אילוז נ' סאונד פקטורי בע"מ

פסק דין

ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' הרשם א' פוני) מיום 23.10.12 במסגרת ת"ת 5118-03-12.

1.המשיבה הגישה תובענה ביום 23.8.11 על סכום קצוב בסך של 39,149 ₪ ללשכת ההוצאה לפועל בירושלים. ברקע לתביעה, ניהול חנות לאביזרי רכב בשם "סאונד פקטורי בע"מ" על ידי המשיבה הנמצאת בתחנת הדלק סונול שברחוב האומן 1 בירושלים (להלן: "החנות"). המערער ניהל מו"מ עם המשיבה לצורך רכישת החנות כולל האביזרים שבה כדי להיכנס בנעלי המשיבה באופן שהוא ישכור את החנות מאת סונול וירכוש את הסחורה מאת המשיבה וישלם למשיבה בנוסף לאביזרים גם דמי פינוי. המערער ניהל מו''מ כפול, הן עם המשיבה בנוגע לאביזרי החנות ולדמי הפינוי והן עם חברת סונול בנוגע לחנות עצמה. ביום 3.9.08 נחתמו שני הסכמים בין המערער למשיבה במסגרתם נמכרה הסחורה שבחנות למערער. ההבדל המהותי בין שני ההסכמים היה בסכום שיק הביטחון שנמסר למשיבה על ידי המערער. באחד מהם השיק היה על סך 30,000 ₪ ובשני על סך של 50,000 ₪. שני השקים נמסרו על ידי המערער למשיבה. לא נתברר עד תום מדוע נחתמו שני הסכמים. מכל מקום, מאחר והמערער וחברת סונול לא הצליחו להגיע לכלל הסכם לשכירת החנות, נחתם בין הצדדים ביום 25.11.08 הסכם נוסף בו התחייבו הצדדים שהמשיבה לא תפקיד את השיק על סך 30,000 ₪ שניתן במסגרת ההסכם מיום 3.9.08 ואילו המערער ישלם למשיבה עם החזר הערבות שהפקידה המשיבה לחברת סונול סך של 13,000 ₪ בצירוף מע"מ והיתרה בסך של 17,000 ₪ בצירוף מע"מ תשולם מתוך הכספים בהם יזכה בתביעה שיגיש נגד חברת סונול. במועד כלשהו השיק על סך 50,000 ₪ הוחזר אף הוא. המערער אכן תבע את חברת סונול בגין הנזקים שנגרמו לו ותביעה זו נסתיימה בפשרה במסגרתה זכה לקבל סכום של 60,000 ₪. חרף האמור, נטען בתביעה כי המערער לא שילם מאומה על חשבון חובו.

בית המשפט דחה את התנגדות המערער מהטעם שהוא לא הציג ראיה כלשהי לביצוע התשלום, לרבות פירוט עובדתי לגבי מועד התשלום, אמצעי התשלום וסכומו של כל תשלום. נקבע כי גם העובדה שהשיק על סך 30,000 ₪ הוחזר למערער לא יכולה להועיל לו מפני שהוא הוחזר למערער על פי ההסכם מיום 25.11.08 עוד לפני שהגיש את תביעתו כנגד חברת סונול. מכאן הערעור שלפני.

בקליפת האגוז טענת המערער הינה כי החזרת שני השקים "מעידה יותר מאלף מילים" כדבריו, כי אינו חב כלל למשיב. מנגד החזיק המשיב אחר החלטת בית המשפט וטען כי השיק על סך 50,000 ₪ שניתן על ידי המערער למשיבה היה אך כדי להשתמש בו במסגרת תביעתו נגד חברת סונול כשבפועל לא הייתה העברת כספים בין הצדדים, ואילו לגבי הסכום של 30,000 ₪, המערער לא צירף אסמכתא כלשהי לתשלומו.

ההלכה היא מקדמת דנא כי הנטייה היא ליתן רשות להתגונן כל אימת שטענות ההגנה מעלות סוגיות המצדיקות בחינתן בדרך של בירור התובענה לגופה (ע"א 3300/04 צול ניהול פרויקטים בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, [9.12.09]). רק במקום בו ההגנה היא "הגנת בדים", לא תינתן רשות להגן. זה הדין גם לגבי התגוננות כלפי תביעה בסכום קצוב.

במקרה זה, אין חולקין כי השיק על סך 30,000 ₪ הוחזר למערער. אף לא נאמר מפורשות בהסכם מיום 25.11.08 כי שיק זה יוחזר למערער עם חתימת ההסכם דווקא, אלא אך כי הוא לא יוצג לפירעון ויוחזר לו. מכאן אין לדעת על פני ההסכם, ללא בירור הטענות, אם השיק הוחזר ללא קבלת התשלום כדברי המשיב, או כנגד התשלום כדברי המערער. די היה בספק זה כדי ליתן למערער לדלג על משוכת ההתנגדות ולאפשר לו יומו בבית המשפט.

המסקנה היא כי הערעור מתקבל והתנגדות המערער מתקבלת אף היא. המשיב ישא בהוצאות המערער בסכום של 5,000 ₪.

ניתן היום, י"ב אייר תשע"ג, 22 אפריל 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: