אישור קונסורלי ואישור נוטריוני

בקשת התובעת להורות למשיבות 2-4 להגיש אישור קונסולרי ואישור נוטריוני לחוות דעת המומחים אשר הוגשו מטעמן ותורגמו מאנגלית לעברית. 

הנדרש לנדון 

1. המבקשת הגישה תביעה נזיקית ובה טענה, בין השאר, לרשלנות מצד המשיבות 2-4 (להלן- המשיבות) בכל הקשור ליצור ושיווק משתל פרק ירך פגום.  במסגרת תביעה זו צורפו על ידי הצדדים חוות דעת מומחים בתחומים שונים.  כך צורפו חוות דעת מומחים הערוכות בשפה האנגלית ע"י מומחים זרים מטעם המשיבות.  על פי החלטת בית המשפט תורגמו חוות הדעת של מומחי המשיבות לעברית.  
2. מעת שכך טוען ב"כ המבקשת את הטענות הבאות –
א. לחוות הדעת המקוריות ו/או לחוות הדעת המתורגמות לא צורף כל אישור קונסולי של ישראל המאמת את חתימת עורכי חוות הדעת כדרישת הוראות סע' 22 וסע' 30 לפקודת הראיות (נ"ח)  התשל"א – 1971 (להלן- פקודת הראיות).  
ב. לא צורף אישור נוטריוני המאמת את התרגום בעברית של חוות הדעת.  
3. המשיבות טוענות כי טענות ב"כ המבקשת נטענות בחוסר תום לב שכן הוא לא העלה כלל את הדרישה לתרגום נוטריוני אלא כל שדרש מלכתחילה היה שחוות הדעת תתורגמנה לעברית והמשיבות נאותו לכך ונדרשו לשאת בעלות של עשרות אלפי שקלים לצורך כך.  עמידתו כעת על תרגום נוטריוני, זאת על אף שב"כ המבקשת עצמו בקי בשפה האנגלית וזו שפת אמו, כך שאינו נדרש כלל לתרגום חוות הדעת וככל שאין התרגום נראה בעיניו הוא יכול לעמוד על הדברים ולהביאם לפני בית המשפט.  כמו כן אין מקום לצירוף אישור קונסולרי לחוות הדעת קודם להגשתן כראיה – הגשה המתבצעת עם מתן עדות המומחה – או אז יוכל הוא בכל מקרה לאשר כי חוות הדעת נערכה על ידו.  
אישור קונסולרי לחוות הדעת 
4. סע' 22 לפקודת הראיות  מורה כדלקמן – "לא יקבל בית משפט כראיה חוות דעת או תעודת רופא שנעשו מחוץ לישראל, אלא כשיש עליהן אישור של נציג קונסולרי או דיפלומטי של ישראל –(1) שהחתימה על חוות הדעת או תעודת הרופא ראויה  לאמון; (2) שלפי חוקי המקום שבו נעשתה חוות הדעת או תעודת הרופא צפוי למומחה או לרופא עונש על דברי שקר הכלולים בהן"(הדגשה שלי – צ.ו)
הובהר לא אחת בפסיקה כי חוות דעת תשמש כראיה בתיק אך ורק בעת שמיעת הראיות וחקירת המומחה על חוות דעתו או קבלתה בהסכמה כראיה ללא צורך בחקירת המומחה, ממילא אין צורך בצירוף האישור הקונסולרי קודם הגשתה כראיה ואין מקום לפסול את חוות הדעת או להוציאה מתיק בית המשפט בשלב  זה.  דברים כגון דא מצאנו בדברי כב' הש' ד. גנות בעניין תא (תל-אביב-יפו) 2092-09 - רחל שחר נ' איתנים מוצרי בניה בעמ ואח', (2011) – "לגופם של דברים, חוות דעתו של פרופ' בריטון הינה חוות דעת שניתנה על ידי מומחה מחו"ל ומשכך, על פי סע' 22 לפקודת הנזיקין היא מחוייבת באישור קונסולרי שיעיד, כי חתימת המומחה ראוייה לאמון, וכן כי "לפי חוקי המקום שבו נעשתה חוות הדעת או תעודת הרופא צפוי למומחה או לרופא עונש על דברי שקר הכלולים בהן".אישור כזה לא צורף, אולם חזקה על הנתבעת, כי תמציא אישור כזה למועד הדיון, ממש כפי שהודיעה בתגובתה. ודוק: לשון הסעיף נוקטת במילים "לא יקבל בית המשפט כראיה חוות דעת...", אלא שבעניין אשר בפני טרם נשמעו ראיות וממילא לא התקבלה עדיין ראיה כלשהי. הגשת חוות הדעת לתיק בית המשפט אינה מלמדת על קבלתה כראיה, וזו תתקבל כראיה כאשר תעמוד, בין היתר, במבחן פקודת הראיות.נוכח האמור, אין לי ספק שעד שמיעת הראיות וקבלת חוות הדעת כראיה, תמציא הנתבעת את האישור הקונסולרי הנדרש, ודי לי בכך".

ויפים הדברים לנדון דנן ככפפה ליד. 
ב"כ המשיבות ידאג, אפוא, לצירוף אישור קונסולרי כהוראת סע' 22 לפקודת הראיות קודם להגשת כל אחת מחוות הדעת כראיה. בשלב זה איני מוצא מקום להוצאת חוות הדעת מתיק בית המשפט.   
אישור נוטריוני לתרגומן של חוות הדעת
5. לטענת ב"כ המבקשת הוראת סע' 30 לפקודת הראיות יש בה ללמד על הצורך בתרגום נוטריוני ולצורך חיזוק טענתו זו הוא הביאה את החלטת כב' הש' ה. אסיף מבית משפט השלום בחדרה בתא (חדרה) 32986-12-12 - אלי יפרח נ' צ'רלטון בעמ (2014)  לפיה– 
"גם במקרה שבפני מדובר בהגשת מסמך שאינו באחת משתי השפות הרשמיות. העובדה כי מדובר בשפה האנגלית, אינה מאפשרת סטייה מהוראות פקודת הראיות. השפה האנגלית איבדה את מעמדה כשפה רשמית במדינת ישראל, עם חקיקת סעיף 15(ב) לפקודת סדרי השלטון והמשפט התש"ח - 1948, ופקודת הראיות אינה מבחינה בין השפות הזרות בינן לבין עצמן. למעשה, כל אבחנה כזו תהווה הפליה פסולה.ניתן להקיש למקרה שבפניי גם מקביעות המחוקק ומתחומים מקבילים, בהם ניתנו  החלטות בנוגע לתרגום מסמכים מאנגלית לעברית" 
מיד יאמר - לעניין זה אינני מסכים עם טענות ב"כ המבקשת.