אילוז נ' בלייב

החלטה

בפני התנגדותה של המבקשת לבקשה לביצוע שטר שהגיש כנגדה המשיב, ללשכת ההוצאה לפועל בתל-אביב, בתיק מס' 0131853100.

לאחר שעיינתי בבקשה לביצוע השטר, על נספחיה, בכתב ההתנגדות, בתצהיר המבקשת, על נספחיו, בפרוטוקול הדיון בפני (שהתקיים בתיק מס' 769-09-10) ובסיכומי טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

הבקשה לביצוע שטר מסתמכת על שטר חוב, על הסך של 10,000 ₪, אשר נכתב על פניו הוא משמש כ"בטחון להסכם השכירות".

המבקשת פירטה בתצהירה את הנסיבות שאפפו את עסקת היסוד, וטענה, בין היתר, כי מלבד הסך של 1,750 ₪, אין היא חייבת דבר למשיב בגין דמי השכירות, וזאת לאור החלטת בית המשפט בתא"ח 55/09, אשר קבע סכום זה כסכום סופי לתשלום בגין יתרת התקופה אשר מעבר להסכם השכירות ועד לפינוי בפועל, לטענתה.

המבקשת טענה כי מעבר לחוב זה, אין היא חייבת דבר למשיב, וכי לא נגרמו על ידה נזקים כלשהם למושכר ולפיכך אין מקום להפעלת שטר החוב.

גירסתה הבסיסית הזו של המבקשת לא נסתרה בחקירתה הנגדית ולא התבררה כהגנת בדים.

אמנם, פירוט מסויים לגבי אופן ביצוע התשלומים ניתן רק בחקירתה הנגדית ואין לו זכר בתצהירה, אך ההלכה בענין זה היא כי "... דווקא בחקירה זו עלול הנתבע להשלים את הגנתו ולרפא פגמים שנפלו בבקשתו. יש בכוחה של חקירה בנסיבות אלה, כדי "לשמש תחליף לתצהיר ויש בה אפוא כדי למלא את החסר" (א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית, עמ' 410 – ההדגשה שלי – י.ב.).

כנגד סכום זה של 1,750 ₪ מעלה המבקשת טענות קיזוז, וביניהן את הטענה בדבר נזק שנגרם לה בגין ניתוק החשמל במושכר, בשל מחדלי המשיב.

ההלכה בעניין זה, כפי שסוכמה ע"י כב' הנשיא א' ברק היא כי:

"דיני הקיזוז שבדין הכללי חלים גם בקיזוז חיוב שטרי בין צדדים קרובים. אם החיוב השטרי והחוב הכספי הם מתוך "עיסקה אחת", ניתן לקזז כנגד החיוב השטרי כל חוב כספי, בין קצוב ובין שאינו קצוב. על-כן רשאי מושך או עושה לקזז כנגד הנפרע פיצויים לא קצובים המגיעים לו בגין הפרתה של עיסקת היסוד, ובלבד שהחיוב השטרי ועיסקת היסוד הם "עיסקה אחת". אם החיוב השטרי והחוב הכספי אינם מתוך "עיסקה אחת" הם ניתנים לקיזוז רק אם החוב הכספי הוא קצוב. מסקנה זו מתבקשת מתחולת הדין הכללי בענייני קיזוז על חיוב שטרי. היא עולה בקנה אחד עם הטעמים המונחים ביסוד הקיזוז בין צדדים קרובים. טעמים אלה הם, כלשונו של השופט גולדברג, שלושה: "...מניעת העוול הנובע מאכיפת התחייבויותיו של צד לחוזה בשעה שהתחייבות כלפיו הופרה; הצגה מהימנה של מכלול היחסים שבין הצדדים; וחיסכון בהליכים משפטיים מיותרים..." (פרשת בנק לאומי [15], בעמ' 199).

שלושת השיקולים הללו תופסים גם בדיני השטרות.".

(רעא 98 / 6250 NORDLAND PPAIER AG נ' מפעלי ייצור והוצאה לאור (ירושלים) מ.ס.ל. בע"מ, פ"ד נג (2) 274, עמוד 285-286 – ההדגשה שלי – י.ב.).

לעניין טיבם של החיובים הניתנים לקיזוז כבר נפסק כי:

"סעיף 53(א) לחוק החוזים מאפשר קיזוז של חיובים כספיים. "חיוב כספי" הוא חוב גברא (IN PERSONAM) הקיים במסגרת קשר שבין נושה לחייב, שעל-פיו על החייב לשלם לנושה סכום כסף. חיוב כספי יכול שינבע מחוזה, ממעשה נזיקין, מעשיית עושר ולא במשפט, מהוראת דין או מכל מקור אחר ליצירת חיוב ".(הנשיא א' ברק ברע"א 98 / 6250 NORDLAND PPAIER AG נ' מפעלי ייצור והוצאה לאור (ירושלים) מ.ס.ל. בע"מ, פ"ד נג (2) 274, עמוד 281 – ההדגשה שלי – י.ב.).

לפיכך, עומדת למבקשת הגנה לכאורה, ולו בדוחק, כנגד התביעה השטרית ואני מתיר לה, אם כן, להתגונן בפני התביעה.

התביעה תידון בסדר דין מהיר ועל הצדדים לפעול בהתאם לאמור בתקנה 214ב1 לתקסד"א.

הוצאות הדיון בבקשה ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪ ישולמו בהתאם לתוצאות הדיון בתיק העיקרי.

ניתנה היום, כ"ח תשרי תשע"ב, 26 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.