איי.אי.ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' סלע ואח'

נגד

הצד השלישי 1- רחל בר לבב

2- רן בר לבב

פסק דין

בפני תביעה לשיבוב הסכום אותו שילמה התובעת, בתור מבוטחת, למבוטחיה יחידי הצד השלישי כתמלוגי ביטוח ופיצוי על נזקים שנגרמו לרכבם של צד השלישי, באירוע של תאונת דרכים בה היה מעורב גם הנתבע , בטענה כי האחריות לאירוע התאונה נופלת על שכמו של הנתבע.

סיפור המעשה שהיה, כך היה .

ביום 7/1/09 , נסעו שני כלי הרכב של מבוטח התובעת, צד ג' , והנתבע זה אחר זה , והתקרבו לצומת, כאשר רכבו של הצד ג' נוסע לפני רכב הנתבע. נטען בכתב התביעה כי הרכבים לא יכלו להמשך לחצות את הצומת, ועל כן בלם רכב המבוטח ,ועצר את נסיעתו, ואז נפגע מאחור ע"י רכבו של הנתבע .

על פי כתב ההגנה נטען , כי במהלך הנסיעה הרכב של הצד ג' עצר בפתאומית באופן שגרם לרכבו של הנתבע להתנגש בו מאחור . למרות זאת, ובעקבות דין ודברים בן הנתבע לצד ג' שילם הנתבע לצד ג ' סכום של 1550 ₪ כנגד סילוק כל התביעות של צד ג' כנגד הנתבע .אך חרף המוסכם מתברר כי הצד ג' קיבל מאת התובעת, המבטחת שלו פיצוי נוסף בגין הנזק שאירע לרכב בתאונה .

שאלת האחריות.

לטעמי לא יכולה להיות מחלוקת כי האחריות לאירוע התאונה נופלת על שכמו של הנתבע אשר פגע ברכב המבוטח מאחור,עקב אי שמירת מרחק ,

תקנה 49 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961  49. ריווח בין רכב לרכב

(א)   לא ינהג אדם רכב בעקבות רכב אחר אלא תוך שמירה על ריווח המאפשר לעצור בכל עת את הרכב ולמנוע תאונה, בהתחשב במהירות הנסיעה של שני כלי הרכב, במצב הדרך ובמצב הראות והתנועה בה. (ב)   בלי לגרוע מן האמור בתקנת משנה (א), לא ינהג אדם ברכב בעקבות רכב אחר הנוסע לפניו באותו נתיב אלא אם כן הוא שומר על מירווח זמן של שניה אחת לפחות כדי לעבור, במהירות נסיעתו אותה שעה, את המרחק שבין שני כלי הרכב.  

בתקנה 49 נאמר " בכל עת" , ואין כל משמעות למעשה – לטענת ההגנה – ( שהיא למעשה טענה של מי שאין לו הגנה כנגד פגיעה מאחור,) כי הרכב הקדמי בלם באופן פתאומי. התקנה אינה מבחינה בין עצירה פתאומית או עצירה בהדרגה, והנוהג ברכב כלפניו נוסע רכב אחר, עליו לשמור מרחק המאפשר לו לעצר בבטחה " בלכ עת "

אלא מאי , קיימת גם תקנה 53 לתקנות התעבורה הקובעת לאמור

 53. בלימת פתע

לא יבלום נוהג רכב את רכבו פתאום, אלא לשם מניעת תאונה שאי-אפשר למנעה בדרך אחרת או אם הדבר הכרחי מטעמי בטיחות התנועה; האמור בתקנה זו לא יחול על בלימת רכב לשם ניסוי בלמיו, בתנאי שלא יערוך אדם ניסוי כזה אלא לאחר שנקט בכל אמצעי הזהירות הדרושים והבטיח שאין הניסוי עלול לסכן או להפריע לרכב הנוסע בדרך.  

הגב' טלי בר לבב, אשר נהגה ברכב צד ג' המבוטח העידה כי היא נהגה ברכב , ונאלצה לבלום עקב כך שרכב נכנס לפניה .

גרסתה של העדה לא נסתרה ע"י הנתבע, ועל כן התקיים התנאי אשר בתקנה 53 , של בלימה לצורך מניעת תאונה שאי אפשר למנוע אותה בדרך אחר.

אינני מוצא כל הגנה הראויה לשמה ,בכתב ההגנה של הנתבע, ועל כן הכרח הא לקבוע כחי מלוא האחריות נופלת על שכמו .

גובה הנזק.