בפני בקשה להארכת מניעת תקופת מפגש של המשיבה, עו"ד במקצועה, עם אסירים ביטחוניים זאת, כעולה מס' 45א' לפקודת בתי הסוהר (נ"ח) ה'תשל"ב - 1971 (להלן: "הפקודה").
הבקשה הינה ל - 6 חודשים.
לנטען בבקשה ובפני, המשיבה מנצלת לרעה את תפקידה כעו"ד ואת חיסיון עו"ד - לקוח לקידום מטרות שאינם בגדר תפקידה ומקצועה (ראה להלן).
המבקשת הניחה לפתחי את החומר הרלוונטי הנוגע ותומך בבקשתה (סומן בהיבטים הרלוונטיים, א - ח') כאשר בנוסף, חומר חקירה אשר סומן ס'.
ס' 45א' לפקודה מדבר במניעת פגישת אסיר עם עו"ד מסוים ודוק, עו"ד מסוים.
אין חולק למעשה במתחם המחלוקת בפני כי לקוחות המשיבה עונים לתיבה "אסיר" על פי הפקודה וכי השתייכותם הינה בגדרי "ארגון טרור" כהגדרת המחוקק.
ביום 10/3/14, הודע למשיבה על הכוונה לפעול למניעת המפגש על פי ס' 45א' לחוק והמשיבה הגישה את טיעוניה ביום 12/3/14 באמצעות ב"כ המשיבה כמפורט בנספח א'.
ביום 16/3/14, בהתאם לס' 45א(ג) לפקודה ולאחר שנשקלו טענות המשיבה, החליט נציב בתי הסוהר, בהתאם לסמכותו ועל פי החומר החסוי שהונח בפניו, למנוע מפגש בין המשיבה לאסירים ביטחוניים לפרק זמן של 72 שעות.
בהתאם לאחר מכן ביום 19/3/14, קבעה פרקליטת המחוז בהתאם לסמכותה, הארכת איסור המפגש לפרק זמן של 10 ימים נוספים ולאחר מכן, הונחה בפני הבקשה למניעת המפגש לתקופה של 6 חודשים וזאת, על פי העולה מס' 45א(ז) לפקודה.
כאמור, לטענת ב"כ המבקשת, הן כמפורט בבקשה והן בפני, המשיבה מנצלת את תפקידה כעו"ד, הפרה את האמון שניתן בה והפנתה לחומר החסוי.
ב"כ המשיבה הציע בהסכמה מניעה ל - 3 חודשים אשר בעקבותיה תערך הערכת מצב חדשה, לאור אי הסכמת המבקשת, באתי לכלל ההחלטה כאן.
ראש וראשון אציין כי הפקודה מדברת בס' 45א(ב) ביסודות אשר משמשים איסור למפגש, המחוקק מדבר בחשש ממשי על פיו פגישת אסיר עם עו"ד מסוים תאפשר ביצוע עבירות המסכנות את בטחונו של אדם, בטחון הציבור, בטחון המדינה או בטחון בית הסוהר.
כך גם כך, היה וחשד ממשי זה עלול לגרום לשיבוש בסדרי המשמעת בבית הסוהר וכאשר מדובר בהעברת מידע בין אסירים, בינם לבין גורמים מחוץ לבית הסוהר ובהתקיים חשש כי העברת מידע כאמור, עלולה לגרום לקידום פעילות ארגון טרור.
עוד אציין כאן כי המחוקק (ס' 45א(ז) לפקודה) הקנה לבית המשפט אפשרות להארכה שלא תעלה על 6 חודשים, כל אחת, כאשר סך התקופות לא תעלה על שנה.
עוד נקבע בס' 45א(ז) הנ"ל, כי בכל מקרה ידון בית המשפט במניעת הפגישה לא יאוחר מ - 3 חודשים לאחר אישור ההארכה או בתוך תקופה קצרה יותר, היה וקבע כזו בית המשפט בהחלטתו.
חומר החקירה בו עיינתי, מלמד כי יש רגליים לחשש המצוין בבקשה וככל שניתן לקבוע לשלב זה, אף למעלה מכך.
מעבר לדו"ח שסומן א', המלמד על קיום היסודות העולים מס' 45א(ב) לפקודה, באשר ליסודות של סיכון בטחונו של אדם, בטחון הציבור, בטחון המדינה, פגיעה במשמעת בתוך בית הסוהר וחשש, ממשי יש לומר, להעברת מידע לגורמי חוץ, מלמד החומר כפי שסומן מעבר לדו"ח הסודי א', על חשש ממשי על פיו המיוחס למשיבה, כמובן לכאורה, כאשר בשלב זה האמור הנבחן במשנה זהירות מלמד על הפעולות המיוחסות אף מעבר לכך, ראה למשל המצוין בס' 4, במסומן ב', דו"ח הידיעה שסומן ג', המסומנים ד', ה' ו - ו', כאשר במסומן ז', יש חשש אף לעליית דרגה כמצוין בדו"ח שם.
כעולה מחומר החקירה שסומן ס', המשיבה מכחישה את המיוחס לה במהלך חקירותיה לרבות במשטרה.
אני רואה לציין כראש וראשון, כי פעולתו של עו"ד באשר הוא מול לקוחו, מהווה אבן יסוד בעבודתו ולא בכדי ציווה המחוקק על חיסיון עו"ד - לקוח.
