איי.אי.ג'י. ישראל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה בע"מ

פסק דין

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי בראיות אשר הוגשו מטעמם ובהתאם להסכמת הצדדים כי יינתן פסק דין בהתאם לסע' 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, הנני מחליטה כדלקמן:

בפניי תובענה אשר עניינה תאונת דרכים אשר אירעה ביום 22.9.09 ברחוב אהרונוביץ בחולון.

בכתב התביעה נטען, כי אוטובוס הנהוג ע"י נהג הנתבעת סטה לנתיבו של התובע 2 (להלן: "התובע") ופגע בחלקו הימני של רכבו. בכתב ההגנה נטען, כי התובע הוא אשר סטה אל נתיב האוטובוס ופגע בו.

התובע העיד, כי נסע במהירות של כ-40 קמ"ש בנתיב השמאלי מתוך שני נתיבים שכיוון נסיעתם ישר, כאשר לפתע חש חבטה עקב פגיעתו של האוטובוס ברכבו. התובע אישר כי לא ראה את האוטובוס עד רגע התאונה.

התובע אישר בחקירתו הנגדית כי מתוך הנתיב השמאלי נפתח נתיב נוסף, אשר כיוון נסיעתו שמאלה (כפי שניתן לראות במוצג נ/2, שהינו צילום מקום התאונה). התובע סימן על גבי נ/2 את מיקום התאונה, שהינו כמה מטרים לפני הפניה שמאלה.

מדו"ח השמאי אשר צורף לתביעה וכן תמונות הנזק שהוצגו בפניי (ת/1) עולה, כי רכבו של התובע נפגע בפינתו הימנית קדמית. מדובר בנזק של מעיכה וגם שפשוף, כאשר ניכרים סימני צבע אדום במקום שפשוף הרכב.

מטעם הנתבעת העיד מר זמיר רון- נהג האוטובוס אשר נסע אחרי התובע. לפי דברי מר זמיר, האוטובוס המעורב בתאונה הגיע מתוך תחנה, אשר הייתה ממוקמת כ- 100 מטרים לפני מקום התאונה ובשלב זה נסע בנתיב השמאלי מתוך שני נתיבים שכיוונם ישר והתובע נסע לאחריו. בשלב מסוים, האוטובוס החל לסטות מעט שמאלה, בו בזמן סטה התובע לנתיב השמאלי וניסה להיכנס ברווח הצר שהיה בין האוטובוס לבין אי התנועה, נתקל בשפת אי התנועה וכתוצאה מכך נהדף אל האוטובוס ופגע בו.

מר זמיר אישר בחקירתו הנגדית, כי האוטובוס עמד לפנות שמאלה בצומת זו, אך העיד כי בשלב זה, האוטובוס עדיין נסע בנתיב האמצעי, דהיינו: השמאלי מבין שני הנתיבים שכיוונם ישר. מאוחר יותר בחקירתו הנגדית אישר מר זמיר בשנית, כי האוטובוס "כבר היה בזווית לפנות שמאלה" (עמ' 6 ש' 1).

נהג האוטובוס המעורב בתאונה אף הוא העיד כי הגיע מתוך תחנה הממוקמת כ-150 מטרים לפני כן וכי עבר לנתיב האמצעי (השמאלי מבין שני הנתיבים שכיוונם ישר). כן אישר נהג האוטובוס כי עמד לפנות שמאלה בצומת זו וכי עובר לתאונה האוטובוס "לא (היה ) ישר מאה אחוז" (עמ' 7 ש' 17) . לדברי נהג האוטובוס, הוא ראה את התובע נכנס לנתיב השלישי שמשמאלו, נצמד אליו ומשפשף את האוטובוס. אף שנהג האוטובוס העיד כי ראה את התובע נכנס לנתיב השמאלי, הוא העיד כי לא ראה כי התובע נהדף מאי התנועה אל האוטובוס, כפי שהעיד מר זמיר. נהג האוטובוס אף אישר, לשאלת בית המשפט, כי בצידו השמאלי הקדמי יש "שטחים מתים".

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי בראיות אשר הוגשו לי אני מעדיפה את גרסת התובע, אשר הינה אמינה ועולה בקנה אחד עם הנזקים אשר נגרמו לרכבו ומיקומם.

עדותו של התובע אף נתמכה בעדות שני נהגי האוטובוסים אשר הודו כי האוטובוס המעורב בתאונה יצא מתוך תחנת אוטובוס שהייתה ממוקמת בסמוך לפני כן ועבר לתוך הנתיב השמאלי מבין שני נתיבים שכיוונם ישר. כן אישרו נהגי האוטובוסים כי כוונת האוטובוס המעורב בתאונה הייתה לפנות שמאלה וכי האוטובוס המעורב בתאונה אף סטה מעט שמאלה בשלב זה.

אציין, כי עדותו של מר זמיר כי התובע נכנס ברווח בין האוטובוס לבין אי התנועה ונהדף מאי התנועה אל האוטובוס לא נתמכה בעדותו של נהג האוטובוס, אף שזה העיד כי ראה את התובע לאורך כל נסיעתו באמצעות המראה השמאלית באוטובוס.

מסקנתי היא, כי האוטובוס החל בסטייתו שמאלה ולא הבחין ברכב התובע המצוי משמאלו בשל שטח מת בצידו השמאלי ופגע תוך כדי הסטייה ברכב התובע.

בנסיבות אלו, אני קובעת כי נהג האוטובוס אחראי באופן מלא לנזקים אשר נגרמו לרכב התובעים. על כן, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים סך 8,279 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה, אגרת משפט בסך 247 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך 1,400 ₪.

ניתן היום, י' שבט תשע"א, 15 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.