1. בפנינו תביעה לחיוב הנתבע בתשלום פיצויים לתובעת, בגין נזקים שגרם לה, לטענתה, בכך שלאחר סיום יחסי העבודה בין הצדדים עשה שימוש ברשימת הלקוחות של התובעת, פנה ללקוחות וגרם לביטול התקשרותם עמה, זאת - תוך הפרת הוראת התחייבות ל"סודיות ואי תחרות" , עליה חתם.
2. העידו בפנינו מר אסף אלפסי, אחד ממנהלי התובעת (להלן: "המנהל") מחד והנתבע מצד שני.
להלן עובדות הרקע הרלבנטיות , כעולה מעדויות הצדדים ומראיותיהם:
3. התובעת, שעיסוקה בתחום הביטוח והפיננסים , נוסדה כעסק משפחתי בשנת 1983 והיא פעילה מאז. לפני מספר שנים יסדו בני המשפחה את החברה ומאז מנהלים הם את העסק במסגרת התאגיד.
מדובר בעסק וותיק , אשר בתקופה הרלבנטית העניק שירותים ל"כמה אלפי לקוחות" (ראה עדות המנהל בעמ' 3 לפרוטוקול, שורות 6 -7).
יובהר, כי התובעת עצמה איננה חברת ביטוח , אלא משמשת כסוכנות ביטוח, המתווכת בין חברת הביטוח ללקוחות - רוכשי הפוליסות (ראה עמ' 3 , שורות 16 - 17).
4. הנתבע התקבל לעבודה אצל התובעת בחודש 9/01 ועבד עד חודש 11/2001 - שלושה חודשים סה"כ.
5. בטרם החל הנתבע לעבוד אצל התובעת, הוא עבד, כ - 9 חודשים, בעסק הידוע בשם המסחרי "שיא פתרונות כלכליים" , שם הועסק כסוכן שיווק/מכירות של פוליסות ביטוח חיים.
יצוין, כי לנתבע עצמו אין רישיון לעסוק כסוכן ביטוח .
6. בין הצדדים נחתם "הסכם העסקה אישי למנהל מכירות" (ללא תאריך), לפיו הוגדר תפקידו של הנתבע כ"מנהל מכירות האחראי על גיוס צוות עובדים , ניהולם ופיקוח עליהם" (ראה נספח א' לתביעה, להלן: "ההסכם").
מעדות הנתבע עולה, כי ההסכם נוסח ע"י התובעת והוא נדרש לחתום עליו , בנוסחו זה, כתנאי לתחילת עבודתו אצל התובעת , מבלי שניתנה לו האפשרות לשנות סעיף מסעיפיו (ראה תצהירו נ/1, סעיף 5).
עדותו זאת לא נסתרה.
7. אין מחלוקת, כי חרף ההגדרה הנ"ל של תפקידו בהסכם, עסק הנתבע ,במסגרת עבודתו, גם בשיווק/מכירת פוליסות ביטוח (ביטוחי חיים וביטוחי בריאות) ללקוחות פוטנציאליים.
8. עפ"י עדות הנתבע, התובעת לא סיפקה לו רשימת לקוחות פוטנציאליים, אלא - היה עליו לאתר אותם בכוחות עצמו. לשם כך פנה הנתבע לקרובי משפחתו, לחבריו ולמכריו, כמו גם לאנשים שאת פרטיהם ליקט, אקראית, מספר הטלפונים.
אליבא דנתבע, במהלך תקופת עבודתו הקצרה, הוא הצליח למכור כ - 50 - 60 פוליסות ביטוח (ראה תצהיר עדותו הראשית של הנתבע).
הנתבע הוסיף ועמד על כך , כי לא נחשף לרשימת לקוחותיה הקיימים של התובעת, קרי - מי שהיו לקוחותיה עוד בטרם עבודתו אצלה ועובר לה ואשר לא "גוייסו" באמצעותו.
9. שכר הנתבע הועמד, עפ"י ההסכם, על "שכר יסוד" חודשי בסך 4,000 ש"ח בתוספת בונוס שנתי ותגמולים . בנוסף, סוכם על זכויות שונות ובין היתר, תשלום דמי אש"ל, הוצאות טלפון סלולארי ושכירת רכב לשימוש הנתבע, אשר במימונו (שכירות, דלק ושאר ההוצאות) תשא התובעת, הכל כמפורט בהסכם.
10. יחסי הצדדים נותקו בחלוף שלושה חודשי עבודה בלבד, עם התפטרות הנתבע.
עפ"י גרסת הנתבע, שלא נסתרה אף בעניין זה, הוא התפטר מעבודתו אצל התובעת בעקבות הפרת התחייבויותיה החוזיות כלפיו והרעת תנאי העסקתו, משסירבה לממן עלות שכירת רכבו ולא שילמה לו כל תשלום שהוא ע"ח עמלות, להן היה זכאי בגין 50 - 60 העסקות שהובאו על ידו.
