אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אימפלה אופנת נעליים בע"מ נ' פקיד שומה ירושלים 1

אימפלה אופנת נעליים בע"מ נ' פקיד שומה ירושלים 1

תאריך פרסום : 10/11/2013 | גרסת הדפסה
עמ"ה
בית המשפט המחוזי ירושלים
148-08,1-09
04/11/2013
בפני השופט:
מרים מזרחי

- נגד -
התובע:
1. חיים בר-ששת
2. חברת "אימפלה" אופנת נעליים בע"מ

עו"ד יעקב גולדמן
עו"ד ויקטור עטיה
הנתבע:
פקיד שומה ירושלים 1
עו"ד חגי דומברוביץ'
פסק-דין

מהות הערעורים 

1.                  לפני שני ערעורים מאוחדים על החלטת המשיב להוציא למערערים שומות בצו, על פי סעיף 152(ב) לפקודת מס הכנסה (להלן: " הפקודה"), לשנות המס 2003-2005. הערעור ה ראשון ( עמ"ה 148/08) מתייחס לשומות בגין גידול הון שמצא המשיב אצל המערער 1 (להלן: " המערער"). הערעור השני ( עמ"ה 1/09) עוסק בשומה שהוצאה למערערת 2 (להלן: " המערערת"), לאחר הודעת פסילת הספרים שנשלחה לה לפי סעיף 130(ג) לפקודה, לגבי שנים 2003-2005.

ביסוד השומה שערך המשיב למערערת, מצויים ממצאי ביקורת ספרי הנהלת החשבונות שלה, בהם נמצאו, לשיטת המשיב, סטיות וליקויים מהותיים מ הוראות מס הכנסה ( ניהול פנקסי חשבונות), התשל"ג- 1973 (להלן: " הוראות ניהול פנקסים"), שהביאו לפסילת הספרים. השומה למערערת נבנתה בהתבסס על נתונים חלקיים שנמצאו בספריה.

2.                 ביסוד השומה למערער שהתבססה על גידול ההון (עמ"ה 148/08), מצויה תוצאת השוואת ההון שנערכה למערער לתקופה שבין 31.12.2002 לבין 31.12.05, לפיה נמצא גידול הון בלתי מוסבר בסך  569,777 ש"ח. בגין גידול ההון חויב המערער על ידי המשיב במס, בשיעורים החלים עליו לפי הפקודה. לאחר הגשת הסיכומים, שלח בא-כוח המשיב הודעה לבית המשפט לפיה המשיב החליט לחזור בו משומה זו. לאור הודעה זו, יש לקבל את הערעור על שומת גידול ההון, ללא דיון בערעור.  

נותר אפוא לדון בערעור המערערת (חברת " אימפלה" אופנת נעליים בע"מ).

הרקע העובדתי הרלוונטי

3.         המערערת הינה חברה שהוקמה על ידי המערער בשנת 1992. המערערת עוסקת בענף הנעליים ובכלל זה עיצוב, ייצור ושיווק נעליים. עיקר ייצור הנעליים, נעשה עבור המערערת על ידי קבלני משנה ויצרנים הממוקמים ב חברון. חלק מהנעליים מיוצרות על ידי יצרן אחד וחלק על ידי יותר מאחד. המערערת משלמת לכל יצרן עבור עבודתו. על פי גרסת המערערת, את מרבית חומרי הגלם לייצור הנעליים רכשה מספקים ב ישראל ו מחו"ל, וסיפקה אותם לקבלנים לייצור נעליים (להלן: " היצרנים"). פרט לחומרי גלם, המערערת סיפקה ליצרנים גם אמצעי ייצור לנעליים כגון: עורות, תבניות ואימומים. לעיתים רכשה המערערת השלמות של חומרי גלם (עורות וכ"ו) אצל ספקים ברשות ה פלסטינאית.

4.         המערער הוא מנהל בחברה (המערערת) ובעל 50% מהון מניותיה, ו חדווה יפה שהיא בת זוגו של המערער מזה שנים רבות מחזיקה במחצית הנותרת. המערער שימש כמעצב הראשי של דגמי הנעליים ואיש קשר עם הרשות הפלסטינאית; הנעליים המיובאות מהרשות שווקו על ידי המערערת ללקוחות בישראל.

5.         על פי טענת המערערת, אמצעי הייצור שהועברו ליצרנים, לרבות חומרי הגלם, נשארו רכושה, דהיינו היצרנים בחברון לא קנו אותם ולא שילמו עבורם. לכן, חומרי הגלם היוו מלאי עסקי שלה. קבלני הייצור ייצרו את דגמי הנעליים בהתאם לעיצובים שקבעה המערערת, מחומרי הגלם שהיא סיפקה להם. קבלני הייצור גם רכשו, ככל שנדרש, חומרי גלם מספקים מקומיים בחברון. המערערת לא הזמינה חומרי גלם אלה, ולא שילמה עבורם לספקים באוטונומיה. בגמר ייצור הנעליים, העבירו קבלני הייצור את הנעליים למערערת. המערערת תיארה את היקף פעילותה מול קבלני הייצור כעומד על 80,000 זוגות נעליים בחודש המיוצרים ברשות הפלסטינאית ומובאים לישראל.

6.         ההעברות בין המערערת לבין יצרנים ברש"פ התבצעו מספר פעמים בחודש, ובסוף כל חודש סיפק קבלן הייצור למערערת " חשבוניות P" (חשבוניות פלסטיניות) שהיו חשבוניות ביניים. החשבוניות ציינו בשפה הערבית את קבוצות הנעליים כמו: "נעליים נשים", "סנדל נשים", "מגפיים", ללא פירוט ספציפי של סוג הנעל לפי מודל או מספר קטלוגי. לדברי המערערת, ההתחשבנות הסופית עם קבלני הייצור נערכה מידי חצי שנה או בסוף השנה על בסיס החשבוניות האמורות. אשר לחומרי הגלם, על פי גרסת המערערת, היא תיעדה את המשלוחים של חומרי הגלם לרשות בתעודות משלוח שנערכו והופקו באמצעות ספרי החשבונות שלה.

המשיב לא מצא לשיטתו, בספרי הנהלת החשבונות של המערערת, רישומים בדבר התחשבנות סופית שלה עם קבלני הייצור ולפיכך, ערך למערערת ביקורת שכללה ביקור בבית העסק, ובחינת ספרי הנהלת החשבונות שלה (וגם ערך שיחת טלפון עם אחד מקבלני הייצור) ומצא בין-היתר, סטיות וליקויים בספרים. בגין אותם ליקויים, נשלחה למערערת ביום 16.10.07 הודעה על פסילת הספרים בהתאם לסעיף 130(ג) לפקודת מס הכנסה (להלן: " ההודעה המקורית"). בסעיף 130(ב) לפקודה, מוענקת לפקיד השומה סמכות לסרב לקבל פנקסי חשבונות שנוהלו שלא לפי הוראות ניהול ספרים, וזאת -

" אם הסטיות מההוראות או הליקויים שנמצאו בפנקסי החשבונות היו מהותיים לעניין קביעת ההכנסה אצל הנישום".

המערערת לא הגישה ערר על פסילת ספרי החשבונות שלה לפני הוועדה לקבילות פנקסים, על פי סעיף 130(ד)(1) לפקודה.

7.         גם לאחר שהוציא המשיב הודעה על פסילת ספרים למערערת, המשיך המשיב בבדיקת ספרי המערערת ובסופו של תהליך זה הגיע למסקנה, כי קיימים בספרי החשבונות ובמערכות הממוחשבות של המערערת אף ליקויים נוספים על אלו שפורטו בהודעה המקורית. לאחר הבדיקה הנוספת, הוציא המשיב למערער שומה לפי מיטב השפיטה שנימוקיה הם:

     " א. מבדיקת ספירות מלאי ידניות והשוואתם לרשימות מלאי במערכת שיווק ומלאי נמצא כי קיימים ליקויים ברישומים בגין המלאי- אין התאמה בין הספירות הפיזיות לבין הרשימות הממוחשבות. כמו כן, נמצאו מודלים של נעליים במערכת, שיתרתם בסוף שנה הייתה שלילית.

ב.    מבדיקה כמותית שנערכה על ידי פקיד השומה נתגלו אי סבירויות בכמויות של חומר גלם (למשל- סוליות) שנרכשו לצורך הייצור לבין השימוש בפועל; וכן, אי סבירות באחוזי רווח הגולמי המוצהרים בדוחות הכספיים, כאשר כמות חומרי הגלם הנרכשת מכל הספקים כפולה מהכמות הדרושה לייצור הנעלים הנמכרות.

ג.    מבדיקות שנערכות במערכת שיווק ומלאי (מערכת המנהל- להלן) נמצא כי החברה מנהלת כרטיס "כניסת מלאי" המפרט כמויות, מחירים ומודלים של נעליים המתקבלות מקבלני משנה על פי תאריכי כניסה, כאשר קיימת אי התאמה כמותית בנעליים וכן אי התאמה במחירים (המחיר ממוצע של הנעלים על פי החשבוניות הירוקות היה קטן בכ- 40 ש"ח לפחות לזוג ממחיר ממוצע של הנעליים בכרטיס "כניסת מלאי" במערכת שיווק ומלאי של החברה).

ד.    מבדיקות שנערכו בספרי הנהלת החשבונות, חשבון הבנק של החברה ותשלומים לספקים בפועל, נמצא כי לחברה יתרות זכות גבוהות לספקים ושטרות לפירעון (המחאות) שלא נפרעו. קרי, המערערת לא עמדה בהוצאות עליהן דיווחה.

ה.   מניתוח מערכת המנהל המנוהלת על ידי החברה עלה כי החברה מוכרת לקבלני משנה חומר גלם ברווח, זאת כאשר מכירות אלה לא מקבלות ביטוי בדוחות הכספיים ולא מוצאות בגינן חשבוניות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ