אישור הסדר פשרה בבקשה לייצוגית- הנגשת תחנות אוטובוס בתחומי העיר תל אביב

אישור סופי של הסדר פשרה, במסגרת בקשה לאישור תובענה כייצוגית, בהתאם להוראות סעיף 18 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו - 2006 (להלן: " החוק" ו"הבקשה לאישור ").

א.         רקע עובדתי וגדר המחלוקת בין הצדדים

1.         המבקשת הגישה את הבקשה לאישור נגד עיריית תל אביב והרשות לפיתוח כלכלי תל אביב יפו בע"מ (להלן: "המשיבות"). עניינה של הבקשה בהנגשת תחנות האוטובוס וסככות ההמתנה לאוטובוס, בתחומי אחריותה של עיריית תל אביב יפו (להלן: "העירייה") ותשלום פיצוי כספי לחברי הקבוצה.

בבקשה נטען, כי בתחנות המתנה לאוטובוס, אשר הוקמו לאחר 23.12.04 ועד למועד הגשתה של התובענה הייצוגית, הופרו הוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח - 1998 ( להלן: "חוק השוויון"), וכן תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות  (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית), התשס"ג - 2003 (להלן: " תקנות הנגישות").

ביתר פירוט נטען, כי המשיבות הפרו את תקנות הנגישות, בהציבן סככות המתנה בתחנות, כאשר בחלק מהמקרים אחת מדפנות הסככה אינה מותירה מרווח של 110 ס"מ משפת הכביש, ואינה מאפשרת נגישות לסככה של אנשים עם מוגבלויות ניידות. כמו כן, המשיבות לא דאגו לסימון והנגשת רחבת היערכות בצמוד לכל התחנות עם הקמתן, ולא דאגו לכך שהרחבה והגישה אליה תהיה פנויה מכל מכשול.

בחוות דעת של יועץ הנגישות מר ישראל אבן זהב, שצורפה לבקשה, פורטו הדרישות שצריכות להתקיים בתחנת אוטובוס, על מנת שהיא תחשב נגישה בהתאם לדין, וכן צורפו דוגמאות של מספר תחנות אוטובוס ברחובות שונים של תל אביב. מודד מוסמך שביצע מדידות של 52 תחנות ברחבי העיר ציין, כי במספר תחנות שנבדקו, המרווח שנותר לא היה מספיק ובאף אחת מהתחנות שנבדקו לא היתה רחבת הערכות מסומנת כנדרש.

2.       המבקשת טענה כי המשיבות גרמו בפעילותן לחברי הקבוצה נזק ממוני, המתבטא בסכומי כסף גבוהים שנאלצו להוציא על מנת להתנייד באמצעות שירותי תחבורה פרטיים ובמוניות; ונזק לא ממוני המתבטא בפגיעה בשוויון, הפרעה, עגמת נפש וכיוצ"ב. 

הקבוצה התובעת הוגדרה בהסתמך על נתוני סקר חברתי משנת 2010 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כאנשים עם קושי רב להתנייד ואנשים בעלי הגבלה משמעותית בכושר הראיה והועמדה על 117,524 אנשים על פי אותו סקר. הקבוצה חולקה לשתי תת קבוצות: 52,805 אנשים המתגוררים ברחובות ת"א ועוד 64,719 אנשים המתגוררים מחוץ למחוז תל אביב. סך כל הנזק לקבוצה הוערך בסך של כ146,000,000 ש"ח.

עילות התביעה הן פגיעה בחוק השוויון והתקנות שהותקנו על פיו.

3.      לאחר הדיון המקדמי ובהמלצת בית המשפט, ניהלו הצדדים מו"מ והגיעו להסדר פשרה. מתווה ראשון של הסכם הפשרה הוגש לבית המשפט ביום 8.5.13 (במ/1). ביום 6.6.13 פורסמה בשני עיתונים בעברית וביום 7.6.13 פורסמה בעיתון בערבית, הודעה בדבר הבקשה לאישור הסדר הפשרה. עותק מההודעה נשלח ביום 5.6.13 לנציבות לשוויון זכויות אנשים עם מוגבלות. היועץ המשפטי לממשלה הודיע כי אינו מתנגד להסכם הפשרה, אך מבקש להדגיש מספר פרמטרים שלדעתו ראוי לכלול בהסכם. לאחר מכן עמלו הצדדים על גיבושו הסופי של ההסכם, והגישו לבית המשפט את ההסכם החתום והעדכני ביום 4.12.13. הצדדים מציינים, כי הסדר הפשרה נועד לשם סילוק מלא וסופי של טענות המבקשת, שהיא נכה הנזקקת לכיסא גלגלים ומתקשה בגישה לתחנות אוטובוס, כמפורט בבקשה לאישור הסדר הפשרה.

הבקשה לאישור הסכם הפשרה

5.         להלן עיקרי הסדר הפשרה שהוגש על ידי הצדדים ואשר אישורו הסופי מתבקש עתה          .

א.       חברי הקבוצה המיוצגת הינם כל המבקשים להשתמש או משתמשים בתחבורה ציבורית בעיר תל אביב, אשר הינם בעלי לקות אורטופדית ו/או לקות פיזית אחרת היוצרת מגבלה בתנועה (להלן: " קבוצת המבקשים").

ב.       במהלך התקופה, שראשיתה במועד אשר יורה בית המשפט על פרסום או משלוח הסכם הפשרה לפי סעיף 18ג' לחוק תובענות ייצוגיות (להלן: " המועד הקובע"), ועד לתום 6 חודשים מהמועד הקובע, תערוך העירייה ביקורת מטעמה בכל התחנות ואף בתחנות נוספות שהוקמו, ככל שהוקמו, בתקופה שבין מועד הגשת התובענה לבין מועד פרסום הסדר הפשרה (להלן: " הביקורת"). העיריה תישא לבדה בעלויות הביקורת, אשר במסגרתה תבחן העיריה את הנגשת סביבת התחנה הקרובה ובמידת הצורך תתכנן את השלמתה בהתאם לפרמטרים שיפורטו להלן.

ג.        הפרמטרים:

ג1. קיומם של מכשולים ברחבת ההערכות

העיריה תוודא כי בשטח רחבת ההערכות ובדרך נגישה אין מכשולים נייחים כדוגמת

עצים, עמודים, פחי אשפה וכיוצ"ב. במידה וימצאו מכשולים, תתכנן העיריה את אופן העתקתם או הטיפול בהם, כך שלא יהוו מכשול, ו/או את העברת התחנה או שינוי מבנה התחנה, הכל לפי שיקול דעת העירייה. בכל תחנה בה יימצאו ליקויים, יהיה תכנון התיקונים ספציפי ובכפוף לעמידה בכלל הוראות הסכם הפשרה. 

ג2. קיומם של מכשולים בכניסה לתחנות שבהן יש דופן אחת ארוכה