המ"ש
בית משפט השלום לתעבורה בעכו
|
7988-07-13
22/08/2013
|
בפני השופט:
אבישי קאופמן
|
| - נגד - |
התובע:
מעוז אילוק
|
הנתבע:
מדינת ישראל
|
|
החלטה
בפני בקשה להארכת מועד להישפט בגין שני דוחות תנועה מאותו תאריך. המדובר בדוחות מצלמה שלא נמסרו לידי המבקש, ולטענתו לא הוא שנהג ברכב במועד הרלוונטי אלא אימו אשר אף מיהרה ושילמה את הדוחות בלי ידיעתו.
המשיבה התנגדה לבקשה ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני מקבל את עמדתה ודוחה את הבקשה.
ראשית, יש לזכור כי מדובר בדוחות ששולמו. כפי שקובע סעיף 229(ח') לחסד"פ:
שילם אדם את הקנס רואים אותו כאילו הודה באשמה בפני בית המשפט, הורשע ונשא את עונשו.
לפיכך נקבע במספר רב של פסקי דין כי לא ניתן להאריך מועד להישפט לאחר תשלום הדוח, כאשר החריג לכך הוא רק במקרה בו לא ידע ולא יכול היה לדעת אדם על ההליך נגדו, כפי שקבע בית המשפט העליון ברע"פ 2096/07 כוכבי נ' מדינת ישראל. באותה פרשה נקבע כי הדעת מחייבת שהמערערת ידעה על הדוח שנשלח לבית הוריה – על אף שאינה מתגוררת שם – וגם אם שולם בידי אחיה יש לראותה כאחראית לתשלום.
במקרה דנן נשלחו הדוחות לכתבות הנכונה ושולמו לפי הנטען בידי אימו של המבקש. לטענה זו אין כל ראייה חיצונית ואין הסבר מדוע לא יכול היה לדעת המבקש על קבלת הדוח והתשלום. הטענה כי אימו של המבקש חששה לספר לו כדי שלא לפגוע ביחסים ביניהם אינה ברורה. אם קיבלה האם אחריות שילמה את הדוחות ובכך חשבה כי הפרשה הסתיימה, מדוע שיהיה בזאת כדי לפגוע ביחסים עם בנה?!
מעבר לכך, אין להתעלם מהעבודה כי הבקשה מוגשת לאחר קבלת הודעת פסילת רשיון בידי משרד הרישוי. התופעה של הסבת דוחות תעבורה, הינה תופעה שכיחה למדי והיא נעשית לרוב על ידי אזרחים המקבלים דיווח מרשות הרישוי אודות צבירת נקודות בגין עבירות תעבורה שעברו ובהתאם הודעה בדבר אמצעי תיקון – כגון הודעות על פסילת רישיון נהיגה. או אז מתעורר האזרח ומבקש לגרוע מרשימת העבירות הרשומות לחובתו, עבירות מספר כדי להפחית את סכום הנקודות, כדי להסיר את רוע הגזירה. כפי שנקבע לא אחת בבקשה מסוג בקשה זו מוטל הנטל על כתפי המבקש להוכיח כי לא הוא זה אשר עשה שימוש בכלי הרכב בעת ביצוע העבירה. תצהירים סתמיים וריקים מתוכן, אשר אין בהם כדי להסביר ולהבהיר מדוע יש לראות באדם האחר כאחראי, לא יתקבלו. במקרה דנן אין כל הסבר כיצד יודעת האם שהיא שנהגה ברכב במועד הרלוונטי וביצעה את העבירות, וזאת כאשר אין ספק כי הרכב רשום על שם המבקש והוא העושה בו את השימוש העיקרי.
ראו לעניין זה 5242/08 באסם אבו קטן נ' מדינת ישראל, עפ"ת 3236-12-12 עבד מג'דוב נ' מדינת ישראל.
אשר על כן הבקשה נדחית.
ניתנה היום, ט"ז אלול תשע"ג, 22 אוגוסט 2013.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת