אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אינדיגו 2010 רהיטים בע"מ נ' א.ל . היבואנים בעמ ואח'

אינדיגו 2010 רהיטים בע"מ נ' א.ל . היבואנים בעמ ואח'

תאריך פרסום : 17/12/2010 | גרסת הדפסה
ה"פ
בית משפט השלום חדרה
19142-07-10
16/12/2010
בפני השופט:
נאסר ג'השאן

- נגד -
התובע:
אינדיגו 2010 רהיטים בע"מ
הנתבע:
1. א.ל . היבואנים בעמ
2. נאגו בכיר

פסק-דין

פסק דין

1.בקשה על דרך המרצת פתיחה, בגדרה עותרת המבקשת ליתן פסק דין הצהרתי, לפיו "לא ניתן לנקוט הליכי הוצאה לפועל כנגד החנות ברחוב ההסתדרות 140 צומת וולקן חיפה בעקבות פסק הדין בתיק 1513/08.." וכי ההליכים שננקטו ע"י המשיב בתיק הוצאה לפועל שנפתח למימוש פסק הדין הנ"ל הינם בטלים ומבטלים.

2.לטענת המבקשת, ביום 16.12.2008 נתן בית המשפט לתביעות קטנות פסק דין, בו חוייבה הנתבעת ששמה הופיע בפסק הדין כ- "רהיטי אלקנטרה- א.ל היבואנים ישיר בע"מ" לשלם למשיב מס' 2 (להלן : "המשיב") סך 7,500 ₪. תיק ההוצאה לפועל למימוש פסק הדין נפתח כנגד ישות העונה לשם "א.ל היבואנים ישיר בע"מ"- היא המשיבה מס' 1 (להלן : "חברת א.ל") . לטענת המבקשת, אין כל קשר בין חברת א.ל הנ"ל לבין המבקשת אשר מנהלת את עסקיה בחנות ברחוב ההסתדרות 140 צומת וולקן חיפה (להלן :"החנות"). אומנם, שתי החברות שיווקו את התוצרת של רשת "רהיטי אלקנטרה", ואולם אין בכך די ע"מ להטיל על החברה המבקשת את חובות חברת א.ל.

3.עוד מוסיפה המבקשת, כי היא המשכה של חברה אחרת בשם אופק שיווק רהיטים בע"מ (להלן : "אופק"), שכן בעלי המניות והמנהלים באופק ובמבקשת זהים, וכי לא כך הם פני הדברים לגבי חברת א.ל שבעלי המניות בה שונים ונבדלים מבעלי המניות במבקשת ובאופק.

4.לטענת המבקשת היא שוכרת את החנות מיום 1.1.2010 והיא מפעילה בה עסק לממכר רהיטים, לאחר שקיבלה זיכיון בלעדי להפעיל את המותג "רהיטי אלקנטרה" (ראו סעיף 7 לבקשה), וכי ביום 27.4.2010 או סמוך לכך בוצעה הוצאת מיטלטלין מן החנות של המבקשת, לפי החלטת רשמת ההוצאה לפועל, כבוד הרשמת גץ- אופיר ( לפי החלטה המצורפת לבקשה ומסומנת באות ו') ובעקבות בקשה שהגישה המבקשת, נערך דיון בפני כבוד הרשמת, במהלכו הוסכם כי המבקשת תפקיד סך 7,000 ₪ כתנאי לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל, וזאת על מנת שתוכל המבקשת לפנות לבית המשפט המוסמך להשיג פסק דין הצהרתי באשר לבעלותה ברהיטים שעוקלו.

5.בתגובתו, טוען המשיב כי הוא רכש רהיטים מחנות ברחוב ההסתדרות 140 בחיפה, כאשר החשבונית שקיבל נשאה השם "רהיטי אלקנטרה – א.ל היבואנים ישיר בע"מ" וכי ולאחר שקיבל פסק דין בבית המשפט לתביעות קטנות בחיפה, הוא ניסה לעקל מיטלטלין בחנות ממנה רכש את הסחורה. המשיב מתאר מספר בקשות שהוגשו, ואשר כולן נועדו למנוע עיקול מיטלטלין בכתובת הנ"ל: הבקשה הראשונה הגישה חברת רהיטי אלקנטרה, בגדרה עתרה לתיקון פרטי החייבת. מהחלטת כבוד רשם ההוצאה לפועל בחיפה ניתן להבין כי הוא דוחה את הבקשה לשנות את פרטי החייבת, וכי החייבת כנגדה המשיכו ההליכים היא המשיבה מס' 1 ; הבקשה השנייה הוגשה ביום 21.4.2010 ע"י חברת אופק למנוע את המשך עיקול והוצאת מיטלטלין מן החנות ובקשה זו נדחתה, ומשבא המשיב לבצע עיקול בחנות המבקשת, הגישה המבקשת (ולא חברת אופק- שבקשתה נדחתה) בקשתה לרשם ההוצאה לפועל, אשר הבשילה להסכם דיוני, לפיו תפקיד המבקשת סכום כסף כתנאי לעיכוב הליכי הוצאת מעוקלים מן החנות (ראו החלטת כב' רשמי ההוצאה לפועל אשר צורפו לתגובה וסומנו א1, ב' ו-ג).

6.בתגובה, טען המשיב, כי חברת אופק נוסדה בשנת 2008 ואילו המבקשת נוסדה ביום 9.2.2010 וכי המבקשת לא הראתה בדל ראיה המוכיחה, כי היא היא הבעלים של המיטלטלין המצויים בחנות כיום, וכי מיטלטלין אלה נבדלים מן המיטלטלין שהיו בחנות בעת שהחנות הוחזקה ע"י חברת א.ל. המשיב מפנה לפסק דין שניתן בבית המשפט השלום בנתניה, במסגרת תיק 188-08, בגדרו קבע בית המשפט כי שתי החברות, חברת א.ל וחברה אחרת - אליק שיווק רהיטים בע"מ משתפות פעולה וזאת ע"מ לסייע לחברת א.ל (היא המשיבה מס' 1 דכאן) להתחמק מתשלום חובותיה לאחד מנושיה.

דיון

7.הצדדים הודיעו על הסכמתם לפיה מוותרים הם על חקירת המצהירים ועל הסכמתם כי בית המשפט ייתן פסק דינו לפי התצהירים המצויים בתיק ולפי הסיכומים שיגישו הצדדים בכתב.הצדדים הגישו סיכומים בכתב.

8.למעשה, הצדדים אינן חולקים כי התובע עשה עסקת רכש רהיטים בחנות שהתנהלה ברחוב ההסתדרות 140 צומת וולקן בחיפה, וכי תיק ההוצאה לפועל נפתח כנגד ישות משפטית שניהלה את עסקיה במקום הנ"ל. נכון אני להניח לטובת המבקשת, כי החייבת עפ"י פסק הדין היא חברת א.ל, שכנגדה נפתח תיק ההוצאה לפועל, מאחר, ולצרכי הכרעה בתיק שבפניי, איני סבור כי נדרש אני להכריע בשאלה אם החייבת עפ"י פסק הדין היא חברת "רהיטי אלקנטרה".

9.כאמור, על הצדדים מוסכם כי החייבת בתיק ההוצאה לפועל ניהלה את עסקיה בחנות הנ"ל. המשיב ביקש לעקל מיטלטלין המצויים בכתובת עסקיה של החייבת בתיק ההוצאה לפועל (חברת א.ל), כאשר המבקשת טוענת כי בכתובת הנ"ל היא זו שמנהלת את עסקיה וזאת החל מיום 1.1.2010 כאשר שכרה את החנות מן המשכיר עפ"י הסכם השכירות המצורף לבקשתה ואשר נחתם, עפ"י האמור בכותרתו ביום 1.1.2010..

10.סעיף 28 (א) לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז – 1967, קובע חזקה לפיה "מטלטלין שעוקלו שהיו על גופו של חייב, בכליו או בחצרים שבהחזקתו, רואים אותם כנכסי החייב, כל עוד לא הוכח, להנחת דעתו של רשם ההוצאה לפועל שאינם שלו" ואילו סעיף 28 (ג) לחוק ההוצאה לפועל קובע כי: "הרואה עצמו נפגע על ידי החלטה של רשם ההוצאה לפועל על פי סעיף זה, רשאי לבקש ממנו לבקש עיכוב ביצוע של החלטתו כדי לאפשר למבקש לפנות לבית המשפט לעניין הבעלות על המטלטלין המעוקלים; רשם ההוצאה לפועל רשאי להתנות את העיכוב במתן ערובה להנחת דעתו".

11.משמע- החוק מקים חזקה, לפיה מיטלטלין הנמצאים במקום מגוריו של אדם או בחצרים המוחזקים על ידו, הם בבעלותו. חזקה זו פועלת במישור היחסים בין המחזיק בחצרים מצד אחד (בענייננו- חברת א.ל ), הטוען לבעלות בהם (המבקשת) והמבקש לעקלם (במקרה דנן- המשיב). הסעיף קובע, למעשה, כי נושה בתיק הוצאה לפועל יהיה רשאי לעקל מיטלטלין הנמצאים בחצריו של חייב, באשר רואים מיטלטלין אלה כנכסי החייב. על הטוען לבעלות במיטלטלין הנמצאים בחצרים אלה, לפנות לבית המשפט כמצוות סעיף 28 (ג) ולבקש סעד המצהיר על בעלותו במיטלטלין. הכלל הוא, שאף במקרה זה, המוציא מחברו (המבקש לקבל פסק דין הצהרתי על בעלותו במיטלטלין) עליו הראייה.

12.השאלה, אפוא, אם הצליחה המבקשת להרים הנטל להוכיח כי היא היא מחזיקה בחצרים אלה, וכי חזקת חברת א.ל הסתיימה ביום 1.1.2010 וככל שלא הצליחה להוכיח זאת, האם המיטלטלין בחנות הם בבעלות המבקשת. תשובתי לשאלות הנ"ל היא שהמבקשת לא הוכיחה כי חזקתה של חברת א.ל הסתיימה בחנות וכי היא המחזיקה בחנות. כמו-כן וכפי שסברו כב' רשמי ההוצאה לפועל שדנו בבקשות שהגישו המבקשת וחברת אופק, לא הוכח כי המיטלטלין המצויים בחנות בבעלות המבקשת, מאחר ומדובר בלהטוטים משפטיים בהם נוקטות החברות למיניהן, והכל על מנת להקשות על הנושים לעקל מיטלטלין המצויים בחנות. למסקנה זו הגעתי מן הנימוקים שלהלן.

13.ראשית, טוענת המבקשת, כי היא מחזיקה בחנות החל מיום 1.1.2010 עפ"י הסכם שכירות המצורף לבקשה, אשר נחתם עפ"י הנטען ביום 1.1.2010, וכי מאותו מועד מפעילה היא את עסקה, לאחר שקיבלה זיכיון מ-"רהיטי אלקנטרה". למעשה טוענת המבקשת כי חזקת חברת א.ל הסתיימה, אלא שהמבקשת לא שמה ליבה לעובדה חשובה והיא שעל-פי דו"ח רשם החברות המתייחס למבקשת, נספח ד' לבקשתה, נוסדה המבקשת ונרשמה ביום 9.2.2010 דהיינו למעלה מחודש ימים לאחר חתימת ההסכם (!). ואם לא די בכך, על מנת להוכיח את חוסר תום הלב שיש בשימוש בהסכם הנ"ל, עיון בהסכם (ש-"נחתם" ביום 1.1.2010) מעלה כי הוא כולל את מס' הח.פ של המבקשת (!); הכיצד- הסבר אחד יש לכך, הסכם זה נעשה לאחר רישום החברה ולאחר שניתן לה מס' ח.פ והוא נערך, כך נראה, בתאריך מאוחר ליום 9.2.2010 והאמור בו נרשם למראית עין, לצרכי התובענה דנן.

14.שנית, המבקשת טוענת כי היא היא אשר מנהלת את העסקים בחנות הנ"ל החל מיום 1.1.2010. המבקשת לא נתנה כל הסבר, מדוע ביום 21.4.2010 פנתה חברת "אופק" בבקשה לבטל העיקול שהוטל על המיטלטלין בחנות, ומדוע המבקשת לא פנתה לרשם ההוצאה לפועל בבקשה הנ"ל. נראה, כי המבקשת" נשלפה מן המדף ונכנסה לתמונה" לאחר שבקשת חברת אופק לבטל עיקול והצאת מיטלטלין מן החנות, נדחתה עפ"י החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל מאותו יום.

15.שלישית, כזכור, טוענת המבקשת כי אין כל קשר בין חברת א.ל לבין המבקשת; אלא שעיון מדוקדק במסמכים שהגישו הצדדים מוכיח קיומו של קשר זה. כתובתה של חברת א.ל עפ"י דו"ח רשם החברות (נספח ב' לבקשה), היא ברחוב ברקת בנתניה. כתובתה של המבקשת, עפ"י דו"ח רשם החברות היא רחוב סמילנסקי 1 נתניה. לכאורה, אכן אין כל קשר בין כתובות שתי החברות, ואולם עיון בהסכם השכירות המצורף לבקשה מעלה כי כתובת המבקשת צויינה כ- "רחוב ברקת 16 נתניה", כתובת חברת א.ל לפי דו"ח רשם החברות. בכך נחשף הקשר בין המבקשת לבין חברת א.ל, אשר פעולות, ככל הנראה, מאותה כתובת.

16.רביעית, לטענת המבקשת היא מנהלת עסקיה החל מיום 1.1.2010 והיא רכשה את המיטלטלין המצויים במקום. המבקשת יכלה, על נקלה, להביא בפני בית המשפט חשבוניות המוכיחות את רכישת הסחורה, שהיא טוענת לבעלות עליה. העדר הבאת מסמכים אלה נזקפת לחובתה של המבקשת ומוכיחה כי אין היא הבעלים של הסחורה המצויה בחנות בה התנהלו עסקיה של חברת א.ל.

17.מסקנתי מכל האמור לעיל היא, שגרסת המבקשת, לפיה היא היא אשר מחזיקה בחנות החל מיום 1.1.2010 קרסה תחתה לאחר שהוכח כי ההסכם הוא הסכם פיקטיבי ולמראית עין, ועל כן ממשיכה חברת א.ל להחזיק בחנות, וכפועל יוצא מכך חזקה כי כל המיטלטלין שבחנות מצויים בבעלות חברת א.ל. המבקשת לא סתרה את החזקה כי מיטלטלין אלה בבעלות חברת א.ל הם, ולא הוכיחה בעלותה במיטלטלין המצויים בחנות .

18. מן האמור לעיל מצטיירת תמונה עגומה, ממנה עולה, כי נערכו הסכמים למראית עין לשם הפרעה להליכי עיקול. נראה, כי המבקשת אינה אלא כלי בידי מאן דהוא, שכל תכליתה של המבקשת היא לחבל בהליכי העיקול שננקטים ע"י המשיב לשם מימוש פסק הדין הנ"ל.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ