אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אילן כהן נ' בטוח לאומי-סניף ת"א-מח' משפטית

אילן כהן נ' בטוח לאומי-סניף ת"א-מח' משפטית

תאריך פרסום : 28/12/2010 | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
1598-10
26/12/2010
בפני השופט:
דגית ויסמן

- נגד -
התובע:
אילן כהן
הנתבע:
בטוח לאומי
פסק-דין

פסק דין

1.בפנינו תביעה להכיר בבקע מפשעתי מיום 8.5.09 כ"פגיעה בעבודה" כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן – החוק).

2.אין חולק כי ביום 8.5.09 הופיע בקע מפשעתי בגופו של התובע. המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלה אם הבקע הופיע כתוצאה ממאמץ לא רגיל בעבודתו של התובע.

3.בסעיף 84 לחוק נקבע –

"אין רואים בקע מפשעתי תוצאה מפגיעה בעבודה אלא אם כן –

(1)הופעת הבקע באה תוך כדי העבודה כתוצאה ממאמץ לא רגיל או עקב פגיעה במישרין באזור קיר הבטן.

(2)עקב הופעת הבקע הפסיק המבוטח את עבודתו וקיבל טיפול רפואי תוך 72 שעות מהופעת הבקע.

(3)הודעה על התקף כאבים עקב הבקע נמסרה למוסד או למעביד תוך 72 שעות מהופעתם, להוציא ימי מנוחה שבועית, חג או שבתון שעל פי חיקוק, נוהג, חוזה עבודה או הסכם קיבוצי אין המבוטח עובד בהם; אולם המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו, לראות בבקע תוצאה מפגיעה בעבדה אף אם לא נמסרה הודעה כאמור."

על פי הדין, התנאים שנקבעו בסעיף 84 לחוק הם מצטברים ודי כי אחד מהם לא יתמלא, על מנת לדחות תביעה להכרה בבקע מפשעתי כפגיעה בעבודה (עב"ל (ארצי) 429/97 שפיאר המוסד לביטוח לאומי, ניתן 2.7.00).

4.הנתבע טען כי אין חולק שהארוע קרה לתובע במהלך עבודתו, אך לא מדובר בארוע חריג. התובע נחקר על ידי חוקר המוסד ולא ציין כי ארע ארוע חריג כלשהו. התובע לא הוכיח מאמץ חריג כלשהו. הנתבע הפנה לכך שאף בתעודת חדר מיון לא נזכר ארוע חריג.

התובע הלין על כך שהנתבע מסתמך על חקירתו ואינו מקבל את גרסתו המאוחרת שנשמעה בבית הדין, לפיה הרים באותו יום חולה דיאליזה ששקל כמאה ק"ג.

5.השאלה העובדתית בה עלינו להכריע היא אם ביום הופעת הבקע, 8.5.09, התובע נדרש למאמץ לא רגיל בעבודתו.

6.לאחר שעיינו בראיות ובעדותו של התובע, הגענו למסקנה כי דין התביעה להדחות וכי ביום 8.5.09 התובע לא נדרש למאמץ בלתי רגיל בעבודתו. להלן נימוקינו -

א.בכל המסמכים שהתובע הציג - גליון חדר מיון מיום 10.5.09 (ת/1), סיכום אשפוז מיום 14.7.09 (ת/2), תעודה ראשונה לנפגע בעבודה (ת/3), הפניה כללית מיום 13.5.09 (ת/4), תעודה רפואית מיום 21.7.09 (ת/5) וטופס תביעה (ת/6), לא צויין ארוע חריג שבעטיו הבקע הופיע.

ב.התובע נחקר ביום 22.7.09 על ידי חוקר המוסד. התובע נשאל על ידי החוקר - "האם היה משהו חריג או משהו יוצא דופן בעבודתך ביום 8.5.09", והתובע השיב – "לא היה מדובר במשהו חריג. לא עשיתי דבר חריג. זה חלק מהעבודה שלי זו שגרת העבודה. זה בכלל לא היה משהו יוצא דופן." (עמוד 2 לחקירה, שורות 13-18).

ג.הפעם הראשונה בה מוזכרת גרסה לפיה החולה שהתובע הרים היה במשקל של מעל 100 ק"ג, היתה בבית הדין.

ד.על פי ההלכה הפסוקה, "...לרישומים הרפואיים הסמוכים לאירוע התאונתי הנטען, יש משקל סגולי ראייתי רב, משום שהם נאמרים, בדרך כלל, בזמן אמת, כאשר אין עדיין יעוץ משפטי למבוטח (עב"ל (ארצי) 28/03 ברינדר – המוסד לביטוח לאומי, ניתן 21.9.04).

עוד נפסק כי "יש מקום להעניק משקל ראייתי לרישומים הרפואיים, בהיותם רישומים אובייקטיבים, הנערכים בזמן אמת, הנערכים על ידי איש מקצוע שאין לו עניין במשמעות המשפטית של הרישום או בתוצאתו. חזקה על רופא שהרישום הרפואי שהוא עורך משקף אל נכון לא רק את הטיפול הרפואי שהעניק לחולה אלא גם את תלונותיו של החולה ואת הרקע הרפואי המהווה בסיס לטיפול הרפואי. מכאן שיש לייחס משקל ראייתי להעדר ביטוי ברישום הרפואי על הסיבה שהביאה את החולה אל פיתחו של הרופא המטפל." (עב"ל (ארצי) 368/99 יצחק – המוסד לביטוח לאומי, ניתן 14.3.02; ור' גם דב"ע מט/0-23 המוסד לביטוח לאומי - הירשהורן, פד"ע כ 349 (1989); עב"ל (ארצי) 295/06 כעביה המוסד לביטוח לאומי, ניתן 10.5.07).

ה.בענייננו, רק בגרסה שנשמעה לראשונה בבית הדין תיאר התובע כי החולה אותו הרים היה במשקל חריג של 100 ק"ג. עובדה זו אינה מצויינת באף אחד מהמסמכים הרפואיים. יתירה מכך, גם בפני חוקר המוסד התובע נשאל במפורש אם היה מאמץ חריג בעבודתו והוא השיב בשלילה.

יישום ההלכה הפסוקה בעניין שבפנינו מביא למסקנה כי התובע לא הוכיח שהבקע הופיע כתוצאה ממאמץ לא רגיל, ועל כן לא התמלאו התנאים שנקבעו בסעיף 84 לחוק, להכרה בבקע המפשעתי מיום 8.5.09 כפגיעה בעבודה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ