איסחקוב ואח' נ' "מאיר" חברה למכוניות ומשאיות בע"מ

פסק דין

תביעה לתשלום 16,651 ₪.

רקע כללי

התובעים רכשו ביום 16.11.11 רכב מן הנתבעת (להלן: "הרכב"). מדובר היה ברכב שנרכש על ידם כיד שלישית. רכב שנסע עד למועד הרכישה מעל 115,000 ק"מ ועלה לכביש כשש שנים טרם הרכישה. על פי הסכם הרכישה, ניתנה לרכב אחריות ל – 6 חודשים או 10,000 ק"מ לפי המוקדם.

טרם החתימה על הסכם המכירה, נשלחה המכונית למכון בדיקה "קומפיוטסט" ולא נמצאה במסגרת בדיקה זו תקלה בגיר הרכב. כמו כן בוצעה ברכב השבחה והרכב נבדק פעם נוספת לאחריה ונמצא תקין.

ביום 11.12.11, לאחר כ – 1,600 ק"מ, הביאו התובעים את הרכב למרכז השירות של הנתבעת והתגלתה תקלה בגיר הרכב. הנתבעת תיקנה את התקלה ללא תשלום (אף ללא השתתפות עצמית) נוכח התרחשות התקלה במסגרת האחריות.

ביום 27.5.13, לאחר שהרכב נסע מעט פחות מ-40,000 ק"מ נוספים, אירעה שוב תקלה והתברר כי דרוש שיפוץ של הגיר. הנתבעת סירבה לבצע שיפוץ זה ללא עלות כיוון שתמה תקופת האחריות, אולם לטענתה לפנים משורת הדין נתנה לתובעים הנחה בשיעור 50% על העבודה ו – 10% על החלפים. סך הכל שילמו התובעים לנתבעת בגין תיקון זה 8,551 ₪.

המחלוקות בין הצדדים

טענתם של התובעים היא כי לאחר התיקון הראשון, היה צריך הגיר להחזיק מעמד לפחות 200,000 ק"מ ואם התקלקל לאחר 40,000 ק"מ, על הנתבעת לשאת בעלות הטיפול וכן הם דורשים מן התובעת לפצותם בגין רכיבי נזק נוספים. התובעים טוענים כי בתקופה בה היה הרכב במוסך שכרו רכב חלופי בעלות של 3,000 ₪, כי גררו את הרכב למוסך בעלות של 600 ₪ והם דורשים פיצוי גם בגין הוצאות אלה ובנוסף הם תובעים פיצוי בגין עוגמת נפש בסכום של 5,000 ₪.

לטענת הנתבעת התקלה נשוא התביעה אינה תקלה חוזרת ואין להתייחס אליה כאל כזו. הנתבעת טוענת כי התקלה החוזרת אינה מלמדת על תיקון רשלני אלא יש לתת את הדעת למרחק אותו גמעה המכונית בין הטיפול הראשון עד קרות התקלה, בנוסף מציינת הנתבעת כי מדובר ברכב יד שלישית בעל ותק של 8 שנות נסיעה והדבר יכול לבוא לידי ביטוי כפי שקרה במקרה זה.

לאחר שהתקיים דיון ראשון ביום 6.11.13, הוסכם כי הצדדים יגישו חוות דעת מטעמם בנוגע לסוגיה מכאנית זו שבמחלוקת וכך עשו הצדדים. ביום 19.2.14 התקיים דיון נוסף, בו נדונו חוות הדעת האמורות. איש מן השמאים שנתנו את חוות הדעת לא התייצב לחקירה על אף ההחלטה המפורשת מיום 6.11.13 שקבעה כי צד שיגיש חוות דעת מומחה ידאג להתייצבותו לחקירה.

חוות הדעת מטעם הצדדים

על פי חוות דעת מטעם התובעים, של רפי ונציה, שמאי רכב, תיבת הילוכים צריכה להחזיק שנים רבות, יותר מהמנוע ולפחות כ - 300,000 ק"מ. לגישתו, קריסת התיבה אחרי 40,000 ק"מ מיום הרכישה אינה סבירה. על פי חוות דעת הנתבעת, של מר דוד נמרי, מהנדס רכב, מנוע מחזיק הרבה יותר מתיבת הילוכים ואורך החיים הינו החל מעשרות אלפי ק"מ ועד לכ - 200,000 ק"מ, ותיקון של תיבת הילוכים אחרי שנה וחצי ו-40,000 ק"מ לא מצביע על תיקון לקוי. עוד ציין בחוות דעתו כי ייתכן ואופן השימוש ברכב קיצר את חיי תיבת ההילוכים.

נציג הנתבעת הדגיש בהתייחסו לחוות דעת התובעים, כי נפלו בה אי דיוקים רבים. אין חשיבות רבה בעיני לכך שהרכב נרכש באשדוד ולא בראשון לציון כפי שנכתב בחוות הדעת, אולם לעובדה כי בדיקת הרכב טרם הרכישה נעשתה על ידי קומפיוטסט שהיא חברה שאינה קשורה לנתבעת ולא על ידי הנתבעת כפי שמצוין בחוות הדעת יש משמעות. חשוב מכך, כי השמאי מטעם התובעים, טעה במועד בו אירעה התקלה השנייה וציין כי אירעה שבעה חודשים לאחר הרכישה, בעוד שאירעה שנה וחצי לאחר מכן. והמשמעותי מכל הוא כי בניגוד לנטען בסיכום של השמאי מטעם התובעים, כי היה על הנתבעת למסור לתובעים כי קיימת תקלה בתיבת ההילוכים לפני שרכש את הרכב, הרי שבשעה שהרכב נרכש על ידי התובעים, לא הייתה בעיה כזו, כפי שהוצג בנספחים לכתב ההגנה.

אציין כי את עמדתו של השמאי מטעם התובעים כי תיבת הילוכים אמורה להחזיק יותר ממנוע הרכב, כ – 300,000 ק"מ הוא סייג בכך שהדבר נכון כשהרכב מטופל במוסך מורשה והנהיגה בו סבירה. בהקשר זה, חשוב לומר כי השמאי לא התייצב לחקירה ואמירתו זו, אשר נשללת מכל וכל על ידי הנתבעת והשמאי מטעמה, לא הועמדה למבחן של חקירה נגדית.

דיון והכרעה

כפי שעלה מעדות נציג הנתבעת, על פי הוראות משרד התחבורה, אילו רכשו התובעים גיר חדש, היו מקבלים אחריות לגיר לשנה או 20,000 ק"מ לפי המוקדם. על כן, על פני הדברים, תקלה בתיבת ההילוכים לאחר כשנה וחצי ו – 40,000 ק"מ, איננה אמורה להיות במסגרת האחריות ובכל מקרה אין מחלוקת על כך שהתובעים לא רכשו גיר חדש. טענת התובעים כאמור הייתה כי חודש וחצי לאחר הרכישה הייתה תקלה בגיר שתוקנה ולאחר שנה וחצי תקלה נוספת ועל כן הוא חש מרומה.

מקובל עלי כי טעה שמאי התובעים כשציין כי מדובר היה בתקלה לאחר שבעה חודשים וכן כשציין כי היה מקום לעדכן את התובעים על התקלה בעת הרכישה, שכן בעת הרכישה הרכב נבדק ונמצא תקין.

המחלוקת למעשה היא בין דעת המומחה של התובעים כי לא סביר שתיבת ההילוכים התקלקלה לאחר כ – 40,000 ק"מ לבין עמדת מומחה הנתבעת כי הדבר בהחלט סביר ואיננו מעיד על תיקון לקוי של התקלה הראשונה.

אני סבורה כי משהמומחים לא נחקרו, אין מקום לתת עדיפות לחוות הדעת מטעם התובעים, במיוחד לנוכח אי הדיוקים שנפלו בה. יתר על כן ולאור האמור לעיל בנוגע לאחריות לתיבת הילוכים חדשה, תקלה לאחר שנה וחצי ו – 40,000 ק"מ, איננה יכולה להעיד על כשל בתיקון. ראוי לציין כי למרות זאת, כפי שהסבירה הנתבעת, היא הלכה לקראת התובעים בהנחות על התיקון השני ואף בתנאי התשלום ונראה כי בכך נהגה בו בהגינות.