אי.אפ.סי בע"מ ואח' נ' שירותי ארוזיה אי.די.אם בע"מ ואח'

פסק דין

הרקע העובדתי וההליכים הקודמים

1.ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל-אביב (כבוד השופטת עינת רביד) מיום 16/12/10 בת.א 26765-04, בו התקבלה תביעת המשיבה ונדחתה התביעה שכנגד של המערערת.

מהות הסכסוך בין הצדדים הינה מבלט שהכינה המשיבה שהתחבר למכבש המערערת לצורך ניקוב תקרות אקוסטיות, כאשר בעקבות הסכם בין הצדדים סופק המבלט ע"י המשיבה למערערת ב-9/03, כשסוכם על מחירו בסך 60,000 ₪ בצירוף מע"מ וכן חיוב בתשלום של 100 ₪ + מע"מ בגין כל חור נוסף במבלט מעבר למספר החורים שסוכם שינוקבו. כן סופק מבלט נוסף חדש ע"י המשיבה ב- 2/04.

המשיבה הגישה תביעה ע"ס 118,001 ₪ בגין יתרת התשלום עבור המבלט ועודף החורים שנוקבו מעל למוסכם.

המערערת לא שילמה את יתרת המחיר המוסכם ואת התשלום בגין החורים הנוספים שנוקבו וזאת עקב טענתה לתקלה במבלט שלטענתה לא עבד מעולם באופן תקין ורציף, ואף נגרמו לה לטענתה, הוצאות מרובות ונזקים עקב כך (כולל ציר מכבש שנשבר והיה צורך להחליפו), שהביאו להגשת התביעה שכנגד ע"י המערערת בסך 364,824 ₪.

2.יש לציין שבתיק זה מונה בתחילה מומחה ראשון מטעם בית המשפט (פרופסור ירניצקי) שחוות דעתו בוטלה על ידי בית המשפט המחוזי, ובמקומו הוגשה חוות דעת מומחה מיום 17/6/03 ע"י שלמה אייזנברג מחברת אי-שר תעשיות מתכת בע"מ (להלן: "המומחה"), כאשר לפי שיטת בית המשפט קמא (והמשיבה) מדובר במומחה בית משפט שמונה בהסכמת הצדדים, בעוד המערערת חולקת על כך, כפי שיפורט בהמשך.

פסק דינו של בית משפט קמא

3.בית משפט קמא, נתן אמון מלא במקצועיותו, במומחיותו ובמסקנות המומחה, שנשאר איתן בדעתו בכל הסוגיות העיקריות שבמחלוקת בין הצדדים גם לאחר חקירתו הנגדית, וקיבל כאמינה, מקצועית ונכונה את חוות דעתו.

כן קבע בית המשפט כי העדים מטעם המערערת, מר ברש ומר מנשרוב, שהעידו כי טבעת הבטחון המגינה על המכבש התעקמה, עשו רושם בלתי אמין ולא ניתן לקבל את עדותם, וקיבל את עדות עובד המשיבה לגבי תקינות המבלט.

לפיכך, קיבל בית המשפט קמא את התביעה (בחלקה) בסך 67,200 ₪ בצירוף מע"מ, ודחה את התביעה שכנגד במלואה, שכן קבע, בהתאם לחוות דעת המומחה, כי המכבש נשבר בשל התעייפות החומר ובלא קשר למבלט המשיבה, כך שאין מקום לחיוב המשיבה בנזקים שנגרמו למערערת כתוצאה משבר במכבש.

טענות הצדדים בערעור

4.לטענת המערערת, לא מדובר כלל במומחה מטעם בית המשפט (המומחה אייזנברג) שלא מונה מעולם למומחה, אלא הפניה אליו הייתה לבדיקת מעבדה של ציר המכבש והמטריצה של המבלט, ולכן היה מקום לפסילת חוות הדעת ולא היה מקום לדחיית הבקשה שהגישה המערערת לפסילת חוות דעת המומחה, ולהכשרת חוות הדעת כחוות דעת מומחה בדיעבד.

לטענת המערערת, גם לשיטת המומחה עצמו, המבלט שסופק ע"י המשיבה לא היה תקין מעיקרו, כשהוא לא ידע אם המטריצה השניה נסתמה.

לטענת המערערת, המבלט על שתי המטריצות שלו אינו תקין ולא עבד כראוי מעולם, וזאת גם לפי עדות המשיבה, והוא מוטל במפעל המערערת כאבן שאין לה הופכין, כאשר המבלט תוכנן ויוצר ע"י המשיבה באורח כושל מבחינת התאמתו למכבש אליו תוכנן.

לטענת המערערת, תשובות המומחה בחקירתו הפגינו חוסר אמינות ואי התמצאות בתחום המומחיות, כאשר ציר המכבש נשבר בשל עומס היתר שנגרם לו ע"י המבלט.

המערערת מודעת לכלל של אי התערבות ערכאת הערעור בקביעות עובדתיות, ברם לטענתה מדובר בטעויות ברורות וגלויות על פניהן.

5.לטענת המשיבה מדובר בערעור על קביעות עובדתיות וממצאי מהימנות שנקבעו ע"י בית משפט קמא, שאימץ את חוות דעת מומחה בית המשפט שמונה בהסכמת הצדדים, כחוות דעת אמינה ומקצועית וראויה, ואין מקום להתערב בקביעות אלו.

לטענת המשיבה, מדובר במינוי של מומחה ע"י בית המשפט, שמונה בהסכמת הצדדים, שהסכימו למינוי מומחה בית משפט ולא רק לבדיקת מעבדה, כאשר סוכם גם שחוות דעת המומחה תחייב את הצדדים.

לטענתה, הטענות נגד המומחה "נולדו" בדיעבד לאחר שהתברר שחוות דעת המומחה שוללת את טענות המערערת ומחזקת את טענות המשיבה.