אילוז נ' רשת בטחון בע"מ

פסק דין

1.בפנינו תביעתו של מר יצחק אילוז (להלן- התובע) לקבלת תשלומים שונים מאת חברת רשת ביטחון בע"מ (להלן- הנתבעת) בגין תקופת עבודתו וסיומה.

2.בין התובע לנתבעת שררו יחסי עבודה החל מיום 1.6.09 ועד לחודש 9/11. הצדדים חלוקים בשאלת מועד סיום יחסי העבודה. האם כטענת התובע הסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים ביום 8.9.11 או שמא כטענת הנתבעת ביום 7.9.11.

העדים-

3.מטעם התובע העיד התובע בעצמו.

מטעם הנתבעת העיד מר דורון חי להלן - דורון).

תביעת התובע לפיצויי פיטורים והודעה מוקדמת-

4.לטענת התובע בתקופת עבודתו בנתבעת הוצב כשומר בעבודות תשתיות מטעם עירית תל אביב ברחובות תל אביב. לטענתו לא עבד כסדרן בחניונים, למעט החודש הראשון לעבודתו והיום האחרון לעבודתו ביום 8.9.11 , עת עבד בחניון ברח' הצפירה. עוד טען כי מעולם לא עבד בחניון ברח' פנקס אלא עבד כשומר בפרויקט לשיפוץ כבישים מטעם עירית ת"א – אחוזת חוף , בחודשים 12.10 – 4.11.

לטענת הנתבעת התובע עבד בכל תקופת עבודתו כסדרן במספר חניונים באחוזת חוף. בעדותו העיד עד הנתבעת כי התובע עבד גם באתרים וגם בחניון וכי בתצהיר נפלה טעות סופר (עמ' 10 לפר' שורות 6-9).

5.התובע מבסס זכאותו לתשלום פיצוי פיטורים על התנהלות הנתבעת אשר במשך למעלה מחודש התעלמה מבקשותיו לשבצו לעבודה. לטענתו פנה מספר פעמים לדורון אשר הבטיח כי ימצא מקום עבודה עבורו וביקש כי ימתין. עם זאת התובע לא הוצב לעבודה בנתבעת ולמעשה פוטר מבלי שניתן מכתב פיטורים. במשך כל תקופת העסקתו בנתבעת התובע לא זייף את שעות העבודה בכרטיס העבודה, שעות העבודה בכרטיס תואמות את השעות אשר נקבעו ע"י דורון והתובע נכח בכל שעות העבודה כפי שמצוין בכרטיס. כן נטען כי לא נערך שימוע טרם הפיטורים וככל שהיה נערך שימוע טרם שהופסקה הצבתו במשמרות , יכול היה לטעון כנגד ההאשמה המופרכת אשר גרמה לפיטוריו ( 14-20 לתצהיר התובע).

6.מנגד טענה הנתבעת כי התובע הוזהר כי עליו לעבוד בהתאם להוראות, ולהחתים כרטיס בהתאם לשעות העבודה בפועל. התובע נתפס יחד עם עובד נוסף בזיוף שעות עבודה בכרטיס העבודה. לתובע ולעובד הנוסף נערך שימוע במהלכו הודה העובד הנוסף כי זייפו שעות עבודה ואף הוסיף כי התובע הוא אשר הוביל את המהלך. בעקבות הפרת משמעת חמורה זו הופסקה עבודתם שני העובדים. לתובע ניתן מכתב פיטורים מסודר בו פורטה בצורה ברורה סיבת הפסקת העבודה.

לטענת הנתבעת, התובע גרם נזק תדמיתי קשה לנתבעת אשר תחום עיסוקה בענף השמירה ואיכות עובדיה הינו חלק מהשירות אשר מעניקה הוא ללקוחותיה.

7. נוכח טענות הצדדים עלינו לבחון האם כטענת הנתבעת התובע זייף את מספר שעות העבודה בדוחות הנוכחות. ככל שהתשובה לשאלה חיובית, יש לבחון האם יש בכך כדי לשלול מהתובע מתן ימי הודעה מוקדמת ופיצויי פיטורים.

8.לטענת התובע דורון קבע את שעות העבודה בפרויקט והפנה את התובע לאתרי העבודה . משהנתבעת לא הציבה שעון נוכחות במקום העבודה והעבודה בוצעה מחוץ למשרדיה נדרש התובע לערוך רישום של שעות העבודה בכרטיס העבודה ולהעבירם לנתבעת מידי חודש בחודשו לקבלת השכר. כמו כן נתבקש להחתים על כרטיס העבודה מי מהאנשים שעבדו בפרויקט, לשם הוכחה כי אכן שהה במקום העבודה כמצוין בכרטיס העבודה. לעיתים לא היה גורם המוסמך לחתום על הכרטיס לפיכך, הוגשו כרטיסי העבודה ללא חתימת צד ג' על כרטיס הנוכחות (סעיפים 10-13 לתצהיר התובע). התובע צירף דוחות בהם פורטו שעות עבודה הנושאים חתימות מנהלי פרויקט ולעיתים שם פרויקט, וכן דוחות שעות ללא כל חתימה מטעם מנהל הפרויקט.

9.לטענת הנתבעת התובע פוטר לאלתר ביום 7.9.11 בעקבות מעילה, זיוף מסמכים וגניבה מהנתבעת. התובע היה מחויב להחתים את מנהלי הפרויקט באופן יומי לצורך פיקוח על שעות עבודתו, מנהלי הפרויקטים היו נציגי חברות חיצוניות הנמצאים כל יום באתר. בחלק מהמקרים התובע לא החתים את כרטיסי העבודה ובחלק מהמקרים זייף את חתימת האחראים ובכך למעשה הגדיל את שכרו. בנסיבות אלה קמה לנתבעת הזכות להפסיק באופן מידי את עבודתו לאחר שזייף את חתימת הממונים עליו ומספר שעות עבודתו. פעולות אלה מובילות לשלילת פיצויי פיטורים וימי הודעה מוקדמת. (סעיפים 29-34; 37-40 לתצהיר דורון).

10.אין חולק כי דיווח כוזב בדבר שעות העבודה אשר ביצע העובד, מהווה הפרת משמעת חמורה, המצדיקה שלילה חלקית של פיצויי הפיטורים (ראו: דב"ע נה/3-233 אורינט קולור בע"מ – אנה ברין לא פורסם; דב"ע נד/3-196 חיים חי (עייש) – עזבון ישראל דיין, לא פורסם).

עם זאת ההלכה הפסוקה מטילה על המעביד את הנטל להוכיח כי העובד גנב או מעל (ראו: דב"ע נה/3-60 אנואר חמיד - יעקב הלמן, לא פורסם, מיום 5.7.95; ע"ע 1079/04 מרכולית כוכב בע"מ - עיזבון המנוח לב רובינשטיין ז"ל, לא פורסם, מיום 25.4.06)).

כך נקבע ע"י בית הדין הארצי לעבודה בעניין מרכולית כוכב בע"מ לעיל, בשאלת מידת ההוכחה הדרושה להוכחת מעשה פלילי בהליך אזרחי-

"מכאן, הגישה הרצויה החוזרת בפסיקה בעולם והתקבלה בארץ, היא גישה גמישה הבוחנת כל עניין לגופו וקובעת את מידת ההוכחה הדרושה על פי האינטרסים המוגנים. בענייננו, מדובר בטענת עבירה פלילית במשפט אזרחי, ביחסי עבודה. מחד, יחסי עבודה הם יחסים מתמשכים הדורשים מידת אמון גדולה בהרבה ותום לב גדול מזה שבין צדדים לחוזה בדרך כלל... מעילה באמונו של מעביד, ובודאי גניבה ממעביד, הם חמורים ביותר. הם פוגעים באישיות יחסי העבודה. מנגד עומדת העובדה, כי מדובר בפגיעה בזכויות מוקנות של עובד בגין האשמה שעבר עבירה פלילית ומעל באמונו של מעבידו. הנטל על המעביד להוכיח זאת. אין משמעות לכך שכל שהעובד עשה הוא לומר - "לא נכון... לא גנבתי". לא עליו מוטל הנטל להוכיח שהדבר לא נעשה. על מידת ההוכחה המוטלת על המעביד להיות מוגברת.

הנה כי כן כשמדובר בגניבה ממעביד יש צורך במידת הוכחה מוגברת, מעבר לזו הדרושה במשפט אזרחי רגיל, היינו, מעבר למאזן ההסתברות".