איסמעיל נ' המוסד לביטוח לאומי / חיפה ע"י הלשכה המשפטית

פסק דין

1.זוהי תביעתו של מר איסמעיל מהדי (להלן: "התובע") במסגרתה מבקש הוא להכיר בליקוי שמיעה ובטנטון מהם לטענתו הוא סובל כפגיעה עבודה.

2.העובדות כאן אינן שנויות במחלוקת והן הוגדרו על ידי הצדדים בהסכמה כדלקמן:

א.התובע יליד שנת 1983.

ב.התובע עובד כפועל יצור ונהג הובלות בחב' "בנימין ק.מ. ושותק תעשיות בע"מ".

ג.במסגרת עבודתו נחשף התובע לרעש מזיק משנת 2003 ועובד ברעש מזיק עד היום.

3.ביום 21.6.11, מונה ד"ר ברקו לשמש כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין והוא נתן חוות דעתו ביום 5.7.11, ממנה עולים הדברים הבאים:

"א. התובע סובל מליקוי שמיעה עצבי ב- 2 האוזנים, כולל תדירויות הדיבור, אולם ליקוי שמיעה זה אינו אופיני לליקוי שמיעה שמחשיפה לרעש מזיק.

ב.כושר שמיעתו הממוצע של התובע בתדירויות הדיבור פחת בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזנים.

ג.כל ליקוי השמיעה, ממנו סובל, אינו נובע מחשיפה לרעש ומקורו תחלואי.

..."

4.גם לאחר שהופנו לד"ר ברקו שאלות הבהרה תוך כדי בקשה לקבל התייחסותו לאבחנות של הרופא התעסוקתי ד"ר פלמה מיום 5.12.07, נותר ד"ר ברקו לעמוד איתן על מסקנות חוות דעתו לפיהן ליקוי השמיעה של התובע "... על פי צורתו ועל פי עוצמתו אינו מתאים לליקוי שמיעה שמחשיפה לרעש."

5.סעיף 84א' (א) לחוק קובע, כי :

"אין רואים בליקוי שמיעה שעקב חשיפה לרעש תוצאה של פגיעה בעבודה אלא אם כן התקיימו כל אלה..."

מכאן יוצא, אפוא, כי בכדי להכיר בליקוי השמיעה כ"פגיעה בעבודה" הוא חייב להגרם עקב חשיפה לרעש כתוצאה מפגיעה בעבודה.

6.ד"ר ברקו שמונה לשמש כאן כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין, הינו חד משמעי במסקנת חוות דעתו לפיה ליקוי השמיעה ממנו סובל התובע אינו תוצאה של חשיפה לרעש מזיק ומכאן שאין לו כל קשר לפגיעה בעבודה.

7.רבות נכתב על המשקל המיוחד שיש לייחס לחוות דעת אשר ניתנת על ידי מומחה מטעמו של בית הדין ולענין זה קבע בית המשפט העליון את הדברים הבאים:

"משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדין, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה, אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד – שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל את שיקול דעתו של בית המשפט. אך, כאמור, לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן" (ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ. מונטי רבי ואח' (לא פורסם); ע"א 558/96 חב' שיכון עובדים בע"מ נ. רוזנטל ואח', דינים עליון, כרך נה 46).

8.אין פה מקום לסטות מהאמור בחוות דעתו של ד"ר ברקו.

9.מאחר ולא ניתן להכיר בליקוי השמיעה כ"פגיעה בעבודה" הרי שלפי סעיף 84(א) ב' לחוק לא ניתן גם להכיר בטנטון כנובע מחשיפתו של התובע לרעש מזיק בעבודתו.