אישור המשך הליכים נגד ג'רני הפקות בע"מ

רקע עובדתי:

התובע הגיש נגד הנתבעת בתיק הוצל"פ 8-06-01333-20 (להלן - תיק ההוצל"פ) בקשה לביצוע שיק ע"ס 11,366.55 ש"ח, שזמן פרעונו 24.7.05, ואשר נמשך מחשבונה של הנתבעת (להלן - השיק). הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע השיק. ההתנגדות התקבלה, ניתנה לנתבעת רשות להתגוננן בפני התביעה השטרית, ונקבע כי תצהירו של ד"ר ירום כהן, התומך בהתנגדות, ישמש ככתב הגנה.

טענות הנתבעת:

במהלך שנת 2003 שכרה הנתבעת פטיפונים מהתובע. השיק ניתן לשם הבטחת השבת הציוד המושכר בשלמותו לתובע. בעת שנמסר השיק לתובע לא צויינו בו סכום וזמן פרעון. הציוד המושכר הושב בשלמותו לתובע, והנתבעת שילמה לו את מלוא דמי השכירות.

למרות בקשותיה של הנתבעת, ולמרות שהתובע התחייב לעשות כן, לא הושב השיק לנתבעת. עם הזמן נשכח מהנתבעת דבר קיומו של השיק.

במהלך פורים תשס"ה ביצע התובע עבור הנתבעת עבודות הגברה בכמה מקומות. בנוסף, הזמינה הנתבעת באותה תקופה אצל התובע עבודות הקמה של במה בישוב מכבים-רעות. עבודות אלו, שביצע התובע עבור הנתבעת, לקו בכשלים רבים. במקרה אחד מערכת ההגברה, שהביא התובע, לא התאימה למקום ולאופי ההופעה. במקרה אחר איחר התובע למקום הארוע, לא השלים את עבודות ההכנה בזמן, וגרם לאיחור בתחילת הארוע. בשל כל אותם כשלים סירבה הנתבעת לשלם לתובע עבור העבודות הלקויות שביצע. בתגובה מילא התובע סכום ותאריך בשיק, והציג את השיק לפירעון.

דיון:

אין מחלוקת, כי השיק אכן נמסר לביטחון, והדבר אף מצויין במפורש על גבי השיק עצמו. יש איפוא לבדוק, מהו התנאי שעמד ביסוד מסירתו של השיק, והאם התמלא תנאי זה באופן המזכה את התובע בקבלת סכום השיק?

האם ניתן השיק לשם הבטחת התחייבויות הנתבעת במסגרת עיסקת הפטיפונים משנת 2003, התחייבות להשיב את הפטיפונים בשלמותם, או שמא ניתן השיק לשם הבטחת קיום התחייבויות הנתבעת בכל העסקאות שבין הצדדים לאורך כל התקופה שממועד מסירת השיק לתובע?

התובע טוען, כי השיק ניתן כבטחון לקיום התחייבויות הנתבעת, ללא קשר לעיסקה מסוימת דוקא. מנגד טוענת הנתבעת, כי השיק ניתן לקיום התחייבויותיה במסגרת עסקת הפטיפונים בלבד.

כראיה לכך, שהשיק ניתן כבטחון בקשר לעיסקת הפטיפונים בלבד מציגה הנתבעת את העובדה, שלאחר השלמת עיסקת הפטיפונים דרשה הנתבעת מהתובע להשיב לה את השיק. על כך העיד מנהל הנתבעת, ד"ר ירום כהן (סעיף 8 לתצהיר עדותו). גם אימו של ד"ר ירום כהן, ד"ר ריבה כהן, שסייעה לבנה בניהול הנתבעת, העידה, כי עצמה התקשרה למשרדי התובע בעניין השבת השיק, והובטח לה, שהשיק יישלח בחזרה (סעיף 5 לתצהיר עדותה). פניה בכתב בעניין השבת השיק לא נעשתה, כפי שהעידה ד"ר ריבה כהן (עמ' 11 לפרוטוקול, שורות 23-24). ממילא לא הוצגה אסמכתא כלשהי התומכת בטענה, כי היתה פניה מצד הנתבעת לתובע בדרישה להשבת השיק עם השלמת עסקת הפטיפונים.

התובע מצידו מכחיש בתצהיר עדותו טענה זו של הנתבעת, כי לאחר השלמת עיסקת הפטיפונים פנתה לתובע בדרישה להשבת השיק (סעיף 13 לתצהיר). גם בחקירתו הנגדית של התובע, כשהתבקש להתייחס לטענתה של ד"ר ריבה כהן, כי פנתה טלפונית לתובע בדרישה להשבת השיק, אמר התובע, כי אף פעם לא נדרש להשיב את השיק, "אלא רק אחרי הארועים כשבקשתי את הכסף" (עמ' 3 לפרוטוקול, שורות 20-23).

התובע אמנם הודה, כי אילו אכן היתה הנתבעת דורשת את השבת השיק עם השלמת עיסקת הפטיפונים, היה משיב לה את השיק. אלא שהתובע הוסיף ואמר, כי היות שהנתבעת רצתה להמשיך לעבוד יחד עם התובע, נותר השיק בידי התובע לשם הבטחת העסקאות הבאות (עמ' 4 לפרוטוקול, שורות 6-12).

העובדה, כי בעת מסירת השיק לידי התובע לא צויין על גביו זמן פרעונו, פרט שהושלם לאחר מכן על ידי התובע, מחזקת את טענתו של התובע, כי השיק ניתן להבטחת כל העסקאות שבין הצדדים, ולאו דוקא להבטחת עיסקת הפטיפונים. אם אכן היה ניתן השיק להבטחת עיסקת הפטיפונים, עיסקה קיצרת טווח, לא היתה כל מניעה לציין על גביו תאריך פרעון. רק העובדה שהשיק ניתן לשם הבטחת עיסקאות בטווח הארוך מסבירה את אי ציון התאריך על גבי השיק מלכתחילה.

בע"א 623/88, גולדנברג נ' המשביר המרכזי בע"מ, פד"י מד(2)801, 803, נאמר:

"מסירת שטר ביטחון היא מסירה על-תנאי, וזכות המחזיק בשטר ביטחון לממשו על-ידי סיחור ו/או תביעה לפירעון קמה, רק אם נתמלא התנאי.

נטל הראיה מוטל על החייב השטרי להוכיח הן שהייתה מסירה על-תנאי והן שהתנאי לא התקיים".

הנטל להראות, כי שטר נמסר על תנאי, וכי תנאי זה לא התקיים, מוטל על החייב על פי השטר. בנטל זה גלום גם הנטל להראות, מה היה התנאי שעמד ביסוד מסירת השטר.

במקרה דנן מוטל על הנתבעת הנטל להראות, מה היה התנאי שעמד בבסיס מסירת השיק. הנתבעת צריכה היתה להוכיח, כי השיק ניתן בקשר עם עיסקת הפטיפונים בלבד. הנתבעת לא הרימה נטל זה, ולא הוכיחה את הטעון הוכחה על ידה. לא היו בידי הנתבעת אסמכתאות כלשהן להוכחת טענה זו. הטענה, כי לא עמדו על השבת השיק, משום שדבר קיומו נשכח, הינה טענה תמוהה ביותר. התמיהה גדולה במיוחד לנוכח העובדה, שמדובר בעסק מסודר עד כדי שמירת פנקסי השיקים הישנים. יש בתמיהה זו כדי לחזק את המסקנה, כי דין הטענה, שהשיק נועד להבטיח את עיסקת הפטיפונים בלבד, להידחות. גם אי ציון מועד הפרעון על השיק מלכתחילה מחזק מסקנה זו, כאמור לעיל.

מסקנת הדברים, התנאי הנטען על ידי הנתבעת, כי עמד ביסוד מסירת השיק, לא הוכח. ממילא לא הוכח, כי תנאי זה לא התקיים. יש איפוא לקבל את טענת התובע, כי השיק שימש להבטחת מכלול העסקאות שבין הצדדים.