אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> איפי אם גלובל לוגיסטיקה נ' מיטלס טריידס נצרת בע"מ

איפי אם גלובל לוגיסטיקה נ' מיטלס טריידס נצרת בע"מ

תאריך פרסום : 25/12/2011 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום חיפה
2832-02-09
21/12/2011
בפני השופט:
נסרין עדוי

- נגד -
התובע:
דמקו לוגיסטיקה ישראל בע"מ ע"י עו"ד ש. פרידמן
הנתבע:
מיטלס טריידס נצרת בע"מ ע"י עו"ד שלופה ו/או י. גרייב
פסק-דין

פסק דין

בתביעה דנן עותרת התובעת לחיוב הנתבעת בתשלום חוב בסך של 34,511.34 ₪, בגין שירותי הובלה ימית ושירותים נלווים אשר סופקו על ידה לנתבעת, בגין הובלת מטענים מישראל להודו.

רקע בקצרה

1. התובעת, חברה פרטית העוסקת בשילוח בינלאומי ובעמילות מכס, סיפקה שירותי הובלה ימית ושירותים נלווים עבור חמשה מטענים של הנתבעת, שכללו גרוטאות מתכת, במהלך סוף שנת 2007 ותחילת שנת 2008.

המטענים נשלחו בתנאי C.I.F, לפיהם מחיר המטען כולל, בנוסף למחיר המטען, את עלות ביטוח המטען ועלות הובלתו למקום היעד.

2. המטענים הגיעו ליעדם בהודו, כאשר ארבעה מתוך חמשת המטענים שוחררו, והמשלוח האחרון עוכב על ידי התובעת בנמל הפריקה בהודו, בשל חוב כספי של הנתבעת בגין המשלוח האחרון ובגין הובלת משלוחים קודמים.

3. התובעת הנפיקה חשבוניות לנתבעת בגין השירותים שסיפקה לה, בסך כולל של 55,828.48 ₪. הנתבעת שילמה סכום של 21,317.14 ₪.

4. המחאה שנתנה הנתבעת לתובעת על סך 17,048.87 ₪ (להלן: "ההמחאה"), הוחזרה מסיבת אי כיסוי מספיק ובגינה נפתח תיק הוצאה לפועל בחיפה (מס' 02-53767-08-0); במסגרת תיק ההוצאה לפועל הוגשה התנגדות לביצוע שטר, בטענה כי סכום ההמחאה שולם בדרך אחרת, והתיק הועבר לבית המשפט.

5. במסגרת התביעה דנן, התובעת הגישה כתב תביעה מתוקן, במסגרתו תבעה את מלוא יתרת החוב שהנתבעת חייבת לה לטענתה, בסך של 34,511.34 ₪ (להלן: "יתרת החוב").

טענות הצדדים

6. לטענת התובעת, הנתבעת הפרה את חוזה ההתקשרות עמה בכך, שלא שילמה את מלוא התמורה בגין השירותים שסיפקה לה התובעת. משכך, עיכבה התובעת את המשלוח האחרון בנמל הפריקה עד לסילוק יתרת החוב, זכות הנתונה לה לטענתה לפי תנאי שטר המטען.

7. התובעת טוענת, כי הנתבעת לא שילמה את יתרת החוב והמטען האחרון נותר בהודו ללא דורש, ובסופו של יום הרשויות המקומיות בהודו מכרו את המטען והתמורה אשר התקבלה בגינו שימשה, כמקובל, לסילוק דמי האחסנה ואגרות שהמטען צבר, ולא נותרה יתרה לכיסוי יתרת החוב.

8. הנתבעת טוענת, כי את תמורת ההמחאה שילמה לתובעת על ידי העברות בנקאיות שביצעה בסך כולל של 16,351.15 ₪ (העברה ראשונה על סך 4,950.65 ₪ והעברה שנייה על סך 11,400.5 ₪) וכי הפער בין הסכום שהועבר בהעברות הבנקאיות לבין סכום ההמחאה נובע מהפרשי שער הדולר; עוד מוסיפה הנתבעת בהקשר זה, כי ההעברות הבנקאיות שולמו בגין ההובלה השנייה מתוך החמש.

9. על פי כתב ההגנה הנתבעת טענה, כי התובעת עיכבה את המטען האחרון ללא הצדקה וגרמה להפרת ההסכם שבין הנתבעת לרוכשי המטען וכתוצאה מכך נגרם לנתבעת נזק רב, ובכלל זה אי קבלת התשלום בגין הסחורות אשר לא הגיעו ליעדן. הנתבעת מוסיפה, כי היה באפשרותה של התובעת לקבל את מלוא חובה מהנתבעת ולחלופין מרוכשי המטען, אילו הייתה משחררת את המטען וכי החוב המגיע לתובעת הינו בסך של 9,772.92 ₪, בגין המשלוח האחרון בלבד.

הנתבעת טוענת, כי בעיכוב המשלוח האחרון ובסירוב לשחררו כנגד הסכום הנ"ל, פעלה התובעת בחוסר תום לב, שעה שאת המשלוחים הקודמים שחררה התובעת הגם שלא שולמה תמורתם במלואה במועד שחרורם.

10. עוד טוענת הנתבעת, כי לתובעת לא הייתה זכות לעכב את המשלוח האחרון וכי בשטר המטען של המשלוח האחרון נכתב "FREIGHT PREPAID" – מונח שמשמעו, לטענת הנתבעת, כי דמי ההובלה שולמו מראש עבור המטען, דבר המחייב את התובעת לשחרר את המטען מיידית.

11. הנתבעת מוסיפה וטוענת, כי התובעת לא מילאה אחר חובתה להקטנת הנזק, שעה שהמטען האחרון נותר מעוכב בהודו, כשהוא צובר עלויות אחסנה, והתובעת לא עשתה מאומה בעניין.

12. באשר לטענת הנתבעת בדבר פירעון ההמחאה באמצעות העברות בנקאיות שביצעה תחתה, טוענת התובעת כי את סכומי ההעברות הבנקאיות ששילמה הנתבעת זקפה התובעת לכיסוי חלק מחוב של ההובלה השנייה, חלק מהחוב של ההובלה השלישית וחלק מן החוב של ההובלה הרביעית וכי רשאית הייתה לעשות כן, לפי סעיף 50 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג – 1973, ובהעדר הוראה אחרת מטעם הנתבעת.

לחילופין, טוענת התובעת, כי גם במידה ותתקבל טענת הנתבעת, כי פרעה את ההמחאה על ידי העברות בנקאיות בגין ההובלה השנייה, עדיין הנתבעת לא שילמה את יתרת החוב בגין המשלוחים האחרים והנתבעת לא הוכיחה כי זו נפרעה בדרך אחרת.

13. התובעת מוסיפה, כי לנתבעת לא עומדת טענת קיזוז בגין עיכוב המטען האחרון בהודו, מאחר ולא הוכחה עילה משפטית המקנה לנתבעת זכות לפיצוי כספי ולא הובאו ראיות בגין הפסדים שנגרמו לנתבעת. לטענת התובעת, הסיבה לביטול העסקה של רכישת המטען האחרון אינה נעוצה בעיכבון שהטילה התובעת, כי אם בחוסר שביעות רצון של הרוכש מהתנהלות הנתבעת, וזאת למדה התובעת מתכתובות הדואר האלקטרוני שצורפו לתצהיר הנתבעת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ