אישור תובענה ייצוגית נגד חברות שטראוס בגין הפרת התקן הישראלי לסמן מוצרי יוגורט ביחידות נפח

בקשה לאישור תובענה ייצוגית.

רקע

המבקשת טוענת כי היא רכשה בזמנים שונים מוצרים המיוצרים על ידי המשיבות והידועים כמוצרי יוגורט דנונה (" המוצרים"). לטענתה, שטראוס מציגה את מוצריה כמוצרים בעלי תו תקן ישראלי אף שאין הם עומדים בדרישות התקנים הנוגעים למוצריה והתנהגות זו עולה כדי הטעיה.

לטענת המבקשת על סימון המוצרים חל תקן ישראלי רשמי מספר 285 (" התקן"), אשר סעיף 107.4 שלו קובע כי "התכולה תסומן ביחידות נפח", היינו מ"ל, וכי המשיבות סימנו את המוצרים ביחידות משקל של גרמים.

טענה נוספת שהעלתה המבקשת היא שסעיף 202 לתקן קובע הוראות, שלפיהן יש לארוז ולשווק את המוצרים באריזות שתכולתן ביחידות נפח קבועות (כגון: 170 מ"ל, 250 מ"ל, 500 מ"ל וכדומה, וכפולותיהם), ואילו המשיבות שיווקו את המוצרים באריזות המכילות משקלים שונים בגרמים, אריזות שאינן תואמות את יחידות הנפח שעליהן מורה סעיף 202 האמור. ליתר פירוט ודיוק, הטענה היא שהמשיבות משווקות מוצרים בתכולה מופחתת ושונה לעומת התכולה הקבועה בתקן, ומאחר ומוצריה נמכרו במשקלים של 150 ו-200 גרם, נפח המוצרים באריזות  אלה עומד על כ-142 מ"ל ו-189 מ"ל, בהתאמה, נפח שהוא קטן יותר לעומת זה שצריך היה להיות אם הן היו מוכרות את המוצרים באריזות שנפחן 150 ו-200 מ"ל, כמתחייב מסעיף 202 של התקן.

על רקע אלה טענה המבקשת שיש בידה עילת תביעה אישית כלפי המשיבות, וכי מתקיימים בה גם שאר התנאים הקבועים בסעיף 8 לחוק תובענות ייצוגיות תשס"ו-2006 (" החוק"), ולכן יש לאשר את תביעתה כייצוגית.

שקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בראיות שהובאו בגדר הדיון בבקשה לאישור התובענה הייצוגית (ובכלל זה בתצהירים שהוגשו מטעם הצדדים, בחוות הדעת שהוגשה מטעם המשיבות ובעדויות שנשמעו), והגעתי למסקנה שיש מקום לקבל את הבקשה בחלקה.

עד שאנמק את קבלת הבקשה, אציין כי אין מקום לאשר את התובענה ככל שעילתה היא הפרת חובה לפי  סעיף 202 של התקן. הטעם לכך הוא שהמשיבות צודקות בטענתן שהוראת סעיף זו חדלה להיות תקן רשמי עוד בתאריך 3.11.98 (י"פ 4694, 3.11.98, בעמ' 337). משכך אין המבקשת יכולה להשתית על סעיף 202 כל טענה להפרה של חובה מכוח הוראות התקן, וממילא כאמור יש לדחות חלק זה של בקשתה.

שונה המצב ביחס להוראת סעיף 107.4 של התקן ולעובדה, שאינה מוכחשת, שהמשיבות אכן הפרו אותה. המשיבות הסבירו את הדבר בכך שהוראת סעיף 107.4, המחייבת סימון תכולה ביחידות נפח, נקבעה בשנת 1987, ובאותה עת היה שוני מהותי בין אופיים של מוצרי היוגורט השונים, המרקם שלהם, שיטת האריזה והאריזות שבהם שווקו לבין המוצרים. בתמצית הקיצור יצוין כי עניינים אלה תוארו בהרחבה בתצהירו של מר מ' סגל (" סגל"), ומסקנתו היא שהוראת סעיף 107.4 האמורה היא הוראה ארכאית, וכי עוד קודם להגשת הבקשה החל מכון התקנים בהליך שינוי ההוראה, כך שייקבע שהסימון יהיה ביחידות משקל ולא ביחידות נפח. כאן המקום לציין כי ביום 25.2.09 הגישו המשיבות הודעה לבית המשפט, שנאמר בה כי שינויו של התקן צפוי להתרחש בזמן הקרוב וכן, וזה החשוב לענייננו, ש"במסגרת שינוי כללי שערכו המשיבות באריזות מוצרי היוגורט המיוצרים והמשווקים על ידם הוסף כיתוב ביחס לתכולת המוצרים ביחידות נפח (מ"ל)". המשיבות הסבירו צעד זה בכך שהוא נעשה במסגרת של שינוי מקיף, שהיה מתוכנן מראש, באריזות המוצרים ובמיתוגם. עוד יצוין כי ביום 6.4.09 תוקן סעיף 107.4, והוראתו הנוכחית היא ש"התכולה תסומן ביחידות מסה (גרם)" (י"פ 5939, 6.4.09, בעמ' 3246).

עילת התביעה האישית

סעיף 4 לחוק קובע כי:

"(א) אלה רשאים להגיש לבית משפט בקשה לאישור תובענה ייצוגית כמפורט להלן:

(1)     אדם שיש לו עילה בתביעה או בעניין כאמור בסעיף 3(א), המעוררת שאלות מהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עם קבוצת בני האדם, בשם אותה קבוצה;

(2)     ...

(ב) לעניין סעיף זה, כאשר אחד מיסודות העילה הוא נזק -

(1)     בבקשה לאישור שהוגשה בידי אדם כאמור בסעיף קטן (א)(1) - די בכך שהמבקש יראה כי לכאורה נגרם לו נזק;

(2)     ..."

המבקשת טוענת עילת תביעתה האישית היא הפרת הוראת התקן על ידי המשיבות, המהווה עוולה של הפרת חובה חקוקה, שכתוצאה ממנה נמנעה מן המבקשת האפשרות להשוות את מחירי המוצרים למחירי מוצרים אחרים מאותו הסוג. החובה החקוקה שהופרה על ידי המשיבות היא, לטענת המבקשת, זו הקבועה בסעיף 107.4 של התקן, אשר נקבע כרשמי מכוחו של סעיף 8 לחוק התקנים תשי"ג-1953 (" חוק התקנים").

העוולה של הפרת חובה חקוקה קבועה בסעיף 63 לפקודת הנזיקין, וכדי לבססה יש צורך בקיומם של מספר תנאים: חיקוק המטיל חובה על המזיק (הנתבע); המזיק (הנתבע) הפר את החובה שהוטלה עליו; החיקוק נועד, לפי פירושו הנכון, לטובתו או להגנתו של הניזוק (התובע); ההפרה גרמה לתובע (הניזוק) נזק מסוגו או מטבעו של הנזק שאליו נתכוון החיקוק (ראו: עא 5792/99 תקשורת וחינוך דתי-יהודי משפחה (1997) בע"מ - עיתון "משפחה" נ' אס.בי.סי פרסום שיווק וקידום מכירות בע"מ - עיתון "משפחה טובה" , נה (3) 933 , 952 (2001)).