אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אישור תובענה כייצוגית נ' זאפ גרופ בע"מ

אישור תובענה כייצוגית נ' זאפ גרופ בע"מ

תאריך פרסום : 12/05/2014 | גרסת הדפסה
ת"צ
בית המשפט המחוזי מרכז - לוד
53033-12-12
11/05/2014
בפני השופט:
פרופ' עופר גרוסקופף

- נגד -
התובע:
מיכאל לוי
עו"ד אברהם רוקח
עו"ד גיל צומן
עו"ד גליה דהאן
הנתבע:
זאפ גרופ בע"מ
עו"ד ישראל פפר
עו"ד יוסי כהן
עו"ד חן לוי
עו"ד נועה פן-היידמן
החלטה בבקשה לאישור תובענה כייצוגית

לפני בקשה לאישור תובענה כייצוגית, בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו - 2006 (להלן: " בקשת האישור"). עניינה של הבקשה בהסדר אותו הנהיגה המשיבה, חברה מובילה בתחום שירותי הפרסום לעסקים באינטרנט, לפיו הוגדרה תקופת ההתקשרות הראשונה עמה כהתקשרות לתקופה מינימאלית, כאשר במהלך התקופה הקצובה הזו אין ללקוח כל זכות לשחרר עצמו מההתקשרות. השאלה המשפטית החשובה שמעוררת בקשה זו היא מהם, אם בכלל, הגבולות המשפטיים שיש להציב לקביעת תקופת התקשרות מינימאלית קשיחה בשירות מהסוג שמציעה המשיבה.

א.    רקע עובדתי

א.1. רקע כללי

1.       המשיבה, הידועה יותר בציבור בשמה הקודם, "דפי זהב" (להלן: " דפי זהב" או " המשיבה") הינה חברה הנותנת שירותי פרסום לעסקים. המשיבה החלה את דרכה בשנת 1968, ועד לפני מספר שנים התמקדה בהפקת מדרכי טלפון בפריסה עסקית, המאפשרים לצרכנים לקבל מידע על עסקים בסיווגים שונים. בשנים האחרונות התאימה המשיבה את תחומי פעילותה למציאות הטכנולוגית, וכיום היא מאפשרת פרסום עסקים באמצעות " פלטפורמות פרסום חדשניות בעולמות האינטרנט והסלולר" (מתוך אתר האינטרנט של קבוצת "Zap Group").

2.       דפי זהב מציעה ללקוחותיה לרכוש ממנה חבילות פרסום שונות, הכוללות מגוון רחב של מוצרים אינטרנטיים, וזאת למשך תקופת זמן מוסכמת (להלן: " תקופת ההתקשרות"). תקופת ההתקשרות מורכבת מתקופה ראשונה קצובה (להלן: " תקופת ההתקשרות המינימאלית"), אשר משכה מסוכם עם הלקוח במועד כריתת ההסכם, ומתקופה בלתי קצובה הבאה לאחריה, אשר במהלכה רשאי הלקוח להביא לסיום ההתקשרות, בכפוף למתן התראה של 30 יום מראש. ויובהר, תקופת ההתקשרות המינימאלית מסוכמת עם כל לקוח בנפרד, ואולם נראה כי בכל מקרה משכה הוא למספר לא מבוטל של חודשים. המשיבה לא הבהירה את מדיניותה בהקשר זה, אולם מהמסמכים שצירפה מתקבל הרושם כי רק לעיתים נדירות, אם בכלל, תקופת ההתקשרות המינימאלית קצרה מ- 12 חודשים, ונראה כי לעיתים קרובות היא עולה על משך זה, ועומדת על 18 חודשים, 24 חודשים, ולעיתים, כמו בעניינו של המבקש, גם על 36 חודשים.

3.       עד ליום 10.12.2010 עשתה דפי זהב שימוש בחוזה אחיד, אשר אפשר ללקוח להפסיק את ההתקשרות במהלך תקופת ההתקשרות המינימאלית כנגד תשלום דמי יציאה. וזה היה נוסח הסעיף שנהג אצל המשיבה בעבר:

" במידה והמזמין הפסיק את הפרסום לפני תום תקופת ההתקשרות המינימאלית, ישלם המזמין דמי היציאה כפי שהיו קבועים בדפי זהב בעת הפסקת הפרסום (להלן: "דמי היציאה"). דפי זהב רשאית לעדכן את גובה דמי היציאה מעת לעת ללא הודעה ללקוח".

בהליך משפטי קודם שהתנהל לפני, ת"צ (מחוזי מרכז) 3805-04-11 בלולו נ' דפי זהב בע"מ (ניתן ביום 13.12.2011. להלן: "עניין בלולו"), התברר כי דמי היציאה הועמדו על ידי דפי זהב על מלוא יתרת התשלום של הלקוח במועד היציאה, קרי, הסכום שנותר ללקוח לשלם על פי החוזה עד תום תקופת ההתקשרות המינימאלית. לאחר דיון ראשון בתיק, השכילה דפי זהב להבין כי פרקטיקה זו הינה בעייתית, לאור " הסתירה הקיימת בין נוסח החוזה, המבטיח לכאורה ללקוח זכות יציאה במהלך תקופת החוזה, לבין הפרקטיקה בה נהג הספק, אשר סיכלה, הלכה למעשה, את אפשרות היציאה" (פסקה 2 בעניין בלולו). בעקבות זאת הגיעו הצדדים בעניין בלולו להסדר פשרה, שאושר על ידי בית המשפט. במסגרת פסק הדין המאשר את הסדר הפשרה ציינתי כי התובענה בעניין בלולו " מעוררת טענה צרכנית כבדת משקל: מחד גיסא, ספק (דפי זהב) מציע שירות למשך זמן ממושך (3 שנים), אולם מבהיר כי ללקוח תינתן זכות יציאה; מאידך גיסא, הספק שומר לעצמו את הכוח לקבוע את תנאי היציאה, והלכה למעשה הוא קובע תנאי יציאה כאלו ההופכים את מימוש זכות היציאה לבלתי כדאית בעליל. פשיטא, כי התנהלות כזו מצד הספק פוגעת בצפיותיו הלגיטימיות של הצרכן, ונראה כי קיימים כלים משפטיים המאפשרים לבית המשפט להתמודד עימה (כגון קביעה שהמדובר בתניה מקפחת בחוזה אחיד, ופסילתה לפי חוק החוזים האחידים, התשמ " ג - 1983, או קביעה שדרך הפעלת התניה מהווה חוסר תום לב בקיום חוזה, המפר את הוראת סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג - 1973" (פסקה 10 של פסק הדין עניין בלולו).

4.       החל מיום 11.12.2012, דהיינו זמן קצר לפני הגשת התובענה בעניין בלולו, שינתה דפי זהב את ההסדר המשפטי בנוגע להפסקת ההתקשרות במהלך תקופת ההתקשרות המינימאלית. בנוסח החוזה החדש בו עושה דפי זהב שימוש ממועד זה ועד היום, אין הוראה המכירה בזכות הלקוח לסיים את ההתקשרות, כנגד תשלום דמי יציאה. חלף זאת נקבעה בתחתית דף ההזמנה, מימין לחתימה, ההוראה הבאה:

" תקופת התקשרות מינימלית לפרסום _____ חודשים על סך ______ ש"ח.

ביטול ההזמנה ע"י המזמין יחייב את המזמין בתשלומים המפורטים בתנאי ההזמנה. מזמין אינו רשאי לבטל את ההזמנה לפני תום התקופה. ביטול לאחר מכן יעשה בהודעה בת 30 יום מראש".

יצוין כי ההוראה נכתבה באותיות קטנות במידה ניכרת מ- 2 מ"מ, כאשר גודל האותיות בשורה הראשונה גדול במידת מה מגודל האותיות בשורה השנייה והשלישית. על מנת להמחיש את גודל האותיות, להלן תצלום של ההוראה, בגודל מקורב לזה המופיע בטופס ההזמנה של המבקש:

הערה: לפני הוצגו מספר הזמנות שונות של המשיבה מהתקופה שלאחר 11.12.2010, ומעיון בהן מתברר כי למשיבה מספר גרסאות שונות של טופס ההזמנה. להלן אניח כי טופס ההזמנה של המבקש הוא הטופס הנוהג אצל המשיבה. 

בנוסף, בתנאי ההזמנה של דפי זהב (שלמיטב בדיקתי לא צורפו לא על ידי המבקש ולא על ידי דפי זהב) נקבעה ההוראה הבאה:

" המזמין אינו רשאי לבטל את ההסכם לפי תום התקופה. ביטול לאחר מכן ייעשה בהודעה בת 30 יום מראש, ביטול ההזמנה ע"י המזמין טרם תום תקופת ההתקשרות יעשה בהודעה בת 30 יום מראש, ביטול ההזמנה ע"י המזמין טרם תום תקופת ההתקשרות המינימלית יחייב את המזמין בכל יתרת החוב עד לסיומה".

בא הכוח המייצג טוען כי גם תנאי זה נכתב באותיות "טל ומטר", הקטנות משמעותית
מ- 2 מ"מ.

5.       ביחס ללקוחות שהתקשרו לפי נוסח החוזה לאחר ה- 11.12.2010 (להלן: " הנוסח החדש") גורסת דפי זהב כי תקופת ההתקשרות המינימאלית היא קשיחה ומחייבת, דהיינו כי לא עומדת ללקוח אפשרות להביא את החוזה לידי סיום קודם לתום התקופה המינימאלית שהוסכמה. משמעות הדבר, לשיטתה של דפי זהב, היא כי הלקוח חייב בתשלום הסכום שנקבע בצד התקופה המינימאלית עד לתום תקופה זו, וזאת גם באותם מצבים בהם הודיע על רצונו להפסיק לקבל שירותי פרסום מדפי זהב.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ