנגדות לביצוע שטר שהוא הליך ראשוני, הרי שנדרש ולו טעם כלשהו בהארכת מועד, טעם שלא ניתן.

לאור כל האמור, אני מחליטה לדחות את הבקשה להארכת מועד.

לנוכח התוצאה אליה הגעתי נדחית גם ההתנגדות לביצוע השטר.

המבקש יישא בהוצאות המשיב ובשכ"ט עו"ד בסכום כולל של 300 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד יום התשלום בפועל.

אני מורה כי הליכי ההוצאה לפועל בתיק 21-00687-10-9 ישופעלו.

ניתנה והודעה היום י"ב סיון תשע"א, 14/06/2011 במעמד הנוכחים.

צבייה גרדשטיין פפקין, רשמת

קלדנית: אתי

הוקלד על ידי: ריקי גירוני