אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אישור גז"ד במסגרת עסקת טיעון למנכ"ל דורגז שהורשע בפרשת קרטל הגז

אישור גז"ד במסגרת עסקת טיעון למנכ"ל דורגז שהורשע בפרשת קרטל הגז

תאריך פרסום : 16/11/2008 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי בירושלים
366-04
16/11/2008
בפני השופט:
יצחק ענבר

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד אסף מוזס
עו"ד תומר דגני
הנתבע:
1. פנחס (פיקי) בידרמן
2. יואב זכאי
3. מרדכי בן אבנר בן-שך
4. פזגז 1993 בע"מ
5. אייזיק מוצ'ניק
6. שמעון הורוביץ
7. אריה שטקל
8. רפאל פרדיס
9. החברה האמריקאית הישראלית לגז בע"מ
10. משה אולדק
11. רוני רותם
12. ישראל אנגל
13. צבי תגר
14. סופרגז חברה ישראלית להפצת גז בע"מ
15. דוד שזר
16. צבי מור
17. גדעון בנסקי
18. שמואל דנקנר
19. דורגז בע"מ

עו"ד ניב זקלר
עו"ד עופר ארגוב
עו"ד ערן זך
עו"ד יוסי לוי
עו"ד עופר קורלנדר
עו"ד נוית נגב
עו"ד ליזי שובל
החלטה וגזר דין

פרוטוקול

  עו"ד מוזס - טיעונים לעונש :

אני מבקש לחלק את הטיעון לעונש לשלושה חלקים. תחילה אבקש להתייחס לכתב האישום בו הודה מר מור, לאחר מכן אתייחס לנסיבות לחומרא ולקולא, תוך שאסתמך רבות על פסה"ד בענין פזגז, ולבסוף אתייחס לסעיף 11 להסדר הטיעון, שמתייחס לעניין כשירותו של מר מור כדירקטור.

כתב האישום:

כתב האישום המתוקן בו הודה מר מור, שונה מכתבי האישום המתוקנים הקודמים שהוגשו במסגרת הסדרי הטיעון בתיק זה. השוני נמצא רובו ככולו באישום הראשון, הוא האישום הביתי. בהתייחס לאישום זה הודה למעשה מר מור בפרטי אישום זהים כמעט לגמרי לפרטי האישום המופיעים בכתב האישום המקורי שהוגש בתיק. ביחס לתקופת ההסדר בתחום הביתי, מר מור הודה שההסדרים בתחום הביתי נמשכו משנת 94' ועד למועד בלתי ידוע במחצית השניה של 97', בניגוד להסדרים הקודמים, שם הודו הנאשמים בכך שההסדרים הסתיימו במועד בלתי ידוע, במחצית הראשונה של 96'.

בהתייחס למהות של האישום הביתי, מר מור הודה כי ההסדר כלל גם הסכמה בדבר אי לקיחת לקוחות קיימים בין החברות השותפות לקרטל. בכך למעשה הודה מר מור כי בין השנים 94' עד 97' החברות השותפות, כלומר פזגז, אמישרגז, סופרגז ודורגז, שנתח השוק המשותף שלהן עמד על כ-90 אחוז משוק הגז, חסמו באמצעות ההסדרים הכובלים כל שביב של תחרות ביחס ללקוח הביתי, הן הקיים והן החדש

בהתייחס לתחום התעשייתי, כתב האישום המתוקן זהה למעשה, באותם שינויים מתחייבים, לכתב האישום המתוקן בו הודה שאר הנאשמים במסגרת הסדרי הטיעון. בדומה לכתבי האישום האחרים, גם מכתב אישום זה הוסר האישום השלישי אשר מהווה מבחינת המאשימה מקרה פרטי של האישום הראשון.

נסיבות לחומרא ולקולא:

ההסדר אשר הוצג בפני בית המשפט משקף, לעמדת המאשימה, הקלה ביחס לעונש אשר ראוי היה להיות מושת על הנאשם, בהתחשב בהיקפו של כתב האישום ובמועד החתימה על הסדר הטיעון. עמדתנו היא, כי העונש משקף איזון נכון - גם אם הוא נוטה קצת לקולא - בין חומרת העבירות והצורך הממשי בהרתעה, הקיים בעבירות שכאלה, לבין הנסיבות המיוחדות במקרה זה.

תחילה אתייחס למר מור עצמו. אמנם בית המשפט העליון כבר פסק כי בעבירות כלכליות הדגש צריך להינתן על ההרתעה הכללית ויש פחות להתחשב בנסיבות האישיות של מבצע העבירה, ואני מפנה בהקשר זה לרע"פ 3641/06 צ'צ'קס נ' מדינת ישראל, אך עדיין עברו של מר מור הוא חריג ומבחינה זו עמדת המאשימה היא כי עבר זה מהווה שיקול משמעותי לקולא. אני מציג חומר שהועבר למאשימה על-ידי בא כוחו של מור, מדובר בשישה מכתבים אשר מתארים את עברו של מר מור, שהיה מפקד ספינת "דבור" בעת מלחמת יום הכיפורים ואף נפגע במסגרת הלחימה פגיעה אשר בהתאם למסמך המופיע בחומר שהוצג בפני בית המשפט, הובילה לנכות בעין ממנה מר מור סובל עד היום. גם לאחר מכן המשיך מר  מור לשרת בחיל הים ואף פיקד על ספינת טילים במהלך מלחמת שלום הגליל. כפי שפסק בית המשפט העליון בע"פ 2754/97 צור נ' מדינת ישראל: "מי שרשם לעצמו זכויות מיוחדות יוצאות דופן במעשים לטובת החברה והכלל....כנימוק לקולא". גם שם עמדתנו הייתה שעבר מפואר שנעשה לטובת החברה והכלל, צריך להיזקף כנימוק לקולא וגם במקרה שלפנינו אנו סוברים כי יש מקום לשקול את הדבר כנימוק לקולא. עבר מפואר - לדעתי, הן פעולות שנעשו על ידו שלא על מנת לקבל פרס. כמעט כל נאשמי עבירות ההגבלים העסקיים הם אנשים חיוביים שתורמים לחברה ולכן תרומה מקבילה מהבחינה הזאת לחברה לא תיחשב מבחינתנו כשיקול לקולא. כאן מדובר במי ששרת את המדינה שלא על מנת לקבל פרס, פיקח על ספינה במלחמת יום כיפור ונפצע, בשרתו את המדינה. המשיך אח"כ ופיקח על צוללת ולאחר מכן במלחמת שלום הגליל גם פיקד. אין ספק שזו תרומה לא סטנדרטית וזה נימוק לקולא.

אני רוצה להדגיש, כי למצבו הנפשי של הנאשם, כפי שנטען כאן בביהמ"ש, המאשימה לא התייחסה ולא ראתה בו כל שיקול לקולא.

בהתייחס לדורגז, החברה אשר בראשה עמד מר מור, הרי שמדובר על החברה הקטנה ביותר מבין החברות השותפות לקרטל, ולעמדתנו יש מקום להתחשבות מסוימת גם בנקודה זו.

מלבד זאת, הודייתו של הנאשם הביאה לחיסכון בהליכים ובזמן שיפוטי. אמנם זהו חיסכון קטן יותר מרוב ההסדרים שנעשו בתיק, אולם עדיין מדובר בחיסכון מסוים ויש בכך שיקול לקולא.

למרות השיקולים שמניתי לקולא, עדיין עומדות בפני בית המשפט נסיבות רבות לחומרא. לגבי רובן אינני רואה צורך להרחיב ואני מפנה לטיעונינו בהסדרי הטיעון הקודמים ולפסק דינו של בית המשפט בהקשר של נאשמי פזגז. כן הייתי רוצה להתייחס למספר נקודות.

בהתייחס להיקף ההסדר בתחום הביתי - כפי שאמרתי בתחילת דבריי, מדובר על הסדר שנגע למעשה לכל הצרכנים בשוק. מדובר על הסדר חמור ביותר אשר לא הותיר כל פתח לתחרות בין החברות השותפות, הן הלקוחות הקיימים והן הלקוחות החדשים. הסכמות אלו, כאשר הן באות על רקע הרפורמה בשוק הגז אשר הנאשם היה מודע לה, הן חמורות שבעתיים. למעשה ההסדרים הכובלים בתחום הביתי הפכו כמעט את כל הצרכנים הביתיים בארץ לשבויים של חברות הגז השותפות בקרטל. נוסף על כך, ההסדרים בתחום הביתי התרחשו במשך תקופה ארוכה של 4 שנים. מדובר על תקופה ארוכה ומשמעותית שבה נמנעו פירות התחרות מכל הצרכנים הביתיים, בין החדשים ובין הקיימים, וגם זוהי נסיבה לחומרא גדולה יותר מאשר בהסדרי הטיעון הקודמים.

בהתייחס לנסיבות לחומרא, אשר קשורות במר מור עצמו, אני מבקש לציין את הנקודות הבאות:

ראשית, מר מור שימש כמנכ"ל דורגז לאורך כל התקופה הרלוונטית לכתב האישום, מתחילת ההסדרים ועד סופם. החל מאפריל 95' הוא אף קודם ושימש כדירקטור בחברה.

שנית, הנאשם היה בעל עניין בחברה, בין אם בתחילת הדרך, בנובמבר 94', על ידי כך שאשתו החזיקה במניות החברה, ובין אם לאחר מכן, מאוקטובר 97' אז החזיק הנאשם באופן ישיר במניות. אני רוצה להבהיר, שעמדתנו היא שהנאשם היה בעל עניין לכל אורך התקופה. מבחינת האינטרסים הכלכליים עמדת המאשימה היא שאין כל מקום לערוך הבחנה מלאכותית בין הנאשם לבין אשתו. עמדתנו היא שיש להחמיר עם הדרגים הגבוהים של החברות אשר היו צד להסדרים הכובלים, מבחינה זו, ככל שמעמד הנאשם בחברה עולה - כך הוא נהנה יותר מפירות הקרטל, ולכן יש להחמיר עמו, כל זאת כפוף כמובן לראיות הנמצאות בפני ביהמ"ש.

שיקול נוסף אשר בעינינו הוא סיבה לכך שיש פחות להקל עם הנאשם ביחס לנאשמים אחרים שהודו והגיעו להסדרי טיעון בתיק הזה, הוא מועד החתימה על הסדר הטיעון. עמדת המאשימה היא שיש להחמיר יותר עם נאשמים, כלומר ככל שמגיעים מאוחר יותר להסדרי טיעון, כך יש להחמיר יותר בעונשם. הסיבות לכך הן שלוש עיקריות: האחת, תמונת הראיות המתרחבת ככל שהזמן חולף; השניה,  הצמצום בחיסכון בזמן ובמשאבים; השלישית, עידוד הנאשמים להגיע להסדרי טיעון מוקדם ככל האפשר, כדי לחסוך את ההליכים המשפטיים.

עד כאן ביחס לנסיבות לחומרא ולקולא ולמהותו של כתב האישום.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ