אי.אס.איי.אנטר טכנולוגיות בעמ נ' בנק הפועלים בע"מ ואח'

החלטה

1.בפני שתי בקשות לדחיית התביעה שהוגשה ע"י תובעים 2-4 על הסף, מחמת העדר עילת תביעה.

האחת, הוגשה ביום 27.10.09 מטעם נתבעת 2 והשניה, ביום 6.1.10 מטעם נתבע 1.

2.עפ"י כתב התביעה המתוקן, התובעת 1 (להלן:"החברה") נוסדה ביום 18.1.04 מתוך צורך חיוני בשירותי מחשב ביתיים ועסקה, בין היתר, במתן שירותי מחשב בפריסה ארצית.

התובעים 2-4 הינם מייסדי החברה.

תובעים 2 ו-4 הינם בעלי מניות בחברה, כשתובע 2 שימש גם כמנכ"ל ותובע 3 שימש כיועץ עסקי בחברה.

נתבע 1 טיפל בחשבון בנק עסקי ע"ש החברה.

נתבעת 2 מהווה קונצרן תקשורת ולקוח מוכר של נתבע 1. עיקר פעילותה בתחום תשתיות לתקשורת פס רחב, פרישה והתקנה לשוק הטלפוניה והאינטרנט ועוד.

עסקינן בתביעה כספית בסך 2,400,00 ₪, שעניינה בנזקים נטענים שנגרמו לתובעים עקב מעשי הנתבעים, שהובילו להפסקת פעילותה של תובעת 1.

בהחלטתי מיום 17.1.10 הוריתי על דחיית התובענה שהוגשה מטעם תובעת 1 כנגד הנתבעים, בהתאם להוראות תקנה 519 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984.

3.נתבעת 2 טוענת בבקשה שבפני כי משנדחו כל טענות התובעת 1 לרבות, כי היה מצג שווא מצד נתבעת 2 או כי הופר הסכם שלכאורה השתכלל בין התובעת 1 לנתבעת 2, לא נותר מאום מתביעת התובעים 2-4 המתבססים למעשה בתביעתם, על טענות תובעת 1 בעניין זה.

עוד טוענת נתבעת 2 כי תביעת התובעים 2 ו-4 היתה נטולת עילה מלכתחילה הואיל ותביעתם מבוססת למעשה על טענה לנזקים שנגרמו להם כבעלי מניות של החברה ונזק שנגרם לערך מניותיהם של בעלי מניות בחברה כלל אינו נזק בר תביעה באופן ישיר, דהיינו שלא באמצעות תביעת החברה עצמה (נתבעת 2 מפנה בעניין זה לע"א 3051/98 דרין נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ ואח', פ"ד נט (1) 673, 688-689).

נתבעת 2 מוסיפה ומציינת כי "לא רק שתביעה "ישירה" של בעלי מניות אינה אפשרית, אלא אם תתקבל הבקשה לדחיית תביעת החברה קל וחומר כי אין עילה לתביעת בעלי המניות".

4.טענות התובעים 2-4 בתגובה לבקשה:

א.משנכרת דה – פקטו הסכם מיזוג/שותפות מחייב והדדי בין התובעת 1 לנתבעת 2, רכשה נתבעת 2, לפי הוראות ההסכם ונסיבותיו, מעמד, בכוח ו/או בפועל, של שותפה עיקרית (63%) במניות התובעת 1 ובהכנסותיה, כאשר בנסיבות אלה נותרו תובעים 2 ו- 4 בעלי מניות המיעוט בחברה.

משכך, על פי דין חובה להחיל כנגד נתבעת 2 את חובות האמון, הנאמנות ותו"ל שכל בעל מניות /שותף, לא כל שכן בעל מניות הרוב, חייב בהן כלפי בעלי מניות ואורגנים אחרים בחברה.

כתב התביעה מראה כי נתבעת 2 מעלה קשות באמון התובעים וניצלה לרעה את מעמדה בחברה וחוסנה הכלכלי ועובדות התביעה מלמדות על נסיבות חמורות וקיצוניות של מרמה, הפרת אמון, הפרת הסכם יסודית והטעיה חמורה מצד נתבעת 2 ונציגיה שבחוסר תו"ל קיצוני התנערו מהסכם מחייב שכרתה נתבעת 2 עם התובעים לטובת הגשמת מטרותיה הפסולות כנגד החברה.

ב.כתב התביעה מניח תשתית עובדתית מספקת לגבי קיומו של הסכם תקף בין הצדדים ולגבי מעמדה המשפטי הנטען של נתבעת 2 בחברה, כמו גם לגבי קיומם של נזקים הנובעים מהפרתו היסודית של הסכם מחייב ו/או עקב יתר העוולות המתוארות בכתב התביעה.

ג.באשר לתובע 3: