איפרגן נ' שריפיאן ואח'

פסק דין

1.זוהי תביעה כספית שהגיש התובע כנגד הנתבעים, בגין ההוצאות שנגרמו לתובע, כך לטענת התובע, בשל התנהלות הנתבעים במהלך מו"מ לרכישת דירה מהתובע.

2.על פי כתב התביעה, במהלך חודש יוני 2010, פרסם התובע מודעה באתר אינטרנט, ובה הציע את דירתו בבניין בן 4 קומות, למכירה. במהלך חודש יוני 2010 פנה אליו הנתבע מס' 2 (להלן : "הנתבע") טלפונית, ולאחר אותה שיחה הגיעו הנתבעים בצוותא, וזאת למען יראו את הדירה, שהיתה מיועדת למגורי הנתבעת מס' 1 (להלן : "הנתבעת").

3.לטענת הנתבעים, לאחר שהגיעה הנתבעת לראות הדירה מספר פעמים, כאשר בכל פעם היא מלווה ע"י בן משפחה אחר, נפגשו הנתבעים עם התובע וביקשו לסגור עסקה, הצדדים לחצו יד, התובע התבקש להסיר את המודעה מאתר האינטרנט והנתבע העביר לידיעת התובע שמו של עו"ד שייצג את הנתבעים בעסקה. לטענת התובע, הגיע הוא עם רעייתו למשרדה של עו"ד אייכל, שאמורה היתה לייצגו בעסקה, ושם חתמו על הסכם שכ"ט, לפיו התחייבו להעביר לעו"ד אייכל 0.5% מערך העסקה. עוד טען התובע, כי כעבור מספר ימים מפגישתו עם עו"ד אייכל יצרה היא קשר עם התובע והודיעה לו כי הנתבע דורש, כחלק מן המסמכים שמבקש הוא לקבל, את היתרי הבנייה של הדירה ואישור אינסטלציה. לטענת התובע, הוא התקשר לבנק טפחות על מנת לברר את סוגיית היתר הבנייה ולאחר בירורים נמצא כי אין לדירה היתר בנייה, כי אישור זה לא התבקש על מנת לתת הלוואה המובטחת במשכנתא ואף לצורך העברת הרישום בדירה לא התבקש אישור זה.

4.עוד טוען התובע, כי משלב מסויים החל הנתבע לבקש להוריד ממחיר הדירה וזאת לאור העובדה כי יתקשה לקבל הלוואה מובטחת במשכנתא, ולאחר שניסה התובע להשיג את היתר הבנייה ולא מצאו, הודיע אודות כך לעו"ד אייכל. לאחר תקופת מה, ולאחר שיחה שהתקיימה בין ב"כ הנתבעים לבין עו"ד אייכל, הודיעה האחרונה לתובע כי קיבלה הודעה מאת ב"כ הנתבעים לפיה אין בכוונת הנתבעים לרכוש את הדירה.

5.לטענת התובע קיבל הוא דרישת תשלום מעו"ד אייכל בגין שכר טרחתה, אולם על הנתבעים לשאת בהוצאה זו - העומדת ע"ס 3,219 ₪. יצויין כי בפתח הישיבה שהתקיימה ביום 17.1.2011 הודיע התובע כי הוא מבקש לתקן את כתב תביעתו מאחר והוא שילם לעו"ד אייכל בגין שכ"ט סך 1,231 ₪ עפ"י החשבוניות ת/1 .

6.גרסה אחרת בפי הנתבעים, ולפיה הם מעולם לא דרשו להסיר את המודעה. עוד טוענים הם כי שכרו את שירותיה של עו"ד ג'רבי לצורך עריכת ההסכם, ולאחר מספר ימים יצרה עו"ד ג'רבי קשר עם הנתבע והודיעה לו כי אין היתר בנייה לדירה וכי עליו לשקול שנית את רצונו לרכוש את הדירה, הואיל והעדר היתר בנייה עלול ליצור בעיות בעת מכירת הדירה בעתיד או בקבלת הלוואה המובטחת במשכנתא. לפיכך פנה הוא אל התובע והודיעו כי הנתבעים מוכנים לרכוש את הדירה במחיר נמוך מן המחיר עליו סוכם, וזאת בשל ירידת הערך שנגרמה בשל העדר היתר בנייה, והתובע סירב להצעה זו.

7.התובע והנתבע העידו בפניי, ולמעשה חזרו הם על האמור בכתבי טענותיהם.

8.יצויין כי בפתח הישיבה שהתקיימה ביום 17.1.2011 הודיע התובע כי הוא מבקש לתקן את כתב תביעתו מאחר והוא שילם לעו"ד אייכל בגין שכ"ט סך 2,231 ₪ עפ"י החשבוניות ת/1 .

9.לאחר ששמעתי את הצדדים באתי למסקנה כי התובע לא הרים את הנטל להוכיח כי הנתבע התנהל בחוסר תום לב או שלא בדרך מקובלת, כאשר דרש הוא היתר בנייה לדירה או משניהל מו"מ לגבי מחירה כאשר גילה כי לדירה אין היתר בנייה.

10התובע אינו טוען, כי הוא הודיע לנתבעים, במהלך המו"מ הראשוני בטרם הסכימו הצדדים להעביר את המשך הטיפול לעורכי הדין, כי לדירה אין "היתר בנייה". לפיכך, הנתבע היה רשאי להניח כי לגבי הדירה ניתן היתר בנייה. הנתבע החל מבקש את היתר הבנייה מספר ימים לאחר שהתובע שכר את שירותיה של עו"ד אייכל (ראו האמור בסעיף 18 לכתב התביעה) וממועד זה "כמעט בכל יום" יצר הנתבע קשר וביקש לדעת אם היתר הבנייה בנמצא (ראו האמור בסעיף 25 לכתב התביעה).

11.לטעמי, דרישת התובע לקבלת היתר בנייה לגבי דירה שבכוונתו לרכוש היא דרישה לגיטימית ואין בה כל פסול. הנתבע אשר פנה לייעוץ משפטי לצורך עריכת הסכם, ביקש, לפי עצת ב"כ, את היתר הבנייה ומשהתגלה, אף לאחר שהעניין הועבר לטיפול ב"כ הצדדים, כי היתר בנייה אינו בנמצא, רשאים הנתבעים לסגת מן המו"מ ולא לרכוש את הדירה.

12.אף דרישת הנתבע להפחית ממחיר הדירה עליו הסכימו הצדדים, הפחתה אשר תבטא את ירידת הערך כתוצאה מהיעדר היתר בנייה, היא דרישה לגיטימית, שלא מצאתי בה כל פסול. כאמור, לא הוכח בפניי (והתובע לא טוען זאת), כי הנתבעים ידעו על היעדר היתר בנייה לגבי הדירה במהלך המו"מ הראשוני בטרם סיכמו על גובה תמורת הדירה, ומשכך, ומשהתגלתה להם עובדה מהותית זו, רשאים היו לנהל מו"מ מחדש לגבי מחיר הדירה, ואיני רואה בהתנהלותם כחוסר תום לב.

13.בשולי הדברים אעיר, כי ראוי היה כי התובע יבדוק בטרם מכירת הדירה אם לדירה ישנו היתר בנייה, שכן אילו היה עושה זאת, ניתן היה לגלות עובדה זו בתחילת המו"מ, והדבר היה חוסך ההוצאות שהוציאו הצדדים.

14.סוף דבר, אני דוחה את התביעה.

15.שקלתי אם ראוי להטיל הוצאות משפט על התובע, ואולם לאחר ששקלתי את נסיבות העניין מצאתי שלא לעשות כן.

16.לצדדים נתונה הזכות להגיש בקשת רשות ערעור על פסק דיני זה לבית המשפט המחוזי בחיפה, וזאת תוך 15 יום מיום קבלתו.

ניתן היום, י"ח שבט תשע"א, 23 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.