תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה במחוז תל - אביב
|
19137-97
29/11/2006
|
בפני השופט:
פלאוט ורדה
|
| - נגד - |
התובע:
האפרתי מיכאל
עו"ד שוטלנד ארנון
|
הנתבע:
האפרתי נטליה
עו"ד טאוסיג מיכאל
|
| פסק-דין |
- האם הסגרת המערער מחו"ל לישראל על פי חוק ההסגרה, תשי"ד-1954, חיובו בדין הפלילי ועונש מאסר שהושת עליו, מונע מהמשיבה לנקוט כנגדו בהליכי הוצל"פ? זוהי השאלה הנדונה בפני.
- שאלה זו מונחת לפתחו של ביהמ"ש במסגרת ערעור על החלטת ראש ההוצל"פ (כב' הרשמת ו. שוורץ) מיום 30.04.06, אשר השיבה לשאלה זו בשלילה, וקבעה כי אין מניעה להזמין את המערער, שהינו החייב בתיק ההוצל"פ ו/או רעייתו (שהוסגרה, הואשמה והורשעה עמו במסגרת אותו הליך) לחקירת יכולת.
-
ואלה העובדות הרלוונטיות
-
המשיבה והמבקש היו נשואים זל"ז ונולדה להם בת אחת. במסגרת הליכי הגירושין חוייב המערער במזונות הקטינה.
- בשלב מסויים עזב המערער את הארץ ביחד עם אשתו מנישואין שניים, ליעד בלתי ידוע, כשהוא מותיר אחריו חוב מזונות, אשר הלך ותפח מחודש לחודש, ואשר בגינו נפתח תיק ההוצל"פ.
- המערער ובת זוגו שבו לישראל, לאחר שהוסגרו לשלטונות המדינה בגין הפרשה המכונה "הסוס הטרויאני". הם נשפטו בישראל ונאסרו לתקופות שונות. כיום המערער הינו אסיר ברשיון לאחר שהופחת שליש ממאסרו בגין התנהגותו הטובה, רעייתו עדיין מרצה עונש מאסר.
- מכל מקום, בעת שהמערער עדיין ריצה את עונשו בבית הסוהר, הגיש ב"כ המשיבה בקשה לראש ההוצל"פ לזמן את המערער ורעייתו לחקירת יכולת על מנת לנסות ולגלות באמצעות חקירה זו רכוש שיש למערער, ועל מנת לגבות את חוב המזונות באמצעות הרכוש שיתגלה.
- או אז טען המערער טענה מעניינת וחדשנית, הנסמכת על הוראת סעיף 17א' לחוק ההסגרה תשי"ד-1954, הקובע:
"לא יוסגר מבוקש אלא אם הובטח על פי ההסכם עם המדינה המבקשת שהוא לא ייעצר, לא יועמד לדין ולא ייענש באותה מדינה
על עבירה אחרת שעבר לפני הסגרתו, ושהוא לא יוסגר על ידי אותה מדינה למדינה אחרת
על עבירה שעבר לפני הסגרתו; אולם הוראה זו לא תחול אם המבוקש יצא מהמדינה המבקשת לאחר הסגרתו וחזר אליה מרצונו, או אם ניתנה למבוקש לאחר שהוסגר אפשרות לצאת מהמדינה המבקשת והוא לא יצא ממנה תוך שלושים יום לאחר שניתנה לו אפשרות כזו, או אם שר המשפטים נתן את הסכמתו בכתב לפעולה כזאת נגד המבוקש". (ההדגשות שלי ו.פ).
לטענת המערער בהסתמך על הוראת החוק הנ"ל, והוראת האמנה האירופאית בדבר הסגרה, לא ניתן לנקוט בהליכים משפטיים כלשהם, גם לא בהליכים אזרחיים מכל סוג שהוא, כנגד מי שהוסגר לישראל, והוא מצוי בישראל במסגרת הרשעתו בדין כתוצאה מהסגרה זו.
- ראש ההוצל"פ דחתה טענה זו בקובעה כי אמנם הפסיקה מתייחסת להחלת האמור בסעיף 17א' הנ"ל על הליכים אזרחיים, ואולם זאת רק
"באספקלריה של חרות החייב" ואילו בעניינינו, ככל שמדובר בחקירת יכולת לחייב אשר עדיין שוהה בישראל ואין כל חשש שתפגע חירותו. על כן, אין היא רואה כל מניעה לבצע חקירת יכולת או לשמוע את המערער בביהמ"ש.
כב' ראש ההוצאה לפועל הוסיפה וקבעה כי :-
"... הנני בספק עוד, אם אכן ההלכה חלה על נקיטת הליכי הוצאה לפועל בכלל, למעט צו עיכוב יציאה מהארץ והליכי מאסר.
יש לציין כי בפסק הדין של בית המשפט העליון נרמז בסופו כי ניתן היה לנקוט הליכים אזרחיים כנגד החייב כל עוד שהה בארץ יש לראות בכך סייג לאמור בפסק הדין של הערעור".
-
טענות המערער
-
טענות המערער הן כאמור, כי לא ניתן לנקוט כנגדו בפעולות משפטיות כלשהן, הן בתחום המשפט הפלילי, והן בתחום המשפט האזרחי.
- המערער מסתמך על כלל "ייחוד העילה" הנובע מהדין והפסיקה: סעיף 17 א' לחוק ההסגרה שצוטט לעיל, וכן סעיף 14 לאמנה האירופאית בדבר ההסגרה (להלן "האמנה"), הקובע:
"A person who has been extradited shall not be proceeded against' sentenced or detained with a view to the carrying out of a sentence or detention order for any offence committed prior to his surrender other than that for which he was extradited, nor shall he be for any other reason restricted in his personal freedom"
- כמו"כ מפנה המערער לרע"א 8934/03, רע"א 8969/03
עו"ד א. דרזנר ואח' נ' יורם גיל
, וכן לתיק פש"ר (ת"א) 2051/02
יורם גיל נ' כונס הנכסים הרשמי ואח'
.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
