תנ"ג
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
14873-03-10,7500-07-10
25/02/2016
|
בפני השופטת:
שבח יהודית
|
- נגד - |
המבקשים:
1. יששכר רובין 2. יצחק מאיר אלתר
עו"ד עמית מנור ואורן הירש
|
המשיבים:
1. בנק הפועלים 2. תרשיש החזקות והשקעות פועלים בע"מ 3. דן דנקנר
יוסי בנקל ואח' 4. אירית איזקסון 5. יוסף דאובר 6. עידו יוסף דיסנצ'יק 7. ג'יי פומרנץ 8. משה קורן 9. רונן ישראל 10. יאיר אורגלר 11. מלי ברון 12. פנינה דבורין 13. נירה דרור 14. ניר זכלינסקי 15. לסרי ליטנר 16. אפרת פלד 17. עודד שריג
עו"ד פנחס רובין ואח' עו"ד יוסי בנקל ואח' עו"ד ישראל לשם ואח'
|
פסק דין |
בקשה חוזרת לאישור הסכם פשרה בתביעה נגזרת
- 1. כפי שפירטתי בהחלטה מיום 07.2015, נסמכת התביעה על הסכם שנכרת בשנת 2005 (להלן - הסכם 2005) בין המשיב 1 (להלן - בנק הפועלים או הבנק) וחברת הבת שלו, המשיבה 2 (להלן - תרשיש) באמצעות המשיב 3 (להלן - דנקנר) שכיהן כדירקטור בבנק לבין לבין קרן ההשקעות RP Explorer Master Fund (להלן - RP). דנקנר כיהן גם כדירקטור בחברת אלרן ד.ד. השקעות בע"מ (להלן - אלרן) שהייתה קשורה בקשרים עסקיים עם חברת RP.
- עיקרו של ההסכם 2005 ברכישת השליטה על בנק POZITIF שבטורקיה (להלן - בנק פוזיטיף). ובקביעה לפיה לבנק הפועלים, באמצעות תרשיש, יוקצו 57.55% מהון המניות של בנק פוזיטיף וכי לחברת RP יוקצו 7.45% מהון המניות בתנאי שתקבל את אישור הרגולטור תוך 6 חודשים, שאם לא כן יוכל בנק הפועלים לרכוש את חלקה, כנגד תשלום פיצוי/ עמלת תיווך בסך של 5,000,000 דולר. בנק הפועלים קיבל את אישור הרגולטור הטורקי לרכישת מניות השליטה בבנק פוזיטיף, בה בעת לא הצליחה RP לקבל את האישורים הנדרשים והיא לא רכשה את המניות כפי המתוכנן.
- בשנת 2008, עת דנקנר כיהן כיו"ר הדירקטוריון של בנק הפועלים, במקביל להיותו דירקטור ובעל עניין באלרן, התכנס דירקטוריון בנק הפועלים ואישר, בנוסף לרכישה נוספת של 7.45% ממניות בנק פוזיטיף, לשלם ל- RPפיצוי בסך 25,000,000 דולר כנגד ויתורה על כוונתה לרכוש מניות בבנק פוזיטיף (להלן - הסכם 2008). שתי התביעות הנגזרות המונחות לפני עוסקות בהחלטה המאשרת לבנק הפועלים לשלם ל RP את הפיצוי לעיל של 25,000,000 דולר שעל פי הנטען הינה משוללת הגיון עסקי, אף התקבלה בניגוד עניינים חמור תוך מעילה באמון. המשיבים טענו כי אף ש- RP לא קיבלה את אישור הרגולטור הטורקי להשקיע בבנק פוזיטיף, היה לבנק הפועלים אינטרס עסקי לסלק אותה מהדרך, שהצדיק את תשלום הפיצוי. אוסיף ואזכיר כי בגין פעילותו לעיל הוגש נגד דנקנר כתב אישום בו יוחסו לו העבירות: מרמה והפרת אמונים בתאגיד; פגיעה בניהול תקין של עסקי תאגיד בנקאי; ועבירת תחבולה. דנקנר הודה בעובדות כתב האישום המתוקן והורשע על פי הודאתו.
- ביום 15.01.2015 הוגש לי הסדר פשרה אותו התבקשתי לאשר שעיקריו: מבטח אחריות נושאי המשרה ישלם לבנק הפועלים סכום כולל של 6,000,000 ₪ (להלן- סכום הפשרה); הפיצוי ישתלם כנגד וויתור מוחלט על כל טענה בקשר עם העניינים שנדונו ונזכרו בבקשת האישור נגד הדירקטורים, לרבות: דנקנר; "כל נושא משרה אחר בבנק"; "כל צד שלישי אחר"; חברת RP וכן "חברות הקשורות אליה"; גמול מיוחד בסך של 50,000 ₪ ישולם מתוך סכום הפשרה לכל אחד מהמבקשים; שכר טרחת עו"ד לשני באי כוח המבקשים בשיעור 10% כ"א (ובסה"כ 20%), שישולם אף הוא מתוך סכום הפשרה.
- לאחר שאפשרתי לב"כ הצדדים "להגן" על ההסדר ושמעתי את עמדותיהם, ולאחר שהוגשו לי השגותיהם של המפקח על הבנקים ושל היועץ המשפטי לממשלה, החלטתי לדחות את ההסדר המוצע מחמת מספר כשלים שנפלו בו להשקפתי, ואלו הם: האחד- ההפטר שניתן בהסכם המוצע לחברת RP, לרבות "חברות הקשורות אליה", משסברתי כי אם יוכח כי RP אכן קיבלה כספים שאינם מגיעים לה עפ"י דין, באופן המאפשר השבתם, כולם או חלקם, לקופת בנק הפועלים, אין מקום להצבת מחסום שימנע הגשת תביעה מעין זו; השני- ההפטר המוחלט שניתן לדנקנר שאינו עולה בקנה אחד עם המעשים בהם הורשע, הן מבחינת הדין והן מבחינה ערכית וסדרי עולם תקינים; השלישי- סכום הפיצוי, שאינו עומד לכאורה ביחס סביר לסכומי התביעה: 25,000,000 דולר בחלופה אחת ו-20,000,000 דולר (ההפרש שבין הפיצוי ששולם בפועל לבין הפיצוי המוסכם הנקוב בהסכם 2005) בחלופה השנייה, אף לא לסכום הפיצוי המוסכם הנקוב בהסכם; הרביעי- אי מתן משקל הולם להרשעתו של דנקנר על פי הודאתו לפיה הודה, בין היתר, כי "עשה ביודעין פעולות בעסקי התאגיד הבנקאי, בדרך שפגעה בניהול התקין של עסקיו" והורשע ב"הפרת אמונים הפוגעת בתאגיד" ו"פגיעה בניהול תקין של עסקי תאגיד בנקאי" (ראו החלטה מיום 22.07.2015).
- עתה מוגשת לי בקשה נוספת לאישור הסכם פשרה, עת ההסכם המוצע החדש (להלן- ההסכם המתוקן) כולל את השינויים המרכזיים הבאים:
ההפטר שניתן למר דנקנר הוחרג באופן שאינו חל על המעשים בגינם הורשע במסגרת ת.פ. 47038-10-12;
בוטל ההפטר שניתן ל"כל נושא משרה אחר בהווה או בעבר";
בוטל ההפטר שניתן ל"כל צד שלישי אחר";
בוטל ההפטר שניתן לחברת RP ו"חברות הקשורות אליה";
סכום הפשרה הועלה לסך של 9,000,000 ₪;
שכר טרחת עורכי הדין הוקטן בהיבט האחוזי ל6.67% בתוספת מע"מ לכל אחד משני עורכי הדין המייצגים (הגם שבכימות שקלי, לפי הסכום המוצע הקודם ולפי אחוזי שכר הטרחה הקודמים לא חל שינוי).
- לאחר פרסומים בעיתונים שנעשו בהתאם להחלטתי מיום 18.1.15 ומאחר ולא הוגשה כל התנגדות להסדר מטעם מי מבעלי המניות או הדירקטורים האחרים, ומשההסדר המתוקן מיטיב עם בעלי המניות לעומת ההסדר הקודם, איני רואה מקום להורות על פרסום נוסף.
- נוכח תוספת של 50% לסכום הפשרה, נוכח גידול הסכום נטו לתשלום בכ-65% כתוצאה מצמצום באחוז שכר הטרחה, ונוכח תיקון יתר הליקויים עליהם הצבעתי בהחלטתי הקודמת - אני מורה על אישורו של הסכם הפשרה הנושא את הכותרת "הסכם פשרה מתוקן בתביעה נגזרת".
בזאת מגיעים שני התיקים שמספריהם ברישא לידי סיום.
ניתן היום, ט"ז אדר א' תשע"ו, 25 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת