אימוץ חוות דעת מומחה באשר לפירוק שותפות בתאגידים המצויים בבעלות משותפת

הרקע העובדתי

1.                             ראשיתו של ההליך בכתב תביעה שהוגש על ידי סופר ובכתב הגנה שהגיש הנתבע 1 (להלן: נגלר).  על פי כתבי בי-דין אלו, סופר ונגלר הינם בעלי המניות בחלקים שווים בחברת ס.ג.ן פלס-טק הנדסת תעשיה וייצור בע"מ (להלן - ס.ג.ן).  סופר ונגלר  הינם שותפים יחד עם ס.ג.ן בשותפות מוגבלת בשם פלס-טק ושות' הנדסת תעשיה וייצור בה משמשת ס.ג.ן כשותף הכללי (להלן- השותפות). השותפות וס.ג.ן עוסקות, בין השאר, במכירת מיכון לתעשיית הפלסטיקה ובייצוג ספקים מחו"ל בתחום זה בישראל.  בשנת 2002 הקימה ס.ג.ן יחד עם בגרוב, הנתבע 2 (להלן: בגרוב) את סרווי-טק, המספקת שירות טכני, מעבדה ופיתוח לתעשייה.  חלוקת האחזקות בסרווי-טק היא 60% לס.ג.ן ו- 40% לבגרוב.  על עובדות אלו אין מחלוקת בין הצדדים. 

2.                             עקב סכסוך שפרץ בין נגלר לבין סופר, הגיש סופר את התובענה ובה עתר, בין השאר, למתן צו המצהיר כי השותפות אינה ניתנת לפירוק על ידי נגלר לבדו מבלי הסכמת סופר.  בתאריכים 21.7.04 ו- 28.7.04 ניתנו בבית משפט זה צווי מניעה זמניים (בש"א 11868/04) מכוחם חויבו סופר ונגלר, בין השאר, להימנע מפעולות שיש בהן תחרות בתאגידים, להימנע משינוי מצב נכסי וזכויות התאגידים, ולהימנע מעשות פעולה העלולה לפגוע במעמדם של סופר או נגלר כשותפים בשותפות.  כן חויבו נגלר וסופר לאפשר זה לזה גישה והעתקה של מסמכים עסקיים המשותפים להם ואשר מצויים אצל כל אחד מהם.

3.                              בדיון ביום 27.1.05, הסכימו נגלר וסופר כי יש לפרק את השותפות ביניהם וקיבלו הצעתי כי ימונה מומחה (רו"ח או כלכלן) אשר, בין השאר, יבדוק את שווין של ס.ג.ן, השותפות וסרווי-טק וימליץ על חלוקת הנכסים בין סופר ונגלר ועל תשלומי האיזון הנדרשים לשם כך, אם נדרשים.  לצורך כך סוכם כי ת5קננה למומחה סמכויות חקירה.  כמו כן הוסכם כי רצונם של הצדדים הוא לא למכור את הפעילות העסקית לצד ג', אלא לחלקה בין נגלר וסופר וכי חוות דעתו של המומחה תהיה מכרעת ולא ניתן יהיה לתקפה במסגרת התביעה דנן. להסכמה זו ניתן על ידי תוקף של החלטה (להלן - ההסכמה למינוי מומחה).  בהתאם להסכמה למינוי מומחה, מיניתי את הכלכלן אלון כהן כמומחה (להלן - המומחה).

4.                            בתאריך 18.9.05 הגיש המומחה את חוות דעתו (להלן - חוות הדעת).  לאחר שהמומחה הגיש את חוות דעתו, עתר נגלר לאפשר לו להגיש למומחה שאלות הבהרה (בש"א 15567/05).  בגרוב, מצידו, עתר לצרפו כצד לתובענה (בש"א 14038/05), וזאת לאור טענתו כי מוקנית לו זכות סירוב ראשונה לרכוש מס.ג.ן את אחזקותיה בסרווי-טק (אחזקות אשר לפי המלצת המומחה, עליה להעביר לנגלר).  בבקשתו חלק בגרוב על שוויה של סרווי-טק כפי שזה הוערך על ידי המומחה, וטען כי שוויה הנכון נמוך ב- 110,000 דולר.  בהחלטתי מיום 21.12.05 התרתי לצדדים להגיש למומחה שאלות הבהרה.  כן קבעתי כי בגרוב הינו צד רלוונטי לתובענה לאור טענתו בדבר זכות הסירוב הראשונה המוקנית לו.  לאור זאת התרתי את צירופו של בגרוב כצד לתובענה, וקבעתי כי יחולו עליו הוראות ההסכמה למינוי מומחה, וכי עליו להשתתף בשיעור של שליש בשכר טרחתו של המומחה.  על החלטתי זו לא הוגש ערעור על ידי מי מהצדדים, לרבות לא על ידי בגרוב.  

חוות דעתו של המומחה

5.                            לצורך הערכת שווי הפעילויות העסקיות השונות, נפגש המומחה עם נגלר וסופר ואלה המציאו לו מסמכים שונים וכן נפגש עם רואה החשבון של התאגידים.  בחוות דעתו מציין המומחה כי לפי הסכמת הצדדים התבסס בעיקר (אולם לא באופן בלעדי) על הנתונים לשנים שעד 2003 (כולל).  זאת משום שתקופה זו לא הושפעה באופן שלילי מהסכסוך בין נגלר לסופר (אשר פרץ לאחר 2003), ומשום שבמועד הכנת חוות הדעת היו בנמצא דו"חות שנתיים מבוקרים של התאגידים רק עד 2002 (המומחה מציין כי היו בפניו גם דו"ח כספי מבוקר של סרווי-טק לשנת 2003; טיוטת דו"ח כספי של סרווי-טק לשנת 2004; דו"ח לא חתום על ידי רו"ח בנוגע לס.ג.ן ולשותפות לשנת 2003  - ואלה הובאו בחשבון בחוות דעתו).  יצויין שסרווי-טק נוסדה בשנת 2002, ולגביה הביא המומחה בחשבון גם נתונים כספיים של שנים מאוחרות יותר.  כן הסכימו הצדדים כי המומחה לא יפנה לספקים של התאגידים בחו"ל בנוגע לכספים המגיעים מהם לתאגידים, וזאת על מנת לא לסכן את ייצוג הספקים מחו"ל על ידי התאגידים.  המומחה מציין כי חלוקת התפקידים בין נגלר לבין סופר היתה כזו לפיה נגלר עסק בענייני סרווי-טק ואילו סופר עסק בעסקי ייצוג ספקים מחו"ל ע"י ס.ג.ן והשותפות.  חלוקת תפקידים זו בין נגלר לסופר שימשה למומחה קו מנחה באשר לפירוק בעלותם המשותפת בתאגידים.

6.                            בהתחשב בהסכמות ובנתוני הרקע הנ"ל, המלצתו של המומחה היא כי חלוקת הפעילות העסקית בין נגלר לסופר צריכה להיות באופן שסופר יקבל לידיו את הפעילות של ס.ג.ן (ללא אחזקותיה בסרווי-טק) ושל השותפות, ואילו נגלר יקבל לידיו את אחזקותיה של ס.ג.ן בסרווי-טק.  לשם כך, ירכוש סופר מנגלר את מלוא אחזקותיו (50%) של נגלר בס.ג.ן ובשותפות כנגד תשלום איזון של 95,000 דולר באופן שיוותרו בידיו של סופר עסקי הייצוג בישראל של הספקים מחו"ל, ואילו נגלר יקבל לידיו ללא תמורה מס.ג.ן את מלוא אחזקותיה (60%) בסרווי-טק ויהפוך לשותפו של בגרוב בחברה זו.  על פי המומחה, אין תלות בין פעילותן של ס.ג.ן והשותפות (שעיקר עסקיה ייצוג בישראל של ספקי מיכון מחו"ל) לבין פעילותה של סרווי-טק (שעיקר עסקיה במתן שירות בתחום האלקטרוניקה) - כך שההפרדה ביניהן לא תגרום נזק לפעילותה של מי מהן.  המומחה מבכר חלוקה שכזו על פני חלוקת עסקי ייצוג הספקים בין סופר ונגלר, וזאת בכדי למנוע פוטנציאל לחיכוך ביניהם במגעיהם עם הספקים בחו"ל.

7.                            תשלום האיזון שיהיה על סופר לשלם לנגלר חושב על סמך הערכת שווים של התאגידים.  סרווי-טק  מוערכת על ידי המומחה ב- 350,000 דולר.  לנתון זה הגיע המומחה תוך הכפלת הרווח הנקי היציג של החברה בגובה 250-275 אלפי ש"ח (שחושב על בסיס השנים 2002-2004 ועל סמך תחזית גידול של 18% במכירות 2005 כפי שעולה מדיווחי החברה למע"מ בחודשים ינואר-יולי 2005) במכפיל רווח של 6.  השותפות וס.ג.ן  (ללא חלקה של ס.ג.ן בסרווי-טק) מוערכות על ידי המומחה ביחד בשווי של 400,000 דולר.  שווי זה נגזר מרווח נקי יציג של 250,000 ש"ח (על בסיס שנת 2003) כשהוא מוכפל במכפיל רווח של 7, תוך שהמומחה מציין כי רווחיותם של השותפות וס.ג.ן קטנה כמעט בחצי בארבעת השנים עובר לפרוץ הסכסוך בין נגלר וסופר.   השותפות וס.ג.ן (לרבות האחזקות בסרווי-טק) מוערכות ב- 610,000 דולר.

8.                            המומחה מציין עוד כי חלוקת הנכסים בין נגלר וסופר מהווה ארוע מס, ומשמעה כי שני הצדדים יידרשו לשאת בעלות המס בהתאם לזכויות שיעבירו ויקבלו. 

אין התיחסות מפורשת של המומחה בחוות דעתו כיצד, אם בכלל, משנה חבות המס את חלוקת הנכסים ותשלום האיזון.  בהקשר זה נרשם בחוות הדעת כי כאשר נועץ המומחה עם רואה החשבון של הצדדים, הציע רואה החשבון אף הוא כי חלוקת הנכסים בין הצדדים תהיה כזו שצד אחד יקבל את אחזקות ס.ג.ן בסרווי-טק, ואילו הצד השני יקבל לידיו את כל פעילות ס.ג.ן והשותפות. 

9.                            לבקשתו של בגרוב נפגש עמו המומחה, וממנו למד כי לטענת בגרוב מוקנית לו זכות סרוב ראשונה לרכוש מס.ג.ן את אחזקותיה בסרווי-טק.  במקרה וזכות סרוב ראשונה תמומש, מציע המומחה כי התמורה בגין אחזקותיה של ס.ג.ן בסרווי-טק (סך של 210,000 דולר לפי שווי חברה של 350,000 דולר) תועבר על ידי בגרוב לס.ג.ן,  ואילו תשלומי האיזון שישלם סופר לנגלר יגדלו בסכום זה.

10.                        מבין שלשת הצדדים, רק נגלר בחר להגיש שאלות הבהרה למומחה, אשר הוגשו לו במסמך הנושא תאריך של 5.1.06.  סופר הודיע במספר הזדמנויות כי חוות הדעת מקובלת עליו (ר' למשל תגובתו מיום 20.11.05 לבש"א 15667/05 וכן תגובתו לבש"א 2917/06).  בגרוב, על אף שחלק על הערכת שוויה של סרווי-טק על ידי המומחה, לא מצא לנכון להפנות אליו שאלות הבהרה בכתב.  בהקדמה לשאלותיו מציין נגלר כי יחסיו עם  בגרוב מעורערים ומציע למומחה דרך שונה לחלוקת הנכסים - במסגרתה יועברו אחזקות ס.ג.ן בסרווי-טק לבגרוב (ולא לנגלר), תוך שנגלר פורש מכל הפעילויות הקשורות לתאגידים.  בשאלות עצמן, מתייחס נגלר לארבעה תחומים עיקריים: שוויה של סרווי-טק; שוויין של ס.ג.ן והשותפות; סוגיית המיסוי; ובירור גובה עמלות אותן זכאיות ס.ג.ן והשותפות לקבל מספקים בחו"ל.  באשר לסרווי-טק מבקש נגלר, בין השאר, כי המומחה יבהיר האם יחסיו המעורערים עם בגרוב ישפיעו על רווחיותה ושוויה של סרווי-טק, בפרט לאור אפשרות שבגרוב יתחרה בעסקיה.  המומחה נשאל גם האם הישארותו של נגלר בסרווי-טק לא תגרום לאבדן הכנסות לסרווי-טק מעסקים משותפים עם ס.ג.ן והשותפות.  כן נשאל המומחה שמא אין לעדכן את הערכתו בענין שוויה של סרווי-טק לאור שיעור צמיחה שנתי ב- 2005 של 8.8% (ולא 18%), לאור העובדה שיש לנכות מהכנסתה חובות אבודים מסויימים ולאור ההוצאות הבלתי מתואמות לחודשים ינואר-נובמבר 2005.  המומחה התבקש ע" לפנות לספקים ולברר את ענין  העמלות וכן נשאל שמא אין זה צודק להורות על הבאת עמלות אלו לחשבון ס.ג.ן וחלוקתן בינו לבין סופר.  עוד נשאל המומחה שמא אין להביא בחוות דעתו את זכותו של נגלר בתגמולי ביטוח ששולמו לחברה בגין נזק לרכב שהיה בשימושו של נגלר וכמו כן להביא בחשבון הסדר שהיה נהוג בין סופר ונגלר לפיו שילמה השותפות חובותיהם למס הכנסה.  יצויין כי שאלותיו של נגלר היו מפורטות והתפרשו על פני תשעה עמודים מודפסים.  הדברים שהובאו לעיל הם תיאורן הכללי והעיקרי של הסוגיות שהועלו בהן.

11.                        בתאריך 14.3.06, הגיש המומחה תשובות לשאלות ההבהרה.  תוך שהוא משיב בפירוט לשאלות ההבהרה, ומבהיר שחלק ניכר מהן מבוססות על הנחות יסוד השונות מההנחות עליהן הסכימו נגלר וסופר כבסיס להכנת חוות הדעת,  נותר המומחה בדעתו המקורית באשר לאופן חלוקת העסקים המשותפים בין נגלר וסופר כפי שזו מוצאת את ביטויה בחוות הדעת.  באשר להצעתו של נגלר לפיה לא יהפך לשותפו  של בגרוב בסרווי-טק אלא יפרוש לחלוטין מהפעילות (לאור המחלוקת בינו לבין בגרוב), מציין המומחה כי הסמכות שהוקנה לו בהסכמה למינוי מומחה היתה להמליץ על מתווה לחלוקת העסקים בין נגלר לסופר, ולא על דרך לפרישתו של נגלר מהפעילות.  חרף זאת, מציין המומחה כי התייחס בחוות דעתו לאפשרות שבה אם תוכר זכות הסירוב הראשונה לה טוען בגרוב, ואם זה יבחר לממשה, תהיה התוצאה פרישתו של נגלר מהפעילות תוך שהוא מקבל תשלום כולל של 305,000 דולר (לפני מס).  המומחה אינו סבור כי מערכת היחסים העכורה בין נגלר לבגרוב משפיעה על שוויה של סרווי-טק, שכן החברה רווחית ומצויה בצמיחה (אף לטענת נגלר בשאלות ההבהרה ששלח, מדובר בשיעור של 9.5%) ולאור זאת הסבירות להתממשות חששו של נגלר לפיו ירצה בגרוב לחסל את פעילותה -  נמוכה.  הישארותו של נגלר כבעל אחזקות בסרווי-טק לא תפגע בה עקב אבדן הכנסות מעסקים משותפים עם ס.ג.ן והשותפות (שישארו בידיו של סופר, המסוכסך עם נגלר), שכן עיקר פעילותה וצמיחתה של סרווי-טק אינו תלוי בס.ג.ן והשותפות.

12.             לדעת המומחה לא ניתן להסתמך על הנתונים הכספיים החלקיים והלא-מבוקרים של סרווי-טק לשנת 2005, עליהם נסמך נגלר בשאלות ההבהרה שלו, כדי לשנות את הערכת שוויה.  באשר לס.ג.ן ולשותפות, מסביר המומחה כי ההתייחסות לספקים חדשים שייצוגם החל לאחר שנת 2003 וכן לשיעור הצמיחה במשק בשנת 2005 חורגת מהסכמתם של נגלר וסופר - שעל פיה פעל המומחה - לפיה הערכת שווין של ס.ג.ן והשותפות תיעשה על סמך התקופה עובר לפרוץ הסכסוך ביניהם, היינו לפני 2003.  באשר לעובדה כי נגלר וסופר נהגו למשוך מס.ג.ן משכורות נמוכות, מציין המומחה כי הדבר נעשה רק לצורך ביטוחם בביטוח הלאומי, כאשר בפועל נהגו נגלר וסופר למשוך את כל רווחיה של ס.ג.ן.  משכך, לצורך הערכת ס.ג.ן, היה צורך להביא בחשבון עלות שכר מנהל הדומה לזו של בגרוב בסרווי-טק.  באשר לשאלת המס שיחול על נגלר וסופר בעקבות הפרדת עסקיהם בתאגידים - מציין המומחה כי נועץ עם רואה החשבון של התאגידים, וזה אישר בפני המומחה כי המתווה שהוצע בחוות הדעת להפרדת עסקיהם המשותפים של סופר ונגלר הוא המתווה הרצוי מבחינת המיסוי.

בהתאם למסמך מיום 20.11.05 שהכין רו"ח שטראוס-לזר ושות' ואשר צורף כנספח לתשובות ההבהרה של המומחה, בענין העמלות, מציין המומחה כי מדובר בטענה לעמלות בגין תקופה (2004-2005) שנגלר וסופר הסכימו שלא תובא בחשבון לצורך הערכת שווין של ס.ג.ן והשותפות.  טעם נוסף שאין להביא בחשבון עמלות אלו הוא הסכמתם של נגלר וסופר לייתר את הצורך בפניית המומחה לספקים בחו"ל (כדי לעמוד על שיעור העמלות), וזאת כדי למנוע סיכון של פגיעה בעסקי הייצוג.

13.             לאחר שהשיב על שאלות ההבהרה, מסקנתו הסופית של המומחה הינה כי לאור ההנחות עליהן הסכימו נגלר וסופר כבסיס להכנת חוות הדעת - היינו, התבססות על נתונים כספיים עד פרוץ הסכסוך; מניעת הצורך לפנות לספקים בחו"ל; ובחירה בחלוקה שאינה מפצלת את עסקי ייצוג הספקים מחו"ל - אין מקום לשנות את חוות דעתו.

14.             בסמוך להגשת תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, הגיש נגלר שתי בקשות (בש"א 2917/06, בש"א 5509/06).  גם מטעם בגרוב הוגשה בקשה (בש"א 5062/06).  בקשות אלו יידונו ויוכרעו להלן.  ביום 1.5.06, משהוגשו תשובות ההבהרה של המומחה, התקיים דיון במעמד הצדדים. בפתח הדיון התברר כי שכר טרחתו של המומחה בגין תשובותיו - טרם שולם  ע"י  נגלר  ובגרוב (ראו הודעת המומחה שהוגשה בבש"א 6088/06).  לאחר ארכה קצרה שניתנה לצדדים במהלך הדיון, ניתנה הודעה מטעמם של באי כוחם של נגלר ובגרוב כי ענין תשלום שכר הטרחה הוסדר עם המומחה.  במהלך הדיון נטען על ידי בא-כוחו של נגלר כי חוות דעתו של המומחה הותירה סוגיות לא פתורות בענין כספים המצויים בחברה והממתינים לחלוקה וכן בענין פניה לחברות בחו"ל.  כן צויין על ידו הקושי שבהישארות נגלר בסרווי-טק לאור היעדר שיתוף פעולה עם בגרוב.  בא-כוחו של נגלר ציין כי בסמוך לדיון הוגשה לו הצעה לרכישת חלקה של ס.ג.ן בסרווי-טק.  מטעם בגרוב נטען כי לא יוכל לעבוד יחד עם נגלר בסרווי-טק.  לדעת בגרוב יש ליתן לצדדים זמן נוסף על מנת למצות את הצעת הרכש שהוגשה לנגלר.  בא-כוחו של סופר טען כי הצעת הרכש הנ"ל אינה רצינית בשים לב למועד בו הוגשה, לכך שלא נלוותה אליה ערבות כלשהי, ולכך שהמציע לא מצא לנכון להתייצב לדיון.  סופר סבור כי יש ליתן בהקדם האפשרי  פסק דין  בהתאם לחוות דעתו של המומחה.